"מה צריך לקרות כדי שתושלם עבודת המטה לקו התפר?"

בהמשך לדיונים הקודמים בוועדה המשותפת בנושא הפרצות בגדר הביטחון ועוטף ירושלים ומעבר הסמכויות מהצבא למשטרה משנת 2006 ציין עמיחי סגל, ראש חטיבת מיזמים ביטחוניים במטה לביטחון לאומי, כי בין הגורמים השונים התקיימו דיונים ויש התקדמות רבה אבל לא הכל סגור. ניצב אמיר כהן, מפקד מג"ב אמר בדיון כי: "יש עוד הרבה מה לעשות. מרכיבי הביטחון והעברת הסמכויות עם סל המשאבים עדיין בשיח ויש פערים. מניח שבתקופה הקרובה נוכל להיות עם בשורות יותר טובות".

סא"ל אילון פרץ, רכז מרכז, ציין בהקשר השומרים ביישובים כי פיקוד מרכז משלם עבור שומר שער בשכר רק בישובים קטנים וחלשים מאוד ולא מדובר בישובים הללו. הוא הדגיש כי השומר בשער הוא לא הנושא, אלא סיום עבודת המטה והעברת האחריות. הוא הוסיף כי העברת האחריות על יישובי עוטף ירושלים עברה בשנת 2006 לידי המשטרה ובכך אין דילמה. הוא הסכים עם מפקד מג"ב וציין כי עבודת המטה בסוגיית מרכיבי הביטחון היא הסוגיה שלא הסתיימה".

ישראל הירש, מנהל היישוב אלון, הלין בפני הוועדה: "אנחנו בסוגיה של נטישת שמירה בלי העברת אחריות. אין לי מי שיכול לנפק כלי נשק או חותם על תיק האבטחה".

ישראל פרוש, ראש עיריית אלעד, התריע ואמר כי בשבוע האחרון סיימנו אירוע שאנחנו יודעים בדיוק מאיפה המחבלים הגיעו. "הקמנו כיתת כוננות ועשינו את כל מה שאנחנו יכולים. הם התחבאו ביערות. אם לא אקבל סיוע להשלמת כל הגדרות והאחזקה שלה, פשוט אפרק את הגדרות ואעקור את כל המטעים שמסביב ליישוב. אני מבקש מהמשרד לביטחון פנים לסייע בהשלמת הגדר".

ניצב כהן: "ברמה הטקטית והאופרטיבית אנחנו יודעים לתת מענה לכל אירוע כמענה ראשוני ויודעים לסדר את כיתות הכוננות". אבל הזהיר כי "בלי העברת המשאבים מקצה לקצה, לא נוכל לתת את המיגון שהיישובים האלה ראויים לו".

לטענת סא"ל פרץ, במל"ל סוכמו הסכומים שעל צה"ל להעביר למשטרת ישראל, אך נוצר הפער בין התקציבים כאשר צה"ל מממן 160 אלף שקל לרבש"צ ובביטחון-פנים העלות היא 400 אלף. סוכם שזה ייפתר בין משרד האוצר למשרד בט"פ.

יו"ר הוועדה בן-ברק הביע מורת רוח כי הנושא חוזר מדיון לדיון, ודרש לדעת מה צריך לקרות כדי שתושלם עבודת המטה. הוא ציין כי המל"ל עוסק בזה לפחות חודשיים: "אני מבקש שעוד שבועיים מהיום, בתאריך ה-24 במאי, יוצג סיכום לגבי יישובי עוטף ירושלים". נציג המל"ל סגל בתגובה: "אני לא יכול להתחייב על כך". במענה אמר יו"ר הוועדה: אז אני אגיד לך ואני דורש. שבועיים מהיום".

ניצב כהן: "מרכיבי ביטחון זו תפיסה הוליסטית, והיא כוללת נשקים, כיתת כוננות, רבש"צ בישוב, בלי זה אי-אפשר להתקדם. מדובר על 25 מיליון ש"ח חד-פעמי ועוד 12 מיליון לשוטף. יש פה פערים בין מה שהצבא מתקצב לבין מה שבשנת התקציב הבאה צריך לשפות את משטרת ישראל. לכן אמרתי שלא סיימנו את עבודת המטה".

נציג משרד האוצר, דניאל פדון, טען כי בנושא עוטף ירושלים צריך להבדיל בין מרכיבי הביטחון. לדבריו, "אם יש גדר תקינה, האוצר הוא לא צד לעניין והצבא מעביר את זה למשטרה". בתגובה לדברים אמר בן-ברק: "אל תיתממו, הסכומים הם אחרים במעבר האחריות בין צה"ל והמשטרה. צריך להיות תקציב שמכסה את הפער הזה. לכן תשבו איתם ותגיעו להסכמה". נציג האוצר הוסיף כי בכל דיוני התקציב ברור שיש למשטרה סדרי עדיפות והמשטרה צריכה לבוא ולהציף את הנושא הזה.

יו"ר הוועדה לבט"פ, מירב בן ארי: "איך זה קשור לדיוני התקציב?" נציג האוצר: "המשטרה ומשרד הביטחון היו צריכים לבוא בדיוני התקציב ולומר שצריך תקציב לנושא הזה. אם יש החלטת ממשלה מ-2006 וגוף מסוים היה צריך לקבל שיפוי בנושא הזה. היה צריך להעלות את זה או שהוא הסתדר עם תקציבו בנושא הזה".

יו"ר ועדת חו"ב, בן-ברק: "יש הזנחה של קו התפר שלא קיבל טיפול כמו שצריך. המציאות הזו חייבת להשתנות. בנייה של גדר לכל אורך התפר יקרה ולוקחת זמן. בניית גדר ללא אמצעים טכנולוגיים ללא כוח ששומר עליה היא לא יעילה. ואם יציעו לבנות את אותה גדר - אתנגד. או שבונים חומה עם מצלמות או בונים גדר עם נגיעה שמזעיקה כוח. בצה"ל אין כוח אדם לשמור על קו התפר וגם לשים כוחות סדירים. מדובר בפגיעה בביטחון, כי הכוחות צריכים להתכונן למלחמות. הוא הוסיף: "כי יש רעיונות נוספים, אחד מהם הוא חיזוק מאסיבי של מג"ב שייקח את האחריות על קו התפר יחד עם בנייה של הגדר וצריך לתגבר את כוח האדם במג"ב בנושא הזה. יש אפשרות שמי שסיים את שירות המילואים יכול להתנדב למג"ב לטובת שמירה על קו התפר ואז יהיה אפשר לשחרר את צה"ל. האם רעיון כזה הוא רעיון ישים?"

לדברי תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל: "אנחנו בתוך תהליך משמעותי של הקמת 10 פלוגות מילואים למג"ב, ולכך יצטרפו עוד 6 פלוגות מילואים בעתיד. סה"כ 16 פלוגות מילואים. אנחנו חיזקנו את מג"ב בכוח האדם הסדיר והקמנו שתי פלוגות בסדיר לקו התפר נוספות ואנחנו בעבודת מטה עם מג"ב כדי להקים פלוגות נוספות. אנחנו מסיטים כמה שיותר לטובת המאמץ הזה במג"ב בעיקר גם של לוחמות. יש פוטנציאל לקדם את נושא ההתנדבות למילואים במג"ב".

יו"ר הוועדה לבט"פ, בן ארי: למה לא מביאים יותר חיילי מילואים בקו התפר ולא משחררים את הסדיר?

ודמני: "לא גייסנו בתקופת החגים ובימים אלה התחיל גיוס מילואים שיחליפו חלק מהגדודים הלוחמים".

אמיר כהן, מפקד מג"ב, הוסיף כי לסגירת מרחב התפר יש השפעה על היקף הפשיעה כמו סחר באמל"ח והחדרת אמל"ח ועוד. לכן יש צורך בכוחות מקצועיים וייעודיים שזה המשימה שלהם. אני מקבל את הרעיון שיהיו עוד יחידות במערך המילואים של מג"ב כולל קצינים וחוגרים. אבל חייבים שיהיו גם יחידות סדירים של מג"ב שידעו לתת מענה מקצועי. יש לנו תוכניות להגדלת הסד"כ באופן משמעותי עד לשנת 2025. יו"ר ועדת חו"ב: "אני אבקש שתביאו את התוכנית הזו לוועדה, היא מאוד חשובה ושנדון בה גם בהיבט התקציבי".

ח"כ יום טוב כלפון: "זו הישיבה הרביעית בנושא ואני חושב שצריך לקבוע דד ליין לנושא הזה. ושניתן מענה לתושבים שיכלו להיות בטיחות. הנושא הפרצות בגדרות היישובים צריך לטפל בדחיפות ואנחנו בעיצומו של גל טרור ואני פונה לאוצר להפנות תקציבים לטובת הנושא הזה". און ריפמן, השומר החדש: "המדינה תצטרך להשקיע בשנים הקרובות המדינה משאבים רבים בנושא הזה של ביטחון פנים. יש כאן הזדמנות אדירה ליישם תוכנית במסגרתה לקחת אנשים שמסיימים מילואים בצה"ל ולהעביר אותם לפעילות מילואים של מג"ב ולתקצב אותה".

בן-ברק ביקש לסיכום כי בנושא עוטף ירושלים כל הגורמים יגיעו להבנות. וביקש לשפר את הביטחון בקו התפר. הוועדה תדון בתוכנית שתוצג בפניה ותדאג שהיא תתוקצב. בן-ארי: "לא נרפה מעוטף ירושלים, קו התפר ופלוגות המילואים של מג"ב. אני מבקשת מהאוצר שתדאגו לתקצב את הנושאים הללו. נמשיך לעקוב אחרי הכנסת המילואים, חיזוק קו התפר וההתקדמות העבודה על הגדר".