בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
יו"ר הוועדה רם בן-ברק [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
"עם 500 מאומתי אומיקרון נאבד שליטה"
|
כך מזהירה הד"ר אלרעי פרייס את חברי ועדת החוץ והביטחון בדיון על איכוני השב"כ, ואומרת: "זה הרגע לפעול" ● המשנה ליועמ"ש, עו"ד נזרי: תקנות שעת חירום הן 'הלוואת גישור' עד להליך החקיקה ● בזכות איכון השבת הוצאו נוסעי אוטובוס מבידוד
|
ועדת החוץ והביטחון דנה (יום ג', 30.11.21) בתקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות זן אומיקרון OMICRON של נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב-2021. ב-28.11 התקינה הממשלה את התקנות בהן נקבע כי יעמדו בתוקפן עד ליום חמישי 2.12.21. התקנות הותקנו מכוח סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה הקובע כי במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים. תקנות שעת חירום מאפשרות לממשלה לגבור על חקיקה של הכנסת, ותוקפן של התקנות אינו תלוי באישור הכנסת או ועדת החוץ והביטחון. הדיון היום התקיים מכוח סמכות הפיקוח של הכנסת על הממשלה, כדי לבחון את הצורך של משרד הבריאות להסתייע בשב"כ. יו"ר הוועדה ח"כ רם בן-ברק פתח ואמר: "מתוך דאגה לבריאות הציבור, מול זן חדש שלא ידוע עליו מספיק, הממשלה החליטה להפעיל את התקנות לשעת חירום, עד ליום חמישי בלילה, לצורך איתור מי שהוכח שנדבק או בחשד לסוג הזן הספציפי אומיקרון. שימוש בשב"כ לפיקוח על אזרחים מחייב זהירות יתרה וקבלת החלטות אחראית, ובדיון היום נבקש לשמוע את המומחים, כדי לקיים את הפיקוח הפרלמנטרי ולוודא שההחלטות שהתקבלו הן סבירות ולאחר תהליך סדור. זכויות הפרט ושימור הדמוקרטיה הישראלית הן נר לרגלנו כמו שאני מאמין שהן נר לרגלי הממשלה". הד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: "משרד הבריאות עוקב חודשים ארוכים אחר וריאנטים בעולם ובשום שלב לא הרמנו דגל כמו במקרה זה. בזנים קודמים היו 4 מוטציות לכל היותר, וכאן יש 15, ובמיקום אסטרטגי של ההיצמדות לגוף. כמו-כן, ההתפשטות המאוד מהירה שלו, מ-200 ל-2000 מקרים בדרום אפריקה תוך עשרה ימים. מול זה עומדת העובדה שלא יודעים מספיק על מועילות החיסון - ידע אפידמיולוגי מצריך הרבה יותר מקרים, וגידול הנגיף במעבדה, שנעשה כעת בדרום אפריקה, גם מצריך מספר שבועות". יו"ר הוועדה שאל את אלרעי פרייס אם יהיו מספיק נתונים לקבלת החלטה מושכלת עד יום חמישי בלילה, אז יפקעו התקנות, והד"ר השיבה כי המשרד בשיחות כל הזמן מול דרא"פ, ואחת כזו צפויה להתקיים גם היום. יהיו כבר נתוני מעבדה חלקיים, והם במקביל גם צוברים ידע על השפעת האומיקרון על מחוסנים - כאשר עד כה הנתונים מראים שהמחוסנים חולים ברמה קלה יותר.
