חסכמים לכל בית בישראל

לאחרונה עבר בכנסת חוק חובת התקנת החסכמים בכל מבני הממשל והציבור בישראל. יש לברך על כך את כנסת ישראל ואת יושב-ראש ועדת הכלכלה ח"כ אופיר אקוניס. החוק הוא חשוב כצעד נוסף לשורה של מעשים לצמצום צריכת המים. רק חבל שהתקנת החסכמים בכל בית בישראל, כפי שהכריזו ברשות המים כבר לפני שנה, עדיין לא התחילה.

בהתקנת חסכמים בברזים וראשי מקלחת, ניתן לחסוך עד כדי 15% מהצריכה הביתית בישראל, כלומר עשרות מיליוני מטרים מעוקבים מים, שיחסכו את הצורך בבניית עוד מתקני התפלה יקרים. עלות חסכם היא שקלים בודדים, וכל אזרח מסוגל לבצע את זאת ללא בעיה, ועם זאת מרבית בתי האב בישראל עדיין לא התקינו חסכמים, ויש צורך בהכוונה ועזרה מרשות ממשלתית להתקנתם.

כבר בקיץ 2008 דנו ברשות המים במבצע להתקנה של חסכמים בכל בית בישראל. נבחנו חלופות שונות, ורק לאחר יותר משנה (אוגוסט 2009), והתדרדרות נוספת במצב מאגרי המים - יצא מכרז לביצוע הפרויקט. לרשות המים יש תירוצים רבים: כמה חודשים של הכנת מכרז, הוויכוחים אם לרכוש חסכמים תוצרת הארץ, ולאחרונה - השביתה של עובדי רשות המים. אבל גם מאז השביתה עברו כבר כמעט חודשיים. והנה היום - לאחר כמעט שנתיים מהדיון הראשון, ולאחר הכרזת ראש רשות המים, אורי שני, שעד סוף 2009 יותקנו בכל בית בישראל חסכמים - עדיין לא התחילו במבצע זה.

אמצעי פשוט זה צריך להשתלב במדיניות רחבה של ניהול ביקושים למשק המים. מדיניות זו אומצה במספר מדינות מערביות הנמצאות באקלים ים-תיכוני וצחיח (למשל באוסטרליה, בקליפורניה, בספרד ובקפריסין), לאחר שהבינו שלאור שינוי האקלים והגידול באוכלוסיה יש למנוע בזבוזים ולצמצם את הביקושים למים. מדינות אלו הצליחו לצמצם את צריכת המים העירונית בעשרות אחוזים (וויקטוריה - אוסטרליה, קפריסין, סרגוסה - ספרד). קישור לדוח המלא: www.foeme.org/docs/WWDM_Report_Heb_290309.pdf.

יעד צמצום של 10% בישראל, שהציבה רשות המים, הוא נמוך מדי. אפשר לקבוע יעד גבוה ממנו, בהשקעה נמוכה מהקמת מתקני התפלה חדשים, וללא פגיעה באיכות החיים. ולראייה: רק כתוצאה ממסע הפרסום לציבור והיטל הבצורת, הושג ב-2009 חיסכון של 12% בצריכה העירונית לעומת 2007, וזאת ללא כל תמריצים נוספים לחיסכון. בהכנסות מתעריפי מים גבוהים על צריכת יתר, ומהקנסות על שימוש חורג, יש לסבסד תוכנית לתמרוץ רכישת התקנים חוסכי מים (לברזים, למקלחת ולשירותים), ותפיסת מי גשמים (למשקי הבית) ומי-נגר עירוני (לתאגידי המים). למשל, בקפריסין ובאוסטרליה מסבסדים התקנת מערכות למיחזור מים אפורים, מערכות לתפיסת מי גשמים, ותכנון משמר מים בגינות. פוטנציאל החיסכון של אמצעים אלו, בעלות נמוכה ביחס למחירי ההתפלה, מוערך ב- 20-25% מהצריכה העירונית. כלומר, מדובר בחיסכון בצורך להקמת שני מתקני התפלה מזהמים נוספים, ובעלות זולה יותר לצרכנים.