הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי נולד בט"ו בטבת תרפ"ח, 8 בינואר 1928. הוא שימש מנהיג רוחני של הזרם הליטאי של הציבור החרדי, מחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים (הבולט שבהם הוא "דרך אמונה", בתחום המצוות התלויות בארץ), ורבים הגיעו לקבל את ברכתו ועצתו.
כפוסק הלכה הקפיד להתבסס על דברי קודמיו ולא הכריע בשאלות חדשות. הוא ענה על שאלות רבות, בעיקר בתחומי אורח חיים. קונטרסים ובהם תשובות שלו בהלכה, קצרות מאוד בדרך כלל, הודפסו בספרי הלכה ואף לוקטו בספרים ייעודיים.
לאחר פטירת חמיו הרב
יוסף שלום אלישיב ב-2012 תמך הרב קניבסקי במעמדו של הרב אהרן יהודה ליב שטינמן כמנהיג הציבור החרדי-ליטאי. מאז פטירת הרב שטינמן ב-2017 הוא נחשב לאחד משני מנהיגי הציבור הליטאי לצד הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז'.
סדר לימודו
הרב קניבסקי נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז"ל, כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו התבססה על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על-פי זה. בקיאותו הקנתה לו בציבור החרדי את התואר "מרן שר התורה".
לרב קניבסקי מחזור לימוד שעליו הקפיד משנות העשרים לחייו שאותו כינה "החובות". הוא מקדיש ללימוד זה בעיקר את שעות הלילה מחצות ועד להנץ החמה. הלימוד כולל מדי יום תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, נ"ך וזוהר. מדי יום הוא לומד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. במסכתות שעליהן אין תלמוד בבלי (בעיקר בסדר זרעים) לומד הרב קניבסקי את התלמוד הירושלמי בקצב מוגבר, כדי לסיימו במקביל לתלמוד הבבלי. את הטור והשולחן ערוך הוא לומד עם נושאי כליהם בהספק של כ-5 דפים ביום. בימי שישי הוסיף ללימוד שניים מקרא ואחד תרגום את מדרשי ההלכה הקשורים לפרשת השבוע לצד פרשני המקרא מהראשונים.
הוא נהג לסיים מדי שנה את התלמוד כולו. במעמד הסיום השתתף קהל רב. זמן הסיום נקבע לערב פסח על-מנת לקיים סעודת מצווה בשל תענית הבכורות המוטלת עליו. בשנה מעוברת, שבה פוחת העומס של הספק לימודו, ניצל הרב קניבסקי את חודש העיבור לחיבור ספר תורני חדש.
בחיי אביו היה מוסיף לשמו בפתח הספר את התואר הרב. לאחר פטירת אביו חדל מכך.
במהלך השנים למד הרב קניבסקי את התלמוד הבבלי והירושלמי עם מספר חברותות, בהם הרב אלעזר צדוק טורצין (עמו הוציא את ספרו "שונה הלכות"), הרב
חיים ישראל שפירא, הרב אברהם גולדשמידט והרב גדליה נדל. בשנים האחרונות הוא למד בעיקר בעצמו. את התלמוד הבבלי הוא למד עם בנו הרב יצחק שאול.
הרב קניבסקי לא מסר שיעורים או שיחות למעט שלוש פעמים בשנה. בימי פטירת החזון איש ואביו הוא מוסר שיעור תורני על-פי דרך לימודם בבית הכנסת לדרמן, וביום פטירת הרב שך הוא מסר שיעור משניות בביתו.
אלפי מכתבי שאלות נשלחו לרב קניבסקי בשנה, בכל תחומי העניין התורניים. תשובותיו בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים. לא אחת התבטא שמחמת כתיבת התשובות לשאלות הרבות הוא מתעכב בכתיבת ספריו.