|
|
|
|
צבי האוזר [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
הד"ר אלרעי פרייס המשיכה ואמרה כי "בישראל יש עדיין 2.5 מיליון איש שאינם מוגנים, וחשוב לקנות זמן גם להבין את הנגיף וגם לאפשר לאנשים עוד זמן ללכת להתחסן, ולכן גם ביקשנו להשתמש ביכולת של שב"כ. כבר חשבנו שזנחנו את האיכונים, והווריאנט בא והראה סיטואציה שעדיין יש בהם צורך. זה לא יופעל תקופה ארוכה ולא יופעל מול מספרים גדולים של מאומתים. זה הרגע לעשות את הפעולות הקשות. כשנהיה עם 500 מאומתים מהווריאנט, איבדנו את זה. הצעדים במגיפה הם יעילים כשזה קטן - כמו גיצים שניתן לכבות. כשזה נהיה דליקה לא מצליחים להשתלט. גם אנחנו וגם נציג השב"כ אמרנו בממשלה שזה לא יהיה בשימוש כשזה יהיה הווריאנט השולט. "כיום יש שני מקרים ידועים בישראל ועוד 11 מקרים מאומתים לקורונה ובחשד גבוה לווריאנט, ואלה המקרים שהעברנו לבדיקת מגעים גם ע"י השב"כ. החקירה האפידמיולוגית של מקרים אלה העלתה 186 מגעים, ובמקביל מהשב"כ הגיעו 44 מגעים, מתוכם רק שניים חפפו לאלה שעלו בחקירה האפידמיולוגית. לכן זה כלי חשוב אבל משלים לחקירות". היא ביקשה להשתמש בדוגמה של אותה מאומתת אשר נסעה באוטובוס באילת כדי להדגיש את חשיבות ההסתייעות בשב"כ מול אותם מקרים בהם אדם אינו מכיר או אינו זוכר את כל מי שהיה בסביבתו וסיפרה כי אותה נוסעת התבלבלה ומסרה בחקירה האפידמיולוגית מועד לא נכון של נסיעתה לאילת, ורק בזכות האיכון ע"י השב"כ התגלה התאריך הנכון ואז החלו ליצור קשר ולאתר את הנוסעים באותו אוטובוס. תת-אלוף רלי מרגלית, מפקד מפקדת 'אלון': "התועלת בסופו של דבר היא בעיקר אל מול טעות של הנחקר או חוסר הידיעה שלו. החקירות יכולות להיות מאוד איכותיות, אבל אם אדם היה במקום הומה אדם אין לו יכולת לתת את כל השמות. זה נותן יכולת משלימה ולא מחליפה. כמי שהקים את מרכז החקירות האפידמיולוגיות, אני יכול לומר שככל שעולים המספרים, האפקטיביות של החקירות וקטיעת השרשראות יורדת, והכלי יעיל דווקא במספרים קטנים שמאפשר להשיג מאמץ במהירות. הרעיון המסדר גם שונה כעת ולא שולחים מסרונים לאנשים אלא מתקשרים אליהם ומשלבים זאת עם החקירה". חברי הוועדה ביקשו להבין כיצד קובעים מי מוגדר בחשד גבוה לווריאנט אשר גם יחויב בבידוד וגם כלפיו יופעלו יכולות השב"כ על-פי התקנות. אילנה גנס, ראש מטה שירותי בריאות הציבור, פירטה: "חולה מאומת עם בדיקת PCR חיובית. בדיקות אלו נשלחות לריצוף, אבל כבר בהתחלה ניתן לראות אם חסר גן מסוים, שמראה סבירות גבוהה לזן האומיקרון. ריצוף מלא לזיהוי ודאי של האומיקרון לוקח לכל הפחות חמישה ימים, ולכן פועלים גם מול אדם בחשד גבוה כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה". ח"כ צבי האוזר: "יש פה שינוי אסטרטגיה של 180 מעלות. בפעם הקודמת האיכונים פעלו מול המספרים הגדולים, ופסקו כאשר ירדנו מתחת ל-200 מאומתים ביום. פה מציגים צורך הפוך, של כיבוי הזיקים במקום כיבוי בשלב השריפה, אבל אנחנו צרכים להבין מהי המספר שאם נגיע עד אליו לא תבקשו להמשיך להסתייע בשב"כ". הד"ר אלרעי פרייס אמרה שהם עדיין בשלב לימוד הנתונים של האומיקרון כמו גם לימוד יעילות כלי השב"כ באופן ההפעלה החדש והממוקד שלו, ולכן מוקדם לענות על שאלה זו כעת.
