אנגלמן: לחבר את בית המשפט העליון ל"נט המשפט"

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קורא לחבר את בית המשפט העליון למערכת נט המשפט, אליה הוא אינו מחובר למרות שעברו עשר שנים מאז הפעלת המערכת. זהו הממצא הראשון של אנגלמן (9.3.22) בדוח שלו על מערכת המחשוב של בתי המשפט. בתגובה מוסרת לראשונה הנהלת בתי המשפט, כי המהלך יבוצע בצורה מלאה בשנה הבאה.

"בבית המשפט העליון נהוגים סדרי דין ייחודיים, המחייבים התאמות טכנולוגיות משמעותיות במערכת נט המשפט. הנושא מצוי בעדיפות עליונה ובעבודה מאומצת של כל הגורמים הנוגעים בדבר", אומרת ההנהלה. לדברה, בשנת 2019 מינתה הנשיאה אסתר חיות צוות בראשות השופט נעם סולברג, למיפוי הצרכים והפערים בין נט המשפט לבין המערכת הנוכחית. התקציב הנדרש לצורך פיתוח והטמעה של ההתאמות הנדרשות, אושר בתקציב המדינה לשנים 2022-2021, ובעקבות כך בחודשים האחרונים נמצאת המערכת בשלבי פיתוח מתקדמים - נמסר עוד.

עוד אומר אנגלמן, כי רוב הפעולות שנדרשים לבצע הציבור הרחב וגופי הממשל לניהול ההליך המשפטי עדיין נעשות באמצעים ידניים - פתיחת תיקים: 70%, הגשת בקשות: 64%, זימונים ודיונים: 83% ואילו דיוור מסמכים: 34%. כך למשל - 1.8 מיליון תיקים הוגשו ידנית מתוך 2.6 מיליון תיקים שנפתחו בשנים 2019-2017; פתיחת כל התיקים במערכת הממוחשבת הייתה חוסכת להנהלת בתי המשפט מיליון שקל עבודה בשנה.

מתוך 19 יחידות בגופי ממשל, 14 יחידות לא מנהלות את עבודתן מול הנהלת בתי המשפט בממשקים ממוחשבים (כמו למשל פרקליטות המדינה, חטיבת החקירות ומינהל התביעות במשטרת ישראל, יחידות ברקאי וצור בשירות בתי הסוהר, שירות המבחן במשרד הרווחה ועוד). יוצא אפוא, כי מתוך שמונה גופי ממשל, רק שניים מנהלים את עבודתם במלואה באמצעות ממשקים ממוחשבים (מינהל ביקורת גבולות ורשות האכיפה והגבייה). מתוך 57 ממשקים שמנהלים גופי הממשל עם הנהלת בתי המשפט, רק בשבעה שיטת הממשק ממוחשבת במלואה. לעומת זאת, הנהלת בתי המשפט מסרה כי ישנם 14 ממשקים כאלה. דהיינו, פעולות שלעמדת הנהלת בתי המשפט יכולות להתבצע באמצעות ממשק ממוחשב, מבוצעות בפועל על-ידי גופי הממשל באופן ידני.

הנהלת בתי המשפט לא ביצעה סקרי שביעות רצון בקרב משתמשי המערכת החיצוניים. בקרב המשתמשים הפנימיים לא בוצעו סקרי שביעות רצון לאחר 2017, כאשר שלושת הסקרים שבוצעו עד שנת 2017 היו "מוכווני גרסה" ובחנו רק את שביעות הרצון מהשינויים שנוספו בין גרסה לגרסה. יוצא מכך שבידי הנהלת בתי המשפט אין נתונים על שביעות הרצון הכללית מהמערכת מצד משתמשיה, מאז הקמתה ב-2010 ועד מועד סיום הביקורת - באוקטובר 2020. כך לא יכולה הנהלת בתי המשפט לדעת מהם החסמים והקשיים העומדים לפניהם, וממילא אינה יכולה לטפל בהם.

הנהלת בתי המשפט מצאה כבר בשנת 2011 שנתונים שעובדי המזכירויות מזינים למערכת נט המשפט אינם מהימנים די הצורך (כגון: סוג בקשה שהוגשה, משך זמן דיון בתיק וסיבת סגירתו). לאור זאת, עבודתה של הנהלת בתי המשפט מושפעת בכמה היבטים, כגון פגיעה ביכולת לקבל החלטות מבוססות עובדות ופגיעה ביעילות הניתוח ובטיוב תהליכי עבודה של מזכירויות בתי המשפט ושל השופטים. רק באוגוסט 2020 החלה חטיבת המזכירויות לגבש נהלים והנחיות לבקרה על טיב הנתונים שעובדיה מזינים.

כיוון שרשות התקשוב הממשלתי ורשות האוכלוסין טרם סיימו את ההכנות להפעלת החתימה האלקטרונית המאושרת על בסיס תעודת הזהות החכמה, השימוש המלא במערכת נט המשפט, אשר עשוי להינתן חינם, כרוך בפועל בתשלום. עובדה זו מאלצת בעלי דין לא מיוצגים להגיש מסמכים ידנית או לשלם לגורמים מסחריים עבור הנפקת כרטיס חכם לצורך הגשה אלקטרונית.

באמצעות האתר אפשר למצוא מידע על תיקים הפתוחים לציבור בהזנת מספר התיק - נתון שאינו מפורסם לציבור כשלעצמו, או באמצעות חיפוש לפי פרמטרים אחרים. לדעת הנהלת בתי המשפט, מטעמי שמירה על פרטיות הגורמים המעורבים, המערכת אינה מאפשרת לאתר מידע באמצעות חיפוש לפי שמות הצדדים, אף שבפועל מידע זה מתפרסם באתרים מסחריים. במצב זה נאלצים המשתמשים לשלם עבור גישה לאתרים המופעלים על-ידי גורמים מסחריים, כאלה המציעים את המידע בצורה מקוטלגת ומונגשת יותר.