לשכת הפרסום הממשלתית אינה <br>נוהגת בשקיפות בתקציבי פרסום

יו"ר הוועדה ח"כ אלכס קושניר פתח את הדיון: "ביקשתי ויזמתי את הידון הזה מכמה טעמים: פניתי ללשכה לשלוח את הנתונים של הפילוח וקיבלתי מצבור של קבצי אקסל שלא באמת מעידים ולא ניתן להסיק מהם כלום. יש תחושה סבירה להניח שחלוקת המשאבים בין המגזרים השונים ואמצעי המדיה השונים אינה שוויונית. צר לי מאוד לקבל תשובה של הלשכה שממנה היה צורך להסיק לבד מה כתוב שם. ביקשתי השוואה אחוזית בין גודל המגזר לבין התקציב שמושקע בו בחלוקה לאמצעי מדיה שונים (רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, תקשורת מודפסת) ולא קיבלתי זאת. לדעתי, זה לא תקין שרשות ממשלתית אינה מעבירה את הנתונים לבקשתם של הח"כים ולכן ביקשתי לקיים את הדיון הזה. אני מקווה שעכשיו נראה נתונים ברורים יותר לא יכול להיות שיש מגזרים שמופלים. בעיקר מדובר בצרכני התקשורת שצריכים לקבל את המידע הממשלתי באופן הנגיש ביותר, בשפות המובנות ובאמצעי המדיה הרלוונטיים לאותו מגזר. מקווה שהפעם הלשכה תעמיד לנו נתונים אמיתים שיתנו לנו כלים להשוואה ולבחון את הפעילות של הלשכה. אם נראה שיש הפליה נדרוש לתקן זאת לשנים קדימה".

ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי: "הדיון הזה התחיל מכמה שיחות של שנינו בחודשים האחרונים ואז באמת התחלנו לדבר על הנושא הזה של שקיפות של נתונים, חלוקת משאבים וקריטריונים לחלוקה בתוך משרד ממשלתי כשמדובר בייצוג הולם ומסתבר שאחרי ביקשתי מהממ"מ מסמך על הוצאות הפרסום של הלשכה, שאין שקיפות בקריטריונים. אני רוצה לבקש שלפ"ם יתמקדו בעיקר בנושא של עוגת התקציב עצמה וגם בחלוקה, על-פי איזה נתונים, ולמה יש שוני? למה למשל כשמדברים על תקשורת כללית 28% הולכים לעיתונות ו-55% הולכים לדיגיטל ובחברה הערבית מתוך התקציב שהוא בלאו הכי 5% מהתקציב הכללי, 46% לעיתונות ורק 26% לדיגיטל ב-2019? יש המון דברים לא מובנים ואני רוצה שנבהיר את הסוגיה אחת ולתמיד".

ח"כ משה גפני: "זהו דיון משמעותי וחשוב, החברה הישראלית מורכבת מחלקים שונים ערבים יהודים, דתיים, חילוניים. כשהיה את הסיפור של הקורונה חלק גדול מהבעיה היה בהסברה. לא הגיעו למגזר החרדי כי יש סוג מדיה מסוים שהמגזר הזה משתמש בו ולכן היה חוסר גדול בציבור החרדי בהסבר גם על הקורונה עצמה וגם על החיסונים עצמם, נוצרה בעיה חברתית מאוד קשה ואנו מרגישים רע מאוד. הייתה התקפה נגד הרב קניבסקי, מסתבר שהוא צדק. מפריע לי שיושבים אנשים בלפ"ם וכשמדובר בפיקוח נפש, פרסמו בטלוויזיה או ברדיו וחלק גדול מהציבור החרדי בכלל לא ידע מהדברים האלה. זה חמור כי צריך להעביר לעולים החדשים, לערבים ולכולם את המידע. יש להגיע עם המידע עצמו גם בעברית לתקשורת אותה הציבור החרדי צורך. מי שעוסק במקצוע הזה צריך לדעת את הניואנסים כדי להגיע לכולם. אסור שהנושא ירד מסדר היום עד שימצא פתרון".

ח"כ אופיר כץ: "דווקא במאבק בקורונה, שאחד מהכלים המשמעותיים והחשובים בהתמודדות עם הקורונה היא ההסברה: הממשלות השקיעו המון משאבים בהצהרות ובפרסום על-מנת להגיע לכמה שיותר אזרחים, להעביר את ההנחיות וכו'. האם במאבק כה חשוב שאנו רוצים להגיע לכמה שיותר אזרחים יש לנו את הלוקסוס להחליט שבערוץ 14 לא מפרסמים? האם אנו מערבבים פה שיקולים אחרים על חשבון בריאות האזרחים? מדוע חודש אחרי הקמת הממשלה הפסיקו לפרסם בערוץ 14?".

ח"כ שלמה קרעי: "פניתי לשר התקשורת בשאילתה בנושא זה שערוץ 14 מוחרם מהתקציבים של לפ"ם. לפ"ם זה הכסף של האזרחים והוא צריך לחזור אליו. ערוץ 14 זה ייחודי כי זה לא רק פחות תקציב, אלא מחרימים את התקציב שם. לפ"ם אמרו שעלו התעריפים של ערוץ 14 ולכן הם הפסיקו לפרסם שם. התעריפים עלו במרץ, עד יוני החליטו לפרסם כרגיל, ביולי הפסיקו. זו שערורייה, מגזר כה גדול שצופה בערוץ לא מקבל את המידע ממשרדי הממשלה. תירוץ שלא מתקבל על הדעת, זה שקרי. אם יש בעיות תגיעו לפתרון. לא יכול להיות שהאזרחים לא מקבלים מידע".