|
|
|
ח"כ מירב בן-ארי [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "סברנו שאין מניעה משפטית לשימוש בתקנות הללו, בלית ברירה, למרות המורכבות. שימוש בתקנות שעת חירום ושימוש בשב"כ - כל אחד מהם בעייתי בפני עצמו. הרצון להפעיל את הכלי בצורה מידית עלה כבר בשיחות ביום שישי, ודרשנו לבחון קודם חלופות ולקבל חוות דעת כתובה ממשרד הבריאות על הנחיצות. גם במהלך השבת הייתה דרישה להפעלה מיידית, ובמוצ"ש קיבלנו את חוות הדעת הכתובה, וזה גם אושר בקבינט, ועדיין דרשנו דיון ואישור גם ברמת הממשלה. הסברנו כל העת שהכנסת אמורה לקבוע הסדרים שכאלה, ולכן תקנות שעת חירום לא יבואו להחליף אותה, אלא יהוו 'הלוואת גישור' עד החקיקה הכנסת. גם הבוקר שוחחנו עם היועמ"ש ומזכיר הממשלה והבהרנו שבלי שהצעת החוק תאושר לפחות בממשלה ותועבר לכנסת, לא נאפשר אפילו את הארכת תקנות שעת החירום עד להשלמת החקיקה. ח"כ מירב בן ארי: "למה הפאניקה והתבהלה להביא חוק דרקוני במהותו, של שימוש בשב"כ כלפי אזרחים, למרתון חקיקה, כאשר המספרים כה נמוכים ויש דווקא פרסומים על עמידות טובה של החיסון? לממשלה הקודמת לא היו חיסונים בהתחלה ואלפים היו בבתי חולים, אבל הסיטואציה כעת שונה מאוד. אני לא רואה סיבה לכך, אלא אם ביום חמישי נראה נתונים אחרים לגמרי". רן אחיטוב, יועץ ראש הממשלה לענייני קורונה: "ערכנו תרגיל לפני כשבועיים על-כניסת זן חדש ומסוכן למדינה, והוא הפך למציאות. כאשר הנתונים מדרא"פ מראים שה-R עוד על 2, וכאשר זה פורץ את ההגנות, לא רק של המחוסנים אלא גם של המחלימים, ברמה כפולה מזן הדלתא, היה ברור שצריך להגיב מהר כשזה עוד קטן. אנחנו מנסים להשתמש בכלי השב"כ כפינצטה. אנחנו יודעים שהתוספת השולית של איכוני השב"כ בהתפרצות גדולה היא בערך 10% וזה לא מצדיק לטעמנו את הפגיעה שהשימוש הזה גורם. לשאלת ח"כ האוזר, לדעתי במספרים שבין 100 ל-200 מאומתים צריך להפסיק את השימוש בו, וכמובן אם יגיע מידע נוסף שהאומיקרון לא יותר מדבק או קטלני או מידע לגבי עמידות החיסון. במעבר מהגל הרביעי, אל מול פוטנציאל של גל חמישי, קיבלנו מספר החלטות משמעויות, כולל להשאיר את כוח האדם במפקדת 'אלון' בכמות שתאפשר תגובה להתפרצות, ופיתחנו שם עוד כלים ויכולות. היו הרבה יכולות משלימות שפותחו, אבל תחליף טכנולוגי לכלי השב"כ לא קיים. כיום אנו עובדים עם משרד הבריאות והמכון הביולוגי על פתרון לריצוף וזיהוי הזן בתוך ארבע שעות".
|
|
|
צביקה האוזר, גבי לסקי [דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
ח"כ מיכל רוזין וח"כ גבי לסקי הביעו לכל אורך הדיון את מחאתן על השימוש בכלי השב"כ, דווקא כאשר אין עוד מספיק נתונים ולא ברורה נחיצותו, ועוד יותר מכך שזה נעשה במסגרת תקנות לשעת חירום וזאת משום פסקי הדין של בג"ץ. עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח בישראל התייחס לפסיקות אלו ואמר כי בית משפט עליון קבע עוד בתחילת המגפה, כאשר מצב התחלואה היה קשה יותר ולא היו לישראל חיסונים, שאי אפשר להשתמש בתקנות לשעת חירום במקום חקיקה. עוד קבע כי השימוש בכלי יעשה רק בנסיבות מסוימות ועל כן ההחלטה לפתוח את הדיון הזה מחדש סותרת לא אחת אלא שתי החלטות של בית משפט עליון. יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק, סיכם ואמר: "דיון מאוד חשוב, וברור כי השימוש באיכוני שב"כ על אזרחים, גם בעת מחלה, הוא בעייתי מבחינה משפטית ואתית. אזרחים צריכים להסתובב בצורה חופשית ללא דאגה שידעו איפה היו ומה עשו. מצד שני, אנחנו נמצאים במגפה מתעתעת שמחייבת אותנו לנקוט באמצעים חריגים. אני מזכיר שתוקף התקנות לשעת חירום יפוג ביום חמישי בחצות ועל כן גורמי הממשלה צריכים לקבל החלטה עד אז. נחכה ונראה אז מה עמדת משרד הבריאות, וככל שתביאו אלינו חקיקה, ודאי שנקיים דיונים נוספים שבהם נדרוש נתונים מדויקים".
