העיתונאי זידאן ח'לאילה טוען, כי השבועון כל אל-ערב העסיק אותו במשך 26 שנים במתכונת בלתי חוקית שמטרתה הייתה להתחמק מתשלום מס. לטענתו, שכרו שולם בצורה פיקטיבית דרך שתי קרובות משפחתו, למרות התנגדותו ולמרות שלא היה להן קשר כלשהו לשבועון ולעבודתו בו.
כל אל-ערב הוא אחד משלושת השבועונים הנפוצים ביותר במגזר הערבי, עם תפוצה מוערכת של 30,000 גליונות בשבוע לצד אתר אינטרנט. טענותיו של ח'לאילה מועלות במסגרת תביעה בסך 250,000 שקל שהגיש (20.4.22) לבית הדין לעבודה בנצרת נגד השבועון ונגד פאיז אשתיווי, המוצג כבעלים או המנהל של השבועון. ח'לאילה הועסק בשבועון בשנים 2017-1991, החל את עבודתו ככתב בארץ ובחו"ל והגיע לתפקיד העורך הראשי.
לטענת ח'לאילה, עם תחילת עבודתו סוכם ששכרו יהיה נטו (5,000 שקל לחודש לאורך רוב התקופה, ולעיתים 2,500 שקל או 3,500 שקל). לדבריו, מאחר שהוא עבד גם כמורה, הודיעה לו הנהלת השבועון שהדבר יטיל עליה נטל מס משמעותי (בשל הצורך לגלם את סכום הנטו שסוכם עימו). לכן, הוא התבקש למסור שם של קרובת משפחה שאינה עובדת, ובמשך כל השנים שכרו שולם בהמחאות על שם אחותו ולאחר מכן על שמה של אישה אחרת.
ח'לאילה אומר, שהוא פוטר בשנת 2017 בנימוק שהוא פגע בתנועה האיסלאמית בכך שביקש את תגובתה לידיעה שכתב על מינוי שופטת לבית הדין השרעי - שכן התנועה הוצאה אל מחוץ לחוק ואסור היה לה להביע עמדות. לדברי ח'לאילה, הוא פנה לשייח כמאל חטיב (סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה) והלה הגיב כאדם פרטי ולא בשם התנועה, ולכן לא היה יסוד לטענותיו של אשתיווי נגדו, שלא היו אלא עלה תאנה לרצון להיפטר ממנו.
לטענת ח'לאילה, צורת העסקתו הייתה בלתי חוקית, כמו גם סיומה - ויש להטיל על אשתיווי אחריות אישית לכך. הוא תובע הפרשים בטענה ששכרו היה נמוך משכר המינימום, פיצויי פיטורין בהתבסס על שכר המינימום, תנאים סוציאליים ועוד. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד
ויסאם יאסין וטרם הוגש כתב הגנה.