ועדת העבודה והרווחה פתחה (יום ב', 29.11.21) את הדיונים בהצעת החוק סיוע לנפגעי אסונות לאומיים אזרחיים, שהוגשה על-ידי יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן מרום. ההצעה תאפשר לממשלה להכריז על אירוע שגרם לנפגעים, בגוף או בנפש ואינו אירוע צבאי או פגיעת איבה, כאסון לאומי אזרחי, אם ראתה כי קיים צורך להעניק לנפגעים או לקרובי משפחה של הנספים סיוע מיידי וכן לקבוע מנגנון סיוע לנפגעים ולמשפחותיהם. במקרה של הכרזה כזו ימנה שר הרווחה גורם מלווה מטעם המדינה לנפגעים ולמשפחותיהם, אשר יהיה בין היתר אמון על הקשר עם גורמי הסיוע לשם מיצוי זכויותיהם של הנפגעים וקרובי המשפחה של הנספים.

בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ רייטן מרום: "הגשתי את ההצעה בעקבות אסונות טראגיים שידעה המדינה וקולות שעלו מהשטח אחריהם. משפחות וקרובים נשארו ללא מענה ויש צורך בחשיבה מחודשת של המדינה עבור אותם אזרחים שזקוקים לליווי וסיוע כספי בימים שאחרי האסון, שיסייעו להם לעמוד שוב על הרגליים". ח"כ רייטן מרום הבהירה כי בנוסח הנוכחי הצעת החוק אינה כוללת תחולה רטרואקטיבית, כלומר אינה נוגעת לאסונות שהתרחשו בעבר, בהם אסון צפית ואסון מירון.

נציג האוצר הודיע בדיון כי ההחלטה כרגע היא לחכות עם הפיצוי למשפחות נפגעי אסון מירון עד לסיום העבודה של ועדת החקירה, זאת לאחר שמשפחות של שניים מהרוגי האסון העידו על היעדר מענה למשפחות מהמדינה. חברי הכנסת שנכחו בדיון זעמו על הדברים.

ח"כ יעקב אשר: "יו"ר ועדת החקירה בעצמה אמרה שאין קשר בין ועדת החקירה לבין הפיצויים וזו הפעם השנייה שנציג של האוצר אומר את זה. ח"כ אשר הקריא ממכתבה של יו"ר ועדת החקירה, לפיו הוועדה תעסוק בהמלצות להילולה ולא בפיצויים למשפחות.

יו"ר הוועדה ח"כ רייטן מרום אמרה בתגובה לדברים: "אנחנו נעשה הכל כדי לקדם את זה בלי קשר לוועדת החקירה, אנחנו וכולם יודעים שאין לזה שום קשר ושבסוף מדינת ישראל משלמת. עדיף שתשלם עכשיו, זה יחסוך כסף, זמן ומשאבים".

ח"כ יצחק פינדרוס: "האוצר מקבל ריבית אם יחסוך את הכסף עד 2041? הרי בסוף אתם תשלמו. למה אתם מוציאים את הנשמה לאנשים? "

ח"כ קטי שטרית: "אנשים נזרקים מבתיהם, אין להם כסף לשלם על המצבה. אין בזה שום היגיון. אתם אומרים דברים כדי להרוויח זמן - זה ישאיר את המשפחות במצב גרוע וזה גם יעלה למדינה יותר".

מוקדם יותר בדיון העידו משפחות הרוגי אסון מירון על היעדר המענה והתמיכה מהמדינה: סיגלית חברון, שבנה נהרג באסון: "יש את אלה שיודעים להילחם ומשיגים ויש אחרים. המשפחות כל כך עסוקות בלאסוף את עצמן, הדברים האלה רחוקים מאתנו, לא חיפשנו מריבות ולא להאשים אף אחד. רק עכשיו, שבעה חודשים אחרי, אישרו לנו טיפולים ברווחה בדימונה. אתמול הבן שלי קיבל את הטיפול ה-3 שלו, בן 11. בחיים לא פגשתי נציג של המדינה, איש לא פנה אלינו. אני זאת שהייתה צריכה לפנות לרווחה בעצמי"

שי צרפתי, שנו של משה צרפתי ז"ל שנהרג באסון: "המדינה לא הייתה שם בשבילינו. תבואו אלינו, תגידו מה קרה. קיבלנו תעודת פטירה במייל, זהו. אף משפחה שכולה לא אמורה לצאת למאבק ציבורי, לא על חקירת האירוע ולא על הכרה ופיצוי. האחריות היא כל כולה על המדינה. אני מרגיש כמו בסדרת ריאליטי - אנחנו רואים את הוועדה יום יום, איך כולם שופכים רפש אד על השנייה ומדור במוות של אבא שלי, זה פצע שלא מגליד, אנחנו חיים אותו יום יום".

יו"ר הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר הצטרף גם הוא לעמדת חברי הכנסת: "לא יכול להיות שהמשפחות נאנקות תחת העול ואנחנו יושבים מן הצד בלי אמצעים לסייע. צריך לתת מענה כמה שיותר מהר ואח"כ להתחשבן. עשינו זאת עם הקורונה וכך צריך לנהוג גם כאן עם המשפחות. לא יקרה כלום".

ח"כ מיכל רוזין אמרה: "מדינת ישראל יצרה לאורך השנים וממשיכה לייצר היררכיה של מוות, פגיעות ונכות. מי המוות שלו שווה יותר, למי מתייחסים יותר. המדינה גם יוצרת הפרד ומשול, מלחמה בין קבוצות שונות של נפגעים. אני מתחלחלת מהמחשבה על זה. למדינת ישראל יש אחריות הגן על כל אזרחיה ותושביה מפני אויבים מחוץ ומפנים, גם חוסר ניהול נכון וחוסר אחריות".

ד"ר ענבל בלאו, חוקרת אסונות בקריה האקדמית אונו: "לאורך ההיסטוריה של ישראל בכל פעם שקורה אסון מנסים להמציא את הגלגל מחדש והנפגעים נאלצים לכתת את רגליהם במשך שנים כדי לקבל פיצוי. ברוב האסונות המדינה כן נכנסת לתמונה וגם משלמת בסוף, גם אם היא טוענת שהיא אינה אחראית. יש קבוצות חזקות שמצליחות להשיג את הפיצוי מהר ובצורה טובה ויש קבוצות חלשות יותר שלא מצליחות באותה עוצמה ומהירות, אין סיבה לחוסר השוויוניות הזאת".