תקנות מי שתייה בישראל משנת 2013 אינן קובעות ריכוז מרבי מותר ל-PFAS במי שתייה. ה-PFAS הם כימיקלים סינתטיים (Per - and PolyFluoroAlkyl Substances), תרכובות המשמשות במגוון רחב מאוד של יישומים, במיוחד בקצפי כיבוי אש. תרכובות אלו יציבות מאוד בסביבה, נודדות למרחקים גדולים ממוקדי הזיהום ומצטברות בה.
ועדה מייעצת למי שתייה ממליצה למשרד הבריאות לאמץ תקינה קנדית (Health Canada) המתייחסת לערך ייחוס לשני חומרים מתוך הקבוצה - PFOA ו-PFOS ולערך סכומי יחסי שלא יעלה על 1.
מחקרים אפידמיולוגיים רבים הראו כי תרכובות PFAS עלולות להצטבר ברקמות ביולוגיות ולגרום למגוון השפעות בריאותיות שליליות כולל השפעות על הריון והתפתחות העובר, להגברת הסיכון לתחלואה בסרטן הכליות ובסרטן האשכים, לפגיעה במערכת החיסונית ולעלייה ברמת הכולסטרול. מחקרים אפידמיולוגים בקרב ילדים מעידים על השפעת חומרים אלו על רמת נוגדנים לאחר קבלת חיסונים.
לאור המלצת הוועדה, קיים משרד הבריאות סקר בחודשים דצמבר 2021 עד פברואר 2022, שבדק הימצאות חומרים מקבוצת PFAS בקידוחי מי השתייה. מתוך 100 הקידוחים שנבדקו, ב-16 קידוחים נמצאו ממצאים כלשהם, אך בכולם נמצאו ריכוזים נמוכים מערך הסף שנקבע במשרד הבריאות, והמים בקידוחים אלה ראויים לשתייה.
הקידוחים בהם נמצאו ממצאים כלשהם של PFAS היו ברובם סמוכים לשדות תעופה אזרחיים וצבאיים, לבסיסי צה"ל ולשטחי אימוני אש של הצבא ולאזורי תעשיה.
בארצות הברית ובאירופה נקבעו בשנים האחרונות הגבלות אסדרה לצמצום זיהום סביבתי בחומרים אלו. בארץ, פועל המשרד להגנת הסביבה לקביעת מגבלות, במסגרת אשרור אמנת שטוקהולם העוסקת במזהמים אורגנים בלתי פריקים, שאליהם משתייכים מזהמים אלו. באופן רחב יותר ולהגנה על הציבור מסיכוני כימיקלים יובא בזמן הקרוב לאישור ועדת שרים לחקיקה תזכיר חוק רישום כימיקלים תעשייתיים, אשר מבסס לראשונה בדיקה שיטתית של כימיקלים המשולבים במוצרים תעשייתיים.
משרד הבריאות הודיע כי ימשיך במעקב אחר ריכוזים של תרכובות PFAS בקידוחי מי השתייה, במעקב אחר התפתחויות אסדרה בהקשר זה בעולם, בקידום עידכון תקנות מי השתייה בנושא, וכן במעקב אחר אמצעים הננקטים למניעת זיהום מי תהום ולטיפול במים שזוהמו בתרכובות אלו.