|
|
תאריך:
|
01/12/2021
|
|
|
עודכן:
|
01/12/2021
|
|
עידן יוסף
|
+ועדת הכנסת: הוועדה לביטחון פנים תדון בפרשת מות אהוביה סנדק
|
12:53 01/12/21 | מירב ארד |
ועדת הכנסת קבעה (יום ד', 1.12.21) כי הוועדה לביטחון פנים תדון בהצעה לסדר של ח"כ איתמר בן-גביר בנושא פרשת מותו של הנער אהוביה סנדק ז"ל. וכן בהצעה לסדר של ח"כ מיכאל מלכיאלי בנושא "זיהום החקירה". בדיון, אמר יו"ר הוועדה ח"כ ניר אורבך כי "המוות של אהוביה סנדק לא היה צריך לקרות, אנחנו לא מבינים לעומק את נוער הגבעות, השלטונות לא מבינים אותו ולא נוהגים בו באובייקטיביות הראויה". ח"כ מירב בן ארי הבטיחה כי "יהיה דיון משותף בהקדם של ועדת החוץ והביטחון והוועדה לביטחון הפנים. אם יהיה צורך נקיים בנושא התנהלות כוחות הביטחון כנגד נוער הגבעות - אף סדרת דיונים".
|
|
|
|
+אושר בטרומית: איסור על השטת כלי שיט ואופנוע ים בשכרות
|
12:18 01/12/21 | מירב ארד |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (איסור על השטת כלי שיט ועל הפלגה באופנוע ים בשכרות), התשפ"ב-2021 של חברי הכנסת צבי האוזר ומאיר יצחק-הלוי. 36 תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת הכלכלה. מוצע לאסור השטת כלי שיט בשכרות או תחת השפעת סם מסוכן, ולהסמיך שוטר לדרוש דגימת נשיפה, רוק או דם לשם בירור חשד להשטה כאמור. לפי המוצע, השטת כלי שיט בשכרות או תחת השפעת סם מסוכן תהיה עבירה פלילית שלצידה עונש מאסר של עד חמש שנים.
|
|
+ועדת הבריאות אישרה את ההחמרות בצווי הבידוד
|
11:25 01/12/21 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
64 מדינות כבר דיווחו על קיומו של הווריאנט החדש בשטחן ▪ אילנה גנס על התפשטות האומיקרון בעולם: "תמונה מדאיגה מאוד" ▪ הוסיפה: "אנחנו עדיין לא יודעים להגיד במדויק מה פוטנציאל ההדבקה של מחוסנים ומחלימים בווריאנט הזה" (ח"כ עידית סילמן. [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
|
|
+ליצמן: מתווה כהנא יהפוך את הגיור לקונסרבטיבי
|
10:39 01/12/21 | עידן יוסף |
יו״ר סיעת יהדות התורה, ח״כ יעקב ליצמן, אומר כי רפורמת הגיור של השר מתן כהנא חושפת את הזהות היהודית במדינת ישראל לסכנה קיומית, של התבוללות. "מדובר במתווה מסוכן, פסול ומנוגד להלכה, שיהפוך את הגיור בישראל לקונסרבטיבי, ויאלץ את שומרי המצוות להתארגן להקמת מערך ספרי יוחסין אלטרנטיבי". לדבריו, הדיבורים של השר על הקמת ״ועדת רבנים חיצונית״ הם חלק מהמשך ניסיונות הפגיעה שלו ברבנות הראשית ובסמכותה ההלכתית. "מתווה ההרס הפוגעני של ממשלת הזדון הרפורמית בראשות בנט-לפיד-ליברמן, בהובלת מתן כהנא, מחזיר אותנו בזמן הזה למה שהיה בימים ההם, כשעמדה מלכות הרשעה להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חוקי רצונך. אנו מאמינים ובטוחים כי נצח ישראל לא ישקר. היה לא תהיה".