ח"כ נירה שפק: "יש לשים דגש לנושא היערכות לחירום בהיבט אוכלוסיות מיוחדות, ח"כ פינטו גם העידה שבנושא הקורונה ובנושא ההסלמות הביטחוניות אין מענה לאנשים חירשים, עיוורים. מה נעשה בנושא והאם משרדי הממשלה הגדירו תקציבים מיוחדים שעומדים לחירום באופן כללי והאם יש התאמות לאנשים עם צרכים מיוחדים?".

ח"כ יעקב אשר: "המספרים מדברים בפני עצמם, החלוקה לפי המגזרים היא פחות ממחצית מחלקם באוכלוסייה וזה לא יכול להיות כשמדובר בתקציב ממשלתי הנוגע להסברה. כל דבר שנכון שילדים ידעו אותו, משקיעים המון במדיה מסוימת ואז זה לא מגיע להמון ילדים שצריכים לדעת את הדברים הללו ולא צורכים את אותה מדיה. כבר כמה שנים מעירים על כך ולא היה שינוי משמעותי. גם מבקר המדינה המליץ על כך".

קושניר: "למה הממ"מ מסוגל להעמיד נתונים אותם גוף שאמון על זה לא מסוגל להעמיד? לא ראיתי השוואה למגזרים השונים במה שהעברתם לנו".

בועז סטמבלר, מנהל לפ"ם, משרד רה"מ: "ישנם אי-דיוקים של הח"כים בנוגע להסברה במגזר החרדי, פרסמנו בכל פלטפורמה שבה החרדים צורכים את המדיה: תחנות רדיו, מכוניות כריזה, הודעות לטלפונים כשרים. לגבי ערוץ 14 – הערוץ מסרב לקבל את הפרסומות של לפ"ם משום שאנו מסרבים להעלאת מחירים חד-צדדית שלהם. אנו מקיימים איתם מו"מ מתוך כוונה לסדר ולסיים את המחלוקת, הערוץ טרם הממשלה הנוכחית, ואין שום קשר לממשלה כזו או אחרת, העלה מחירים באופן חד-צדדי".

ח"כ קושניר: "התקציב שאתה מנהל אותו הוא של משלם המיסים, אנו כח"כים לא צריכים לחפור בשוחות כדי לקבל נתונים. אפילו לא פנית אלינו לבקש עוד זמן, זה זלזול בוועדה, ובכנסת וזה לא מקובל. אתה תשמע את הנתונים שיציגו הממ"מ ואתה תגיע לפה בדיון הבא עם מצגת שתשלח לח"כים יומיים מראש עם כל הנתונים".

סטמבלר: "העברנו מידע לגבי מה שביקשתם, לא הבנתי שמה שאתה מתאר זה מה שאתם מבקשים. קיבלנו את הזימון רק לפני יומיים".

בהמשך הדיון הציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת את הנתונים השונים, וחברי הכנסת הצביעו על פערים שונים לעניין המגזרים השונים הדורשים טיפול. יו"ר הוועדה הצביע על פערים בתקציב הדיגיטל מול גודל האוכלוסייה דוברת הרוסית בישראל, ח"כ זועבי הצביעה על פערים בהוצאות הפרסום במגזר הערבי, וח"כ גפני הצביע על פערים בפניה לאמצעי המדיה המשודרת המרכזית על פני אמצעי מדיה קטנים יותר.

קושניר: "מה הקריטריונים של ההחלטות של הפרסום? יכול להיות שבגלל שמדובר במפעל עסקי של הממשלה שפועל על בסיס עמלות ומשתמש בתקציבי פרסום של משרד ממשלתי, מופעל פה שיקול כלכלי ושוכחים שהמערכת הזו נוסדה ליידע את הציבור של האזרחים על הפרסומים הממשלתיים? לדיון הבא אני מבקש תשובות"

כך סיכם יו"ר הוועדה את הדיון וציין כי נוכח אי-העמדת הנתונים יתקיים דיון נוסף בשבועות הקרובים: "התחושה של כולם שמתבטאת גם במספרים היא שיש העדפה לא נכונה ולא הולמת לצרכים באוכלוסייה ולא בטוח שלפי המדיה הנכונה. יש פער בין כמות האוכלוסייה לבין כמות הכסף המושקעת. אבקש מענה לדיון הבא על השאלות הללו: 1. מה הרציונל שעומד בפניכם בקבלת ההחלטה איך לפרסם, מה לפרסם ובאיזו שפה לפרסם? 2. מה הקריטריונים – האם ההחלטה היא אד הוק לפי קמפיין או שיש טבלת קריטריונים בסייסים? מה הם הנתונים? 3. תציגו את כל הנתונים המלאים של 2021. 4. עמלות שלפ"ם לוקחת, לא ברור איך זה פועל. אני רוצה להבין מה תקציב התפעול שלכם ואיך אתם בונים אותו ואם אתם גוף עסקי תציג דוח רווח והפסד בשנים 2021-2019.