|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
יסמין פרידמן, יעקב מרגי, נירה שפק [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
"לא תמיד הפחתת מכסים מגיעה לצרכן"
|
|
יו"ר ועדת הכלכלה מבקש מהאוצר לבחון הפניית 1.3 מיליארד השקלים לטובת מענקי עבודה למוחלשים ● הישיבה הופסקה לזמן קצר לאחר שהתברר שלוועדה לא הוגשה רשימת המוצרים שהמכס עליהם צפוי לרדת ● האוצר: הרשימה המפורטת תפורסם בקרוב להערות הציבור
|
|
ביוזמת היו"ר, ח"כ מיכאל ביטון, המשיכה (יום ב', 28.2.22) ועדת הכלכלה בסדרת הדיונים העוסקים ביוקר המחיה בישראל, ועסקה בריכוזיות בייבוא והשפעת הורדת מכסים שנעשו בעבר על מחירי מוצרי המזון והצריכה. ביטון פתח את הדיון ואמר כי תוכנית הממשלה להורדת יוקר המחיה מצומצמת לטעמו, ורק חלק קטן ממנה מוקצה לשכבות החלשות. הוא התייחס לתוכנית להורדת מכסים ואמר כי מדובר על 1.3 מיליארד שקל שמוקצים לכך, ולא תמיד זה מגיע לצרכן. בתום הדיון קרא היו"ר לשקול להעביר את הסכום שהוקצה להפחתת מכסים לטובת מענקי עבודה למקבלי השכר הנמוך.
|
|
|
|
|
|
ביטון הציג נתונים ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפיהם מחירי הדגים הקפואים, שהמכס עליהם הופחת ב-2016, ירדו מעט בתחילה אבל חזרו לאותה רמה שלפני ההפחתה. הוא ביקש להתייחס להורדת המכסים בענף הטונה כמקרה בוחן, ודרש מנציגי האוצר להציג לו את רשימת המוצרים שהמכס עליהם יופחת במסגרת התוכנית הכלכלית לטיפול ביוקר המחיה. נציג האוצר, גלעד קצב, אמר כי מדובר על מוצרי מזון וצריכה רבים, אך ציין כי אין בידיו את הפירוט המלא. בעקבות זאת היו"ר ביטון הודיע על הפסקה של כרבע שעה בדיון וביקש את הנתונים.
|
|
|
|
|
|
לאחר שהתחדש הדיון אמר קצב כי חלקים מהתוכנית הוצגו במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה והשרים, אולם התוכנית הסופית עדיין לא גובשה לפרטיה הקטנים, ולכן כרגע לא ניתן לפרסם רשימה. מנכ"ל מכון יסודות, עמית בן צור, התייחס להפחתת המכסים בענף הטונה ואמר כי התוצאה הייתה מפעלים ישראלים שנסגרו ומחיר לצרכן שעלה, כך שלאיש לא הייתה כוונה להגיע לתוצאות האלה. לדבריו, כשרפורמות נעשות בצורה חד-צדדית של הורדת מכס הצרכן לא מצליח לקבל את מה שמבקשים לתת לו.
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל פילטונה, יעקב כהן, אמר כי לפני הורדת המכס היו בישראל 5 מפעלים לייצור טונה ולאחר מכן נשאר רק אחד. הוא הוסיף כי פילטונה הוא מחולל תחרות מול היבואנים, ובעיקר מול סטארקיסט שמחזיקה ב-40% מהשוק, ואמר כי המחיר לפני ההפחתה לעומת המחיר לאחר מכן לא השתנה. הוא אף הזהיר כי הפחתה נוספת תכניס את המפעל להפסד, המפעל ייסגר והעובדים יפוטרו.
