|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
איתן גינזבורג, משה טור פז [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
הצעת רם בן-ברק: להקים בצה"ל "חיל תורה"
|
|
יו"ר ועדת חו"ב מציע שכל תלמידי הישיבות יתגייסו, והישיבה תלך ביחד, כמקשה אחת, לאימון של מספר חודשים ● הייעוץ המשפטי לוועדה: יש לבחון מי היא קבוצת הייחוס שלגביה ייבחנו יעדי הגיוס והעמידה בהם
|
|
מה יהיה גובה העיצום על אי-עמידה ביעדי גיוס תלמידי הישיבות? ועדת החוץ הביטחון המשיכה (יום ג', 17.5.22) את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021, כאשר עיקר הדיון התמקד ביעדי הגיוס השנתיים ומנגנון הפחתת התמיכות בישיבות בשל אי-עמידה בהם. ח"כ מאיר פרוש: "עוד בוועדת שקד אמרתי שלעולם לא נצליח לעמוד ביעדים שאותם בית המשפט העליון יקבל כ'שוויון', וגם היום אני סבור כך. בגלל זה אני נגד הסעיף שאי עמידה ביעדים בחוק תיקח משר הביטחון את הסמכות לתת דיחוי. אנחנו נמשיך לבקש את מה שאנו מאמינים בו, אף שזה אולי לא מובן לציבורים אחרים: כל מי שיושב כל היום ולומד, צריך לקבל דיחוי, וכל מי שלא לומד, שיתגייס גיוס מלא ללא שום הקלה. יו"ר הוועדה הציע לי הצעה שכולם יתגייסו, יעברו הכשרה קצרה, ואז יחזרו ללמוד, אבל אנחנו מאמינים שמי שלומד צריך לקבל דיחוי ללא תנאים". |
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן-ברק: "אם כבר דיברת על שיחתנו, אציג את ההצעה שלי, שהיא מנותקת מהחוקים בהם אנו דנים ואפשר לשקול לקדם אותה במקביל. כל תלמידי הישיבות יתגייסו, והישיבה תלך ביחד, כמקשה אחת, לאימון של מספר חודשים, ולאחר מכן, כל הישיבה תבצע כל שנה מספר שבועות של משימות צבאיות שונות תחת 'חיל התורה' או משהו דומה. מסגרת הישיבה תישמר, גם בצבא, ואז אורח החיים החרדי ומסגרת הלימוד תמשיך גם היא, אף יבוצע גם שירות צבאי, ואולי בכך תיתפר הסאגה של גיוס החרדים שנמשכת מאז קום המדינה. אך זו סוגיה שלא תתבצע מייד, ולכן נמשיך עם החוקים שלפנינו, ובמקביל נשקול לקדם את הצעה זו.
|
|
|
|
|
|
חברי צוות הייעוץ המשפטי לוועדה, בראשות עו"ד מירי פרנקל שור, ציינו בפני חברי הוועדה כי עמידה ביעדים תיחשב רק בהתאם לשיעור העמידה הכולל ביעדי הגיוס - כלומר, המספר הכולל של יעד לשירות סדיר והיעד לשירות הלאומי-אזרחי יחד. בסקירתם כתבו: "ייתכן מצב בו עמידה ביעד השירות הלאומי אזרחי באופן מלא ולעומתה עמידה ביעד השירות הצבאי באופן חלקי או מועט יוכרו כ"עמידה ביעדים" כלשונו של הסעיף המוצע בהצעת החוק - באופן אשר משפיע על בכירותו של השירות הצבאי.
|
|
|
|
|
|
עו"ד ערן יוסף מהייעוץ המשפטי למשרד הביטחון אמר כי בכירות השירות הצבאי נשמרת לעמדתם, הן כי יעדי הגיוס לצה"ל הם פי 3 מיעדי הגיוס לשירות הלאומי אזרחי, ובעיקר כי האפשרות של שירות לאומי-אזרחי נפתחת רק לאחר שצה"ל החליט שאין לו צורך לגייס את אותו אדם, כלומר ההחלטה היא של צה"ל.
ח"כ פרוש העיר: "נושא התעסוקה הוא שהפך לנדבך מרכזי פה, ולכן אין משמעות לאיזה שירות זה, ממילא רוצים רק שתהיה כותרת שאותו אדם שירת, כדי שיוכל לצאת לשוק התעסוקה..."
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
עו"ד איילת לוי נחום מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה אמרה כי יש לבחון מי היא קבוצת הייחוס שלגביה ייבחנו יעדי הגיוס והעמידה בהם. כרגע הצעת החוק מאמצת למעשה את זו הקיימת כיום בחוק: "בוגרי מוסדות חינוך חרדיים" שהם מי שלמד במוסד חינוך חנוך חרדי, בין הגילים 14 ועד גיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות. הגדרה זה ספגה ביקורת מבית המשפט העליון מחד-גיסא ומ'ועדת נומה' מאידך-גיסא.
עו"ד דרור גרנית ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "אי-אפשר לבחון את אדיקות אמונתו של אדם, אבל אפשר לבחון איפה היה רשום ללימודים, ולדעתנו הגדרה זו מתארת נכון סוציולוגית את האוכלוסייה הרלוונטית, באופן שניתן לבחון". עו"ד ערן יוסף הוסיף: "קראנו את כל הביקורות שהיו לבית המשפט העליון, וזו הנקודה היחידה מפסק הדין שסברנו שעם כל הכבוד, לא נוכל לקבל את ההערות. אנו באמת חושבים שאין דרך אמיתית אחרת לבצע זאת. אומנם זה מכניס לבחינה אוכלוסייה מסוימת גם של יוצאים בשאלה, אבל זה מיעוט ואין לנו ברירה".
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
עמוס צייאדה, מנהל אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך, הסביר לוועדה כיצד מחולק תקציב התמיכות למוסדות, על-פי מפתח של ניקוד, כאשר כל שנה שווי 'נקודה' משתנה, על-פי התקציב הכולל, אשר מחולק בין התלמידים, לפי הסטטוס האישי של כל תלמיד. יוסף: "אם בשנת גיוס מסוימת לא הגיעו ל-95% מהיעד, אז שווי הנקודה יורד ב-20% כלפי כל תלמיד דחוי שירות". גרנית: "זה מבחן שחור ולבן, או שאיש עמידה ביעדים או שאין, וההורדה באחוזים הולכת וגדלה ככל שיש שנים רצופות של אי-עמידה ביעדים". ח"כ יעקב אשר: "זו בדיוק הסיבה למה חייבת להיות גמישות ביעדים, והם צריכים להיקבע בהחלטת ממשלה, ולא בחקיקה ראשית. לא ייתכן שיופעלו סנקציות זהות אם יהיו 94% או 20% עמידה ביעדים".
|
|
|
|
|
|
עו"ד פרנקל שור ציינה כי מבחינת הוועדה אין הבדל אם היעדים ייקבעו בהחלטת ממשלה או בחקיקה ראשית, אך חייבים להיות יעדים בהירים כאשר מחליטים על עיצומים שכאלה. פרנקל שור אמרה גם כי על-פי נוסח הצעת החוק, אם בשנה שלאחר אי-עמידה ביעדים עולה שווי 'נקודה', עדיין על אותם תלמידים דחויי שירות ישולם 80% משווי הנקודה הקודם, הנמוך יותר, ולא מהשווי החדש".
עו"ד יוסף: "זהו אכן המצב. אנחנו 'נועלים' את ערך הנקודה, כדי לא ניתן יהיה לעקוף את הסנקציות דרך העלאת התקציב הכללי של המוסדות התורניים וערך הנקודה".
|
|
|
|
|
|
ח"כ אורי מקלב: "השימוש בסנקציות כספיות על לומדי תורה בארץ ישראל יש לו קונוטציה שלילית. לימוד התורה הוא ערך, וסנקציה כזו היא פגיעה בלגיטימיות של לימוד התורה בארץ ישראל. בהיסטוריה היהודית ירשם כי בשנה זו הוטלו קנסות על לומדי התורה. סעיף זה מביא למעשה סנקציה כפולה על לומדי התורה אם ערך הנקודה יעלה והסנקציה תשאר על ערך הנקודה הקודם אזי יש כאן סנקציה כפולה על לומדי התורה, גם הפחתת התמיכה על-פי החוק וגם הורדת ערך הנקודה".
|
|
|
|
|
|
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, בן ברק: "על תקציב הישיבות תריבו בוועדת הכספים. כאן אנו דנים בסנקציות, וברור שאי שאפשר לאיין אותן, אך גם לא נקבע אפשרות שתחסום את הגדלת תקציב הישיבות אם יוחלט על כך. נבקש פתרון לסוגיה לדיון הבא ונתחיל אותו מנקודה זו".
|
|
| תאריך:
|
17/05/2022
|
|
|
עודכן:
|
18/05/2022
|
|
עידן יוסף
|
|
הצעת רם בן-ברק: להקים בצה"ל "חיל תורה"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
Psychiatrist MD
|
19/05/22 06:30
|
|
ועדת החוץ הביטחון המשיכה השבוע (27.2.22) את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), כאשר עיקר הדיון התמקד בסעיף של אפשרות השירות הלאומי-אזרחי.
|
|
|
|
|
ועדת החוץ הביטחון החלה השבוע (8.2.22) את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021.
|
|
|
|
|
אברך חרדי אשר התחמק בצורה שיטתית מהתייצבות בלשכת הגיוס ועתר לבג"ץ נגד הסרת מעמדו כ"בן ישיבה", חויב בתשלום הוצאות בסך 3,000 שקל - כאשר עתירתו נדחתה על הסף (יום ג', 18.2.22).
|
|
|
|
|
חוק שירות הביטחון נמנה על החוקים הראשונים שנחקקו במדינת ישראל. ברמה העקרונית, החוק מתייחס לאפשרות שכל אזרח ישראלי יתגייס לצה"ל בהגיעו לגיל 18. הקהילה החרדית, שחששה שגיוס בניה לצה"ל יגרום נזקים רוחניים ולביטול תורה, הובילה לחקיקה על פיה בני הקהילה יתייצבו בפני צה"ל ויצהירו ש"תורתם אומנותם" וגיוסם יידחה עד לקבלת פטור בהגיעם לגיל 26. חוק זה גרם לרבים בציבור היהודי הכללי לראות את החרדים כמשתמטים מחובותיהם האזרחיות. מחלוקת זו גורמת לשסע עמוק ונמשך בחברה הישראלית.
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון מעניק לממשלה שישה חודשים נוספים להעביר בחקיקה מתווה חדש לגיוס החרדים. ההרכב בן תשעת השופטים הדן בנושא, בראשות הנשיאה אסתר חיות, נענה (יום ה', 8.7.21) לבקשת המדינה ודחה ל-6.1.22 את מועד פקיעתו של ההסדר הנוכחי, האמור להביא לגיוס של כמה אלפי אברכים בשנה אך בפועל אינו עומד בכך. אם לא יאושר עד אז הסדר אחר ואם בג"ץ יסרב להעניק דחיות נוספות, תהיה המדינה אמורה לגייס את כל חייבי הגיוס החרדיים - מצב העלול להוביל למהומות קשות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בעז שפירא
איזה מוח חולני יכול להעלות בדעתו לדאוג לתנאי הכליאה של המפלצות? איזה לב אטום ו/או ערל יכול להתעניין בגורלם של הראויים למות בייסורים כעונש על מעשיהם?
|
|
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
עמרי מניב בערוץ-12 הביא צרור של הקלטות של שיחות בין שקד לבין נוה  הוא לחץ למנות את איתן אורנשטיין לנשיא המחוזי בתל אביב שקד נכנעה והצביעה בעד אורנשטיין
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
