הצעיר מבין שלושת ילדיו של שליט
קוריאה הצפונית קים ג'ונג-איל ממנו ירש את השלטון במדינה. אמו, קו יונג-הי, הייתה האחרונה מבין מספר רעיות אותן נשא אביו. ג'ונג-איל הוא נכדו של קים איל-סונג, מייסד קוריאה הצפונית.
את לימודיו עשה קים ג'ונג-און ב-"Liebefeld Steinhölzli school" - בית ספר פרטי, בינלאומי ויוקרתי בעיר ברן בשווייץ. בשנת 2000 שב לקוריאה הצפונית. בשנים 2007-2002 למד באקדמיה הצבאית על שם קים איל-סונג. החל בשנת 2006 החלו להתפרסם ידיעות בעיתונות הבינלאומית ובהן הערכות כי ג'ונג-און הוא יורשו המיועד של אביו בעמדת הנהגת המדינה. באותן שנים נודע כי הוא מלווה את אביו מעת לעת בביקוריו ביחידות צבא.
בראשית 2009 הופיע שמו ברשימת המועמדים בבחירות לפרלמנט הצפון-קוריאני. באפריל 2009, סביב ידיעות על אודות מצבו הבריאותי הרעוע של אביו, מונה ג'ונג-און לחבר במועצת ההגנה הלאומית של קוריאה הצפונית. בשנת 2010 הוענקה לג'ונג-און דרגת גנרל והוא מונה לתפקיד סגן יושב-ראש הוועדה הצבאית המרכזית וכן לתפקיד סגן יושב-ראש הוועד המרכזי של מפלגת הפועלים של קוריאה הצפונית. בהקשר זה יש לציין כי המשטר בקוריאה הצפונית, על-אף מראית עין מסוימת של הליכים דמוקרטיים, הוא על-פי ההגדרות המדיניות המקובלות משטר דיקטטורי. בהתאם לכך, ובדומה להתנהלות במשטרים דיקטטוריים אחרים, ההנחה המקובלת היא כי אביו של ג'ונג-אין סימנו כיורשו העתידי ובהתאם בנה את מעמדו הציבורי והפוליטי באמצעות מינויו לתפקידים בעלי חשיבות.
שליט קוריאה הצפונית
בדצמבר 2011 מת קים ג'ונג-איל. ימים מספר לאחר מותו של אביו הוכרז באופן רשמי כי קים ג'ונג-און הוא יורשו בהנהגת המדינה. בסוף דצמבר 2011 הוכרז ג'ונג-איל באופן רשמי בתואר "המנהיג העליון" של קוריאה הצפונית, תואר שלא היה קיים לפני כן במשטר הצפון-קוריאני, אך סימן בבירור את היותו שליט המדינה ומפקד הכוחות הצבאיים. בחודשים לאחר מכן בוצר מעמדו כשליט המדינה בתארים נוספים: המזכיר הראשון של מפלגת הפועלים של קוריאה, יושב-ראש הוועדה הצבאית המרכזית, העלאה לדרגת מרשל (הדרגה הצבאית הגבוהה ביותר בצבא קוריאה הצפונית) ועוד.
כשליט המדינה המשיך ג'ונג-און בקווי המדיניות העיקריים שהנהיג אביו ובעיקר קיומה של קוריאה הצפונית כמדינה קומוניסטית מבודדת ומסתגרת מן הקהילה הבינלאומית. עם זאת תחת כהונתו נערכו שינויים קלים בהתנהלות המשטר מול העולם, דוגמת הקלות מסוימות בגישת תיירים למדינה.
בדצמבר 2013 התפרסמה בקוריאה הצפונית הודעה רשמית על פיה סוכל ניסיון הפיכה נגד שלטונו של ג'ונג-און וכי דודו של קים ואחד מבכירי המשטר, ג'נג סונג ת'אק, שהוביל את ההפיכה, הוצא להורג. בשנים לאחר מכן התפרסמו ידיעות מעת לעת על אודות הוצאות להורג של בעלי תפקידים במשטר הצפון קוריאני. על-פי הערכות שפורסמו בעיתונות הדרום-קוריאנית במהלך שלטונו הורה ג'ונג-און על הוצאתם להורג של יותר מ-350 איש.
בהנהגתו של ג'ונג-און המשיכה קוריאה הצפונית לפתח ולהעצים את מלאי הנשק הגרעיני המצוי ברשותה, עניין זה הוביל לעימות מתמשך בין המדינה לקהילה הבינלאומית אשר התאפיין בנסיונות להגיע לפתרון באמצעים דיפלומטיים, הטלת עיצומים כלכליים ואיומים הדדיים על תקיפה צבאית. ב-2015 הוציאה קוריאה הצפונית הודעה רשמית על פיה ארסנל הנשק הגרעיני במדינה כולל גם פצצת מימן. ב-2017 נערך בשטח המדינה ניסוי גרעיני אשר על-פי ההערכות כלל פיצוץ פצצת מימן.
במהלך 2017, בעקבות ניסויים בנשק גרעיני וניסויים בשיגור טילים בליסטיים, החריף העימות בין קוריאה הצפונית לקהילה הבינלאומית. אחד הביטויים הבולטים לעימות זה היה קרב מילולי מתמשך בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ובין ג'ונג-און אשר כלל איומים בפעולה צבאית והצהרות בוטות ומעליבות. במסגרת העימות המתמשך הכריזה קוריאה הצפונית כי יש ביכולתה לשגר טילים נושאי ראשי קרב גרעיניים לשטחה של ארצות הברית.
בדומה לאביו וסבו, כשליט המדינה ג'ונג-און מעודד באופן מתמשך את פולחן האישיות כלפיו בחברה הצפון-קוריאנית ובהופעותיו הציבוריות והתקשורתיות הוא מטפח תדמית של גיבור בעל מעמד מיתי ועם זאת מחובר לעם.