מנגד, הבעלים של חברת וילי פוד, יוסי ויליגר, אמר כי אין תעשיית טונה בארץ, כי היא רק נארזת כאן. לטענתו, הצרכנים ייהנו מ-80-90 מיליון שקל, בהורדת מחיר הטונה, כתוצאה מהורדת המכס. הוא הסביר כי השוק משוכלל ותהיה בו תחרות שתוריד את המחיר לצרכן.
|
|
|
|
|
|
ח"כ יעקב מרגי אמר כי יש כשל שוק וריכוזיות בענף המזון ובו צריך לטפל, ואולי רק 0.3 מיליארד שקל יגיעו לצרכן ועוד מיליארד יגיע לכספי היבואנים. ח"כ אורי מקלב הוסיף כי צריך להתייחס לחלק הערכי של ייצור המזון, ולראות מה קורה כעת באירופה. ח"כ ענבר בזק הצטרפה לדברים ואף סיפרה בדמעות על אביה שהיה דייג ו"במשך 20 שנה קם כל בוקר, נכנס למימי הדן הקפואים ויוצא משם עם משאית לשווק דגים טריים בישראל". לדבריה, הפחתת המכסים האחרונה בענף הורידה את המכס מ-11 שקל לקילו ל-1.8 שקלים, המחיר לצרכן נשאר זהה ומאות משקים נסגרו.
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, כינה את התוכנית הכלכלית כ"שגר ושכח" ואמר: "הם יורים ושוכחים, לא בודקים מה הייתה התכלית ולא מסתכלים על ועדות קודמות שקבעו שהורדת מכסים לא מתגלגלת לצרכן". הוא הוסיף כי כוונת הרפורמה בחקלאות להביא ל-50% ייבוא תוצרת. ח"כ ניר ברקת אמר בתגובה כי זה "טרלול". ח"כ ברקת הוסיף כי אנשי האוצר מחפשים רק לחסוך בהוצאות, בעוד שהמדיניות הנכונה היא לראות בחקלאות נכס אסטרטגי.
ביטון הוסיף כי הקפיטליזם החזירי לא צריך להיות בבית ספרנו, ואת אותם חזירים צריך לתפוס ובהם לטפל. הוא שאל את מנכ"ל משרד החקלאות האם הדברים יבדקו והמנכ"ל, נעמה קאופמן פס, השיבה כי המשרד מקשיב כל הזמן והיא עצמה נמצאת עכשיו בשטח לשמוע את חקלאי הערבה.
|
|
|
|
|
מגן תלם, אבו שחאדה ופרידמן [נועם מושקוביץ]
|
|
|
רפרנטית תעשיה ומסחר באגף התקציבים באוצר, נועם דן, אמרה כי נעשית עבודה מדוקדקת של רשימת פרטי מכס, שיפורסמו בתקופה הקרובה להערות הציבור. ביטון ביקש להעביר לוועדה את הרשימה. דן הוסיפה כי הטענה שהורדת מכס מעלה מחירים היא משוללת יסוד, אולם היו"ר ביטון התעקש ואמר כי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה שהפחתת המכסים ב-2016 הורידה לרגע את מחיר הדגים, אך נכון להיום המחיר הוא ללא שינוי לעומת המחיר לפני ההפחתה.
קצב התייחס לטענות על יעד לייבוא 50% מהייצור החקלאי ואמר כי הוא לא מכיר את זה. עם זאת, הוא ציין כי שיעור היבוא של תוצרת חקלאית בישראל הוא נמוך לעומת העולם. ח"כ ביטון אמר בתגובה כי באירופה יש שלג וכי לא ברור מה רע שאנחנו מספקים לעצמנו את התוצרת. הוא הוסיף כי מוצרים עליהם הופחת המכס ניתן לראות ירידה במחיר לצרכן, וביטון אמר בתגובה כי לא ראה את הנחישות של הממשלה במאבק למען עסקים קטנים ובינוניים.
|
|
|
|
|
|
היו"ר ביטון סיכם את הדיון וקרא לממשלה שלא להפחית מכסים ב-1.3 מיליארד שקל לפני שהוועדה הבין משרדית לבחינת פערי התיווך תסיים את עבודתה, וביקש להתייחס לטונה כאל מקרה בוחן ואמר: "האם תהיה זו דיפלומט שתרוויח מכך? יש סיכוי גבוה שכן".