|
|
+בן-ארי: "הצבא צריך מנגנון שיודע כל הזמן לקבל מידע"
|
10:11 01/12/21 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
ראש חטיבת התכנון בצה"ל: "צוות מיוחד שיבצע בדיקה מקיפה בנושא. כל מי שמשובץ ביחידות מחוץ לצבא ייבדק על ידינו" ▪ ח"כ סטרוק: "למה סוהרות צריכות לטפל באסירים גברים?" (ח"כ בן ארי. "בושה גדולה" [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת])
|
|
|
|
+"הייתי ישנה ברחובות. רק דיור יכול להציל אותי"
|
23:23 30/11/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
יו"ר הוועדה ח"כ תומא סלימאן: "צריך להציל את תקווה ואת שלושת ילדיה. אני קוראת לשר הבינוי להגיע לוועדה ולשמוע את סיפורן של מסורבות הדיור" ▪ נציגת משרד הבינוי והשיכון: "יש לנו תוכנית סיוע לנפגעות אלימות והיא לא מספיקה אבל היא נותנת מענה מידי" ▪ נציג פורום הדיור הציבורי: "כולם יודעים שחסרות לפחות 50 אלף דירות בדיור הציבורי. לקחת מאישה את הדבר היחיד שיכול להגן עליה זאת אלימות" (עאידה תומא סלימאן [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
|
|
|
|
+145 דונם ייגרעו משמורת הר-מירון
|
23:02 30/11/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
מתוכם, 89 דונם ייועדו לטובת הסדרת מתחם הרשב"י ▪ ועדת הפנים לא הצביעה על כך שהמתחם המיועד למלון, יוסט לכיוון מושב מירון, לטובת פיתוח שטחים פתוחים - לנוכח התנגדות יועמ"ש הוועדה ▪ ח"כ מלכיאלי מזהיר מפני גילוי קברים בשטח (שמורת הר מירון [צילום: הדס פרוש/פלאש 90])
|
|
"עם 500 מאומתי אומיקרון נאבד שליטה"
|
|
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה (יום ב', 29.11.21) דיון בדבר תבחינים לזכאות לדיור ציבורי בעין מגדרית. יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא-סלימאן: "באנו לבדוק מי נהנה מדיור ציבורי ומי מונעים ממנו להגיע לדיור ציבורי. בתוך מה המלאי הקיים כנראה שהתבחינים כבר הפסיקו לעבוד. יכול להיות שבזמנו התבחינים ענו על צרכים מסוימים אבל עברו שנים ואנו מציפים את הבעיה כל פעם מחדש ומבטיחים שיבדקו את התבחינים והעוול נמשך. אני מורידה את הכובע ומכבדת את הנשים שיוצאות להילחם למען קורות גג להן ולילדים שלהן".
|
|
|
ועדת הפנים אישרה (יום ב', 29.11.21) את הצעת שרת הפנים איילת שקד, לגרוע 145 דונם משמורת הטבע הר מירון, לטובת תוכנית מתחם קבר רשב"י במירון. על-פי ההצעה, 145 דונם יגרעו משמורת הטבע הר מירון, לטובת הקמת מתחם חדש וסלילת כבישים חדשים ודרכי גישה לאתר הציון.
|
|
|
כבר שנתיים שהממשלה אינה מוצאת דרך להעביר תקציב של 30 מיליון שקל שאושר וקיים עבור 20 אלף ילדים הממתינים לטיפולים התפתחותיים. דיון על המצב הקיים ביחידות להתפתחות הילד התקיים השבוע (יום ב', 29.1.21) בוועדה לזכויות הילד.
|
|
|
ועדת הכלכלה דנה (יום ג', 30.11.21) דיון חרום בנושא הבטיחות בדרכים. יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון אמר: "כנראה שלא נמצא מנהיג אמיתי לבטיחות בישראל וגם לא תקציב! האם זו גזירת גורל או טבע העולם? הממשלה אמרה שהיא תקטין את ההרוגים בתאונות דרכים בחצי אבל שכחו אותם. אנחנו רוצים לדעת מי אחראי. הרשות גוססת ודועכת מתקציב של מאות מיליונים, למיליונים מעטים, כאילו נגמרו ההרוגים. הזמנתי לדיון את שרת התחבורה ואת מנכ"ל משרדה, אני מקווה שהם יגיעו לדיון הבא בנושא".
|
|
|
בדיון שנערך (יום ג', 30.11.21) בוועדת הכספים אושר צו המיסוי על כלים חד-פעמיים בתוספת תיקונים אחדים, בהתאם להצעת נציגי המשרד להגנת הסביבה.
|
|
|
|
|
|
מירב ארד
חופשת החג מתקרבת בצעדי ענק, ועל רקע חוסר הוודאות יש מי שעדיין לא החליטו סופית על תוכניות לחופש עבור המתלבטים בדקנו מחירים של חבילות נופש מובחרות מעבר לים
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|