בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (יום א', 6.3.22) את התנגדות ההגנה במשפט נתניהו להצגת מסמכים שהופקו מן הטלפון של
שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת וכעת עד מדינה בתיק 4000. החלטתם של השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ו
עודד שחם נוגעת לחיפוש בטלפון ולא לשאלת השימוש בתוכנת פגסוס כלפי פילבר, אשר טרם הוכרעה.
התביעה ביקשה להציג לעו"ד דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת וכיום היועצת המשפטית של משרד הבריאות, התכתבות שנתפסה בטלפון של פילבר. ההגנה טענה שמדובר היה בחיפוש בלתי חוקי, שכן הצו ניתן בנוגע לפרשת בזק ולא בנוגע לתיק 4000, והחומר הופק למעלה מחודש לאחר מתן הצו שהוגבל למשך חודש. התביעה טענה, כי תיק 4000 הוא הסתעפות של פרשת בזק ולכן לא היה צורך בצו חדש, מותר היה לחוקרים לעיין בחומר גם לאחר שעבר יותר מחודש, ובכל מקרה - גם אם היו פגמים, הם תוקנו כאשר פילבר נתן אישור (במסגרת ההסכם עימו) להשתמש בכל התוצרים.
בנוגע לשאלה האם מדובר בפרשה אחת או בשתיים אומרים השופטים, כי נכון לעכשיו אין להם די ראיות כדי להכריע. ההגנה אומנם טענה שיש לזמן כעת את החוקרים כדי לברר נקודה זו, אך השופטים אומרים שסדר זימון העדים מסור לתביעה ולא מדובר במקרה חריג בו עליהם להתערב בקביעתו של סדר זה.
בנוגע לשאלת 30 הימים קובע בית המשפט, כי הצדק עם המדינה. הצו התיר בין היתר להעתיק את תוכן הטלפון של פילבר, ו"מבחינת הזמן המותר לעיון בחומר, אין סיבה להבחין בין עיון בחומר מחשב שנעשה בו חיפוש, לבין עיון במסמכים שנתפסו בחיפוש שאינו במחשב, שלאחר תפיסתם בהתאם לצו חיפוש, ניתן לעיין בהם ללא כל מגבלת זמן. כך גם אין סיבה לעשות הבחנה בין עיון במחשב אליו הועתק החומר, לבין עיון בחומר שהודפס מתוך המחשב, שלגביו לא נטען למגבלת זמן".
לגבי ריפוי הפגמים באמצעות הסכמתו של פילבר אומרים השופטים, כי אינם יכולים להכריע כרגע בטענת ההגנה לפיה הסכמה זו ניתנה שלא מדעת, תחת לחץ או אחרי הפעלת אמצעים בלתי חוקיים. "כל עוד לא הוכח שההסכמה לאו הסכמה היא, מחזק עניין זה את מסקנתנו כי אין עילה לפסילת הראיה". לפיכך, יתחדשו מחר דיוני ההוכחות בהמשך עדותה של נויפלד.