עוד אמר כי הוועדה מבקשת לקבל, מיד עם הפרסום לציבור, את רשימת הורדת המכסים, כדי לבדוק אם נעשתה מחשבה מדוקדקת על כל מוצר. הוא הוסיף כי הוועדה "מבקשת מרשות התחרות לבחון את המלצותיה לאוצר, האם חלק מהפחתת מכסים תחזק שחקנים בעלי נתח שוק גדול? ולהתערב במהלך הזה שעלול לפגוע בתחרות. הוועדה מבקשת מהאוצר לבחון הפניית 1.3 מיליארד שקל למענקי עבודה, שישולמו למקבלי שכר נמוך באותו חודש שישולמו הפחתות המס למקבלי שכר גבוה, ולהגדיל בעוד מיליארד שקל את ההטבות למוחלשים".
הוא הוסיף כי הוועדה תעסוק גם בסוגיית הביטחון התזונתי, אולי בשיתוף ועדת החוץ והביטחון, וביקש שיוצגו בפניה מסקנות הוועדה הבין משרדית לפערי התיווך. "כדאי שבשבועות הקרובים הוועדה הזו תסיים את עבודתה", אמר.
|
|
| תאריך:
|
01/03/2022
|
|
|
עודכן:
|
01/03/2022
|
|
עידן יוסף
|
|
+מיכלי המיחזור נלקחו, אך לא הוצבו במקומם מכונות בקבוקים
|
|
17:15 01/03/22 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
אושרה חלקית הצעת התקציב לכספים המתנהלים לפי חוק הפיקדון על מכלי המשקה ▪ יו"ר ועדת הכלכלה: בכל מקום שבו היה מוצב מיכל מחזור היו צריכים להציב במקומו מכונה אוטומטית; מוטרד מכך שכמעט חצי מהסכום הוקצה לניהול הפרויקט ▪ ח"כ מרגי: אם אתם מעוניינים בתקציב לנושאים אחרים לכו לאוצר
|
|
|
זנדברג ממחזרת במרכול בת"א [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+58% מהגמלאים - לא מקבלים פנסיה
|
|
15:40 01/03/22 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
מתוך 831 אלף גמלאים, רק 42% בלבד מקבלים פנסיה של 6,451 ש"ח בממוצע ▪ רוב חסרי הפנסיה - עולים שלא צברו בארץ די שנות עבודה לוותק ▪ אלינה ברדץ'-יאלוב: ישראל ביתנו נאבקה להעלאת קצבת הבטחת ההכנסה של אזרחים ותיקים
([צילום: מרים אלסטר/פלאש 90])
|
|
|
|
+הנחה בתשלומי ארנונה לאזרחים ותיקים תחודש אוטומטית
|
|
01:27 01/03/22 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 17), התשפ"ב-2022. מדובר בהצעה ממשלתית אליה הוצמדו הצעות של חברי הכנסת ינון אזולאי וסמי אבו שחאדה. אזרח ותיק שניתנה לו הנחה בארנונה על דירה המשמשת אותו למגוריו תמשיך להינתן לו באופן אוטומטי מבלי שיידרש להגיש בקשה או הצהרה נוספת לרשויות המקומיות אולם לגבי אזרח ותיק שטרם מלאו לו 75 שנים החידוש האוטומטי יוגבל למשך שלוש שנים שלאחריהן יידרש להגיש הצהרה לצורך חידוש ההנחה. אזרח ותיק יהיה חייב להודיע אם חדל להתקיים לגביו אחד מתנאי הזכאות להנחה בארנונה. כמו-כן, רשות מקומית שנודע לה כי חדל להתקיים אחד מהתנאים להנחה בארנונה, תוכל לבטל את ההנחה בארנונה לאחר שנתנה לאזרח הוותיק זכות טיעון בעניין זה.
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע ע"י האחראי עליו
|
|
01:25 01/03/22 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 144 והוראת שעה) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע), התשפ"ב-2021, אליה הוצמדה הצעה של ח"כ מירב בן ארי. שתי הצעות החוק אושרו פה אחד, כאשר בהצעת החוק הממשלתית תמכו 11 חברי כנסת, ובהצעת החוק הפרטית תמכו 9 חברי כנסת. מוצע בה להחמיר את הענישה בעבירות אלימות נגד קטינים או חסרי ישע בשני אופנים: האחד, לקבוע נסיבה מחמירה לעבירת התקיפה כך שהעונש על תקיפת קטין או חסר ישע על-ידי האחראי עליו שאינו בן משפחתו יעמוד על ארבע שנות מאסר. השני, לקבוע כהוראת שעה עונש מזערי של מאסר שיוטל על אחראי על קטין או חסר ישע במסגרת חינוכית או טיפולית שאינו הורהו או בן משפחה אחר שלו והורשע בתקיפת הקטין או שהורשע בהתעללות גופנית בקטין.
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: הארכת תקופת ההתיישנות על התעללות בקטין, עד הגיע הנפגע לגיל 35
|
|
01:24 01/03/22 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8) (תביעה בשל אחריות לתקיפה מינית או התעללות בקטין), התשפ"ב-2022, של חברות הכנסת מיכל רוזין ו עאידה תומא סלימאן. הצעת החוק אושרה פה אחד, בתמיכת 10 חברי כנסת. מוצע בה לקבוע כי תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית שמגיש נפגע עבירת מין או התעללות בקטין תוארך, ככלל, עד הגיע הנפגע לגיל 35. עם זאת, מוצע לקבוע כי לא יתאפשר להעביר את נטל הראיה מהתובע לנתבע בטענת "הדבר מעיד על עצמו" אם מדובר בתביעת רשלנות כנגד צד שלישי שהוגשה לאחר שמלאו לנפגע 28 שנים והנתבע אינו הפוגע, בן משפחתו של הנפגע או אדם שהיה אחראי עליו.
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: הגדלת נקודות זיכוי ממס להורים לילדים בני 12-6
|
|
01:23 01/03/22 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. הצעת החוק אושרה בתמיכת 6 חברי כנסת, בעוד 3 חברי כנסת נמנעו.
מוצע בה לקבוע כי בשנת המס 2022 יוגדלו נקודות הזיכוי הניתנות להורים בעד ילדיהם שאינם פעוטות (מעל גיל 6) אך טרם מלאו להם 13 שנים בשנת 2022, בנקודת זיכוי אחת נוספת. בנוסף, מוצע להגדיל ב-20% את גובה מענק העבודה הניתן לעובדים ולעצמאים הזכאים למענק, וזאת בעד כל חודש בשנת המס 2022 שבעדו היו זכאים. כמו-כן מוצע לקבוע כי מי שהיה זכאי למענק עבודה בשנת 2021, ישולם לו סכום בגובה 10% מסכום המענק שלו היה זכאי בשנת 2021, זאת כמקדמה על חשבון המענק שהוא יהיה זכאי לו בשנת 2022.
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי
|
|
01:18 01/03/22 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 63) (הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב-2022 של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי כנסת. הצעת החוק אושרה פה אחד, בתמיכת 13 חברי כנסת.
מוצע לקבוע כי איש או אישה שהם הורה עצמאי לילד עד גיל 12 יוכלו להודיע כי אינם מסכימים לעבוד בפרק הזמן בין השעה 24.00 לשעה 07.30, ומעסיק לא יוכל לסרב לקבלם לעבודה רק בשל כך, וכמו-כן בהיותם עובדים הם יוכלו לסרב לדרישה חדשה לעבוד בשעות אלה.
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: העלאת שכר המינימום
|
|
01:18 01/03/22 | עידן יוסף |
![]()
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון דיני העבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות), התשפ"ב-2022. 51 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק למול 49 שהתנגדו.
מוצע להעלות את שכר המינימום לחודש באופן הדרגתי, כך שלאחר 5 שנים הוא יעמוד על 6,000 שקל או על 47.5% מהשכר הממוצע, לפי הגבוה מביניהם. עוד מוצע לקבע את "הסכום הבסיסי" - המשמש לחישוב רכיב של תוספת שכר המובא בחשבון בשכר המינימום, במדרגות במשך תקופה של חמש שנים, שלאחריה יחזור להיות מוגדר כסכום שכר המינימום אשר עובד היה זכאי לו אלמלא הוראת השעה.
נוסף על כך, מוצע להגדיל ביום נוסף את ימי החופשה השנתית שלה זכאים עובדים בחמש השנים הראשונות מ-16 ל-17. מוצע עוד לאפשר למעסיק להחיל, בהודעה לעובד, הסדר של השלמת שעות חסרות, שלפיו הוא ישלם לעובד שכר רגיל בעד השעה הנוספת הראשונה או השנייה שבהן עבד העובד, כהשלמה של שעה חסרה באותו חודש עבודה בתנאים מסוימים המפורטים בחוק. שעות השלמה כאלו ייחשבו כשעות עבודה לעניין כל הזכויות של העובד, וימשיכו להיחשב כשעות נוספות לעניין חישוב מגבלת השעות הנוספות המותרות ולעניין חישוב התשלום המגיע לעניין השעות הנוספות שמעבר להן.
השלמת שעות נוספות כאמור עבור עובד שחל לגביו הסדר תשלום שעות נוספות גלובלי תהיה אפשרית רק בשעות נוספות שהן מעבר למכסת השעות הנוספות עבורן משולם התגמול הגלובלי. מוצע שהממונה על זרוע העבודה יבחן במשך 3 שנים את השלכות יישום ההסדר להשלמת שעות חסרות על עובדים ומעסיקים ויגיש המלצותיו לוועדת העבודה והרווחה.
|
|
|
|
"לא תמיד הפחתת מכסים מגיעה לצרכן"
|
|
מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 28.2.22) בקריאה ראשונה את חוק הפנסיות הצבאיות, האמור להכשיר בדיעבד את תוספות הרמטכ"ל הלא חוקיות שניתנו לפורשי הקבע בצה"ל במשך שנים ארוכות. 57 חברי כנסת הצביעו בעד החוק ו-56 התנגדו לו. ההצעה תועבר לדיון בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולוועדת העבודה והרווחה, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
|
|
|
|
|
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו עלה לדוכן (יום ב', 28.2.22) לאחר ראש הממשלה בסיכום דיון 40 חתימות במליאה. נתניהו התייחס להתנהלות הממשלה מול המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ואמר: "אלה ימים רגישים בזירה העולמית, ובימים כאלה מוטב למעט בהתבטאויות בנושא העולמי שעומד על הפרק, בוודאי כשמדובר בהתבטאויות מיותרות. עוד יהיה הרבה מה לומר בנושא אבל עכשיו זה לא הזמן. האבסורד הוא שממשלת ישראל בוחרת לדבר ולדבר דווקא בעניין הזה, אבל בעניין אחר, שחייבים באמת לדבר בו וחייבים באמת לעשות בו, היא שותקת והיא לא עושה כלום".
|
|
|
|
|
מענקי האיזון, בסך 3.3 מיליארד שקל בשנה, ממומשים רק ב-83%. כך דיווחה (יום ב', 28.2.22) שרת הפנים איילת שקד לוועדת הפנים, בבואה לסקר בפני הוועדה את פעילות משרדה. השרה דיווחה לוועדה על שלושת תחומי הפעילות העיקריים של משרדה: השלטון המקומי, התכנון והבנייה ורשות האוכלוסין וההגירה.
|
|
|
|
|
יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב פתח (יום ב', 28.2.22) את הדיון המיוחד שכינס בעקבות המצב באוקראינה: אנחנו ערים לעובדה שהוועדה היותר מתאימה לדיון כזה היא ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, שלצערי טרם הוקמה בשל מחלוקות בין הקואליציה לאופוזיציה. מתוקף תפקידה של ועדת החוקה כוועדה שחוקקה את חוק השבות, מצאתי לנכון לכנס את הדיון הזה. עד אז, אין בכוונתי להפקיר את הדיון בנושאים אלה של המצב הנוכחי באוקראינה ובנושא חוק השבות. אנחנו מקיימים היום את הדיון בצל החשש לאחינו ואחיותינו באוקראינה. עלינו להעניק סיוע לקהילות היהודיות באוקראינה, ולהיערך לקליטה של מי שיבחר לבנות את ביתו בישראל".
|
|
|
|
|
ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר, קבעה (יום ב', 28.2.22) את הארכת הוראת השעה לעניין מס על רכבי יוקרה, הקובעת כי מס הקנייה על רכבי יוקרה, יחול על רכבים שעלותם מעל 300,000 ש"ח.
|
|
|
|
|
