טעמו וראו כי טוב ה'

שנים הייתי ממתנגדי ההטפות של אנשי הדת והרוח למיניהם בנוגע לבורא ומה שהם מגדירים טוב ליבו.

הדעת סוברת שאותו ישות עליונה בין אם נקרא לה ה' אללה או ג'אד לא תמיד מטיבה עם הנבראים. די לכל בר דעת להסתכל באסונות אשר פקדו את האנושות במאה השנים האחרונות כדי לשאול היכן היה טוב ליבו של הבורא באותם מאורעות?

הגדילו לעשות אותם המטיפים שרתמו את אותם האסונות הקשים למען המערכה שלהם נגד החילוניות המודרנית וזרעו פחד בלב קהל הציבור הרחב בטענתם שזהו עונש מלמעלה על התהוללות הדור.

השאלה המתבקשת אם כן היא מדוע אסונות פוקדים אוכלוסיות שונות ברחבי הגלובוס והורגות ללא היסוס מכל המי ומי וללא הבחנה של דת מין או גזע?

ומדוע אנשי דת הדוקים אינם חסינים יותר מפני אותן הזוועות?

גם היום כשהתוודעתי לחוכמת הקבלה אינני מסוגל לתת הסבר משכנע לאותן השאלות הקשות, אולם היום אני יודע שאין זה מתפקידי להתעסק בזה.

אולם ישנן מכות המגיעות מלמעלה לאדם הפרטי שנועדו לעזור לו בתהליך תיקון הנשמה שלו, אותן המכות נקראות הסתרה. בתור אדם מאמין יכולתי לצפות שאותן ההסתרות יעלמו כלא היו, מכל שכן שלא יתגברו כמהמורות המסיטות כל אדם מן הדרך.

איך יכול להיות שאותו טוב ומטיב מנסה להניע אותי מלהשיב דרכי אליו?

ועל זה מפרש בעל הסולם במשל על ילד שמסתכל על חייט גוזר את הבד ולא מבין מדוע הוא קורע במקום לתפור.

כלומר מה שנראה לנו כקילקול לא מעיד על דבר מלבד בורות.

אותו יצור משוחד הנקרא בן אנוש אשר יהפוך עורו בין רגע גם מול הקרובים לו ביותר, אם רק יפגעו באינטרס הגדול שלו הנקרא הרצון לקבל, לא מסוגל לשפוט צעדיו של הבורא בצורה אובייקטיבית.

אומנם ברגע שנכיר בטבע האגואיסטי שלנו ונבחר למרות התמונה המצטיירת לנו באותו רצון להאמין שכל מה ששולח לנו הבורא הוא טוב אז נקרא שאנחנו מאמינים.

