שישה מבנים בלתי חוקיים שהוקמו במתחם קבר הרשב"י בהר מירון ייהרסו - קובע סופית (יום ב', 28.3.22) שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון. הוא דחה את בקשת עמותת הכנסת אורחים לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת.
בעקבת אסון מירון החלה פעילות אכיפה נרחבת נגד בנייה בלתי חוקית בהר, הכוללת עשרות מבנים שהוצבו ונבנו במשך שנים רבות. בית משפט השלום בצפת קיבל את בקשת המדינה להרוס שישה מבנים: מבנה תת-קרקעי חצוב ששטחו לא ידוע; מבנה חדר העשוי פאנל מבודד, בשטח של 67 מ"ר; מרפסת מקונסטרוקציות ברזל בשטח של 38 מ"ר; מבנה מקונסטרוקציות ברזל ופאנל מבודד; מבנה עשוי איסכורית ומכולות בשטח כולל של 91 מ"ר; ומבנה עשוי קונסטרוקציות ברזל ואיסכורית בשטח כולל של 37 מ"ר.
בית משפט השלום קיבל את הבקשה באומרו, כי קיים עניין ציבורי מיוחד בהריסת המבנים; תוכנית המתאר של מתחם הקבר שאושרה לאחרונה אינה מאפשרת להכשיר את המבנים. עוד צוין, כי המבנים מסוכנים, קיים ספק רב בדבר יציבותם ובטיחותם, מתבקשת זהירות לקראת ל"ג בעומר הקרוב וחיי אדם גוברים על אינטרסים אחרים.
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את ערעורה של העמותה בקובעו, כי אכן קיים אינטרס ציבורי מיוחד בהריסתם. העמותה לא הוכחה שיש היתכנות תכנונית, הליך הכשרה עלול לארוך זמן בעוד שהסכנה היא מיידית, יש לתת משקל לאופיו המיוחד של האתר ובפרט לאחר האסון וקיים חשש בטיחותי. לדברי בית המשפט המחוזי, "הרושם המתקבל למקבץ כמכלול הוא של בנייה מאולתרת על בסיס טלאי על טלאי. בנסיבות אלה, ומשדובר בבנייה בלתי חוקית, שבוצעה ללא היתרים וללא פיקוח, קיים חשש אינהרנטי ליציבותם ובטיחותם של המבנים".
מניעת ההריסה מנוגדת לאינטרס הציבורי
בבקשתה לערער בפני בית המשפט העליון טענה העמותה, כי קיים עניין ציבורי מיוחד דווקא במניעת ההריסה, שכן מדובר במבני דת וחסד המשמשים מזה שנים את הקהל במתחם הקבר. לדבריה, יש להוכיח את הסכנה הבטיחותית מעבר לכל ספק סביר, וכי מה שהתרחש הוא היפוך נטל הראיה בפלילים.
בדחותו את הבקשה אומר אלרון: "המבקשת התאמצה עד מאוד לדלות מקביעות הערכאות קמא לצרכי בקשתה הלכות חדשניות המקימות צורך בדיון בסוגיות משפטיות עקרוניות, ואולם המעיין בהחלטות לעומקן יגלה כי לא כך הדבר. קביעות הערכאות קמא אינן אלא יישום פרטני של החוק וההלכה שנפסקה זה מכבר בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה. די בכך כדי לדחות את הבקשה". לדברי אלרון, החוק נועד לייעל את הליכי האכיפה כדי לצמצם את האפשרות להותיר על-כנה בנייה בלתי חוקית ושימושים אסורים למשך פרקי זמן ארוכים. "משתכלית זו לנגד עינינו, מתבהר עוד יותר כי אין לקבל את טיעון המבקשת החפצה להותיר את המצב הקיים על-כנו, ללא הצדקה", מוסיף אלרון.
אלרון מוסיף: "המבקשת חוזרת ומדגישה בטיעוניה את האופי הציבורי המיוחד של מתחם הקבר והרגישות שבו. על כך אין חולק. אולם אני סבור כי בקשתה מנוגדת - באופן מובהק - לאינטרס הציבורי. משקבעו הערכאות קמא כי המבנים מקימים 'סיכון בטיחותי ממשי', ובכך איני רואה להתערב, ודאי שלא במסגרת 'גלגול שלישי'; ומשהובהר כי פעילות האכיפה נעשית כחלק מלקחי האסון הנורא שארע, בו קיפחו את חייהם 45 בני אדם; ונוכח האינטרס המובהק בשמירה על הסדר הציבורי במקום, בין היתר לצורך היערכות להילולה העתידה להתקיים בל"ג בעומר הקרוב - קיים בהחלט 'עניין ציבורי מיוחד' במתן הצווים שהתבקשו". את העמותה ייצגו עוה"ד אוהד שלם, יעקב כרם, ליאור דורות ויעלה שחר.
