בעלי השליטה בחברת קפיטל פוינט ונושאי המשרה הבכירים בה ביצעו שורה של פעולות פסולות ואף בלתי חוקיות, תוך קיפוח של בעלי מניות מיעוט וסיכול מראש של הצעת רכש אפשרית לרכישת השליטה. כך טוען (18.5.22) שיר רויכמן, המחזיק ב-19.6% ממניות החברה, בתביעה בסך 10 מיליון שקל שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד החברה, בעליה ומנהליה.
קפיטל פוינט עוסקת בעיקר בהשקעה בחברות ביומד ונסחרת בשווי של 103 מיליון שקל. את שנת 2021 היא סיימה עם הכנסות של 53.6 מיליון שקל (עלייה של 16%) ורווח נקי של 24 מיליון שקל (עלייה של 62%). בעל המניות המוביל בחברה הוא פרופ' יהודה כהנא, המחזיק ב-24.9%. יו"ר החברה הוא ד"ר שוקי גליטמן, לשעבר המדען הראשי, המחזיק ב-2.9% מן המניות. המנכ"לים המשותפים הם יוסי תמר ושי ליאור, המחזיקים ב-4.1% ממניות החברה.
רויכמן טוען, כי כהנא (ורעייתו רבקה כהנא, השותפה עימו באחזקה) יצר את המהלכים המפקחים בגינם הוגשה התביעה; תמר וליאור נוטלים מן החברה סכומי עתק ללא הצדקה, ופועלים במקביל בתחומים המשיקים לפעילותה של קפיטל פוינט; ואילו גליטמן נטל חלק בביצור מעמדם של המנהלים, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים ומוביל להעלאה ניכרת בשכרו. עוד נתבעים הדירקטורים האחרים בחברה: אריה וובר, ישי טל, ירון כרובי, לימור אריאל ואסף דוד-מרגלית.
רויכמן אומר כי רכש את מניותיו בחברה בשנת 2012 כדי שיוכל יום אחד, אם ירצה, להפוך לבעל השליטה בה. הוא הוגדר כיועץ לחברה (ללא שכר), העמיד לרשותה מימון והשקיע ממשאביו בחברות בהן השקיעה קפיטל פוינט. לדבריו, החברה לא הצליחה לממש את הפוטנציאל שלה, בין היתר בשל העסקתם של שני המנכ"לים, המקבלים שכר בלתי סביר ואינם מרסנים זה את זה; והם וגליטמן אינם מקדישים לחברה את כל זמנם ואף פועלים בתחומים דומים לשלה בלא תיחום הפעילות.
ביוני 2021 החליט רויכמן לפעול לשינוי מבנה ההנהלה ובחן את האפשרות להגיש הצעת רכש לשותפיו. הוא עדכן בכך את כהנא, אלא שמיד לאחר מכן - הוא טוען - החלו כהנא והמנהלים לבצר באופן בלתי הפיך את שלטון המנהלים. מדובר במהלכים מקפחים ופסולים, אשר נעשו בתחכום רב, "לעיתים תוך הסתרת מידע מהציבור ובאופן בלתי חוקי בעליל", נטען בתביעה. מהלכים אלו הורידו מעל הפרק כל אפשרות של הצעת רכש בידי גורם כלשהו, נאמר עוד.
לדברי רויכמן, המהלך הראשון היה הפיכת כלל תעשיות ביוטכנולוגיה לבעלת מניות בחברה (10.5%); תמר וליאור ייעצו למנכ"ל החברה,
עופר גונן. המניות נמכרו לה ב-50% מתחת לשווי השוק והעסקה עימה כללה יצירת אינטרסים כלכליים הדדיים. במקביל, רכשה קפיטל פוינט מניות שלה מבעלי מניות אחרות במחיר כפול ממחיר ההקצאה לכלל ביוטכנולוגיה. לאחר מכן הצביעה כלל ביוטכנולוגיה יחד עם ראשי החברה בעד שינויים מבניים, אשר לטענת רויכמן ביצרו את מעמד המנהלים: הורדת מספר הדירקטורים מ-12 לשבעה, מינוי חמישה דירקטורים בלתי תלויים כך שכהנא וגליטמן נותרו היחידים מבין בעלי המניות, הגבלה על פיטור דירקטורים ועוד. מבנה זה, לדבריו, אינו מאפשר להחליף את הדירקטורים וכך מסכל כל אפשרות להצעת רכש. במקביל הועלה שכרו של גליטמן ב-150%, ללא כל שינוי בהיקף העסקתו.
רויכמן טוען, כי מדובר במהלכים שאין להם אח ורע בחברה ציבורית, בוודאי שלא בחברה נעדרת גרעין שליטה. אי-אפשר להסבירם ככאלה המשרתים את טובת החברה, ולמרות שהם מקפחים ונגועים בשיקולים אישיים - הם אושרו ברוב רגיל, אם בכלל הובאו לאישור האסיפה הכללית. לדבריו, המשמעות היא הפיכתה של קפיטל פוינט - חברה ציבורית - לאחוזה הפרטית של בני הזוג כהנא, גליטמן, תמר וליאור. ערב הגשת התביעה, הוא מציין, אף הודיעה החברה על כוונתה להקצות לתמר וליאור 5.5% ממניותיה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד יעל ארידור בר-אילן, מוטי גולדשטיין ו
דרור קרן, וטרם הוגשו כתבי הגנה.