הגז הטבעי נכנס בצורה איטית וחלקית מן המתוכנן

השימוש בפועל בגז הטבעי מועט בהרבה מכפי שהחליטה הממשלה, והמשק איבד חיסכון בסך 1.9-0.8 מיליארד שקל בעשור האחרון - קובע (23.11.22) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

בתחילת שנות ה-2000 התגלו לאורך חופי ישראל כמה מאגרי גז טבעי, אשר הפך לדלק המרכזי בישראל, בעיקר לייצור חשמל מקומי ולתעשיה הכבדה. נכון לשנת 2021, הצריכה השנתית של גז טבעי היא כ-12 מיליארד מ"ק. הגז הביא חיסכון בעלויות למשק בהשוואה למחירי הנפט, צמצם את התלות בנפט המיובא והביא תועלת סביבתית ניכרת בהשוואה לתזקיקי הנפט. הגז מגיע אל הצרכנים באמצעות שתי מערכות גז - מערכת ההולכה שבאחריות חברת נתיבי גז לישראל (נתג"ז) ורשת החלוקה שמפותחת על-ידי זכיינים פרטיים שזכו במכרז רשות הגז הטבעי.

בחלוף 13 שנים ממתן רישיונות החלוקה הראשונים, שיעור הצרכנים שצרכו בפועל גז טבעי ברשת החלוקה הוא 22% בלבד מהיעד שנקבע (102 מ-450 צרכנים). בנובמבר 2020 אף צמצמה רשות הגז הטבעי במחצית את היעד למספר הצרכנים הצפויים להתחבר ולצרוך בפועל גז טבעי מרשת החלוקה והורידה אותו ל-225. היא דחתה את חיבורם של צרכנים אלה בחמש שנים, לשנת 2025, וכל זאת ללא דיון סדור או אישור שינוי היעדים בהחלטות ממשלה - למרות שהממשלה היא שקבעה את היעדים המקוריים.

המדינה השקיעה בפרויקט רשת החלוקה 537 מיליון שקל - 40% מהם (217 מיליון שקל) שלא בהתאם לעקרונות מכרזי רישיונות החלוקה, בהם נקבע שחברות החלוקה ישאו במלוא עלויות רשת החלוקה. 23% (124 מיליון שקל) הושקעו בהתאם לעקרונות מכרזי רישיונות החלוקה, 25% (136 מיליון שקל) היו סיוע לחיבור צרכנים מרוחקים וצרכנים מסוימים, ו-11% (60 מיליון שקל) שולמו כמענקי הסבה לצרכני הקצה. לרשות הגז אין מידע מעודכן בנוגע להיקפי ההשקעה של חברות החלוקה, והיא לא דרשה מהחברות לספק לה מידע זה.

82 מפעלים מתוך 149 שקיבלו מענקים ממשרד הכלכלה לא חוברו בפועל לרשת החלוקה. רשות ההשקעות בחנה את יעילות מסלול המענקים פעם אחת, ביולי 2017, ומאז לא בוצעה בחינה של יעילות המסלולים.

אנגלמן מזהיר, כי המודל הכלכלי של רשת החלוקה, ובפרט הקשיחות בעידכון תעריפי החלוקה, העדר צרכני עוגן והיכולת לגבות תעריפים בגין שימוש בפועל בלבד, לעומת המודל הכלכלי של מערכת ההולכה, עלולים להפחית את הכדאיות הכלכלית שבהרחבת פריסת הרשת.

בנובמבר 2019 פרסמה רשות החשמל את רשימת 166 יצרני החשמל שזכו בהליך התחרותי להקמת מתקני ייצור חשמל ואת ההספק המוקצה להם - 471 מגה-ואט. בשנים 2021-2018 הקימו עשרה זוכים מתקני ייצור חשמל בהיקף כולל של 20 מגה-ואט בלבד; אף לא אחד מהם שולב ברשת החשמל. האסדרה במתכונתה הנוכחית עלולה לפגוע בצרכני רשת החלוקה, שהתכוונו להקים מתקני ייצור חשמל בפרט ובפיתוח רשת חלוקת הגז הטבעי בכלל - מתריע אנגלמן.

עד כה חוברו לרשת חלוקת הגז הטבעי ארבע שכונות מגורים ויישוב אחד שבעבר חובר בצנרת למאגר גז יבשתי - כולם באזור הנגב. בעוד שלוש מ-18 שכונות שהוגדרו בפיילוט בנובמבר 2019 הוחל בהנחת רשת החלוקה. בשנים האחרונות משרד האנרגיה ורשות הגז הטבעי, שהיא יחידת סמך בו, פעלו בחוסר תיאום בעניין הסבת המגזר הביתי לגז טבעי. הרשות קידמה את חיבור המגזר הביתי לרשת חלוקת הגז הטבעי, ולעומת זאת המשרד ביצע בחינות כדאיות למעבר לטכנולוגיה חשמלית, בלי לבחון את חלופת הגז הטבעי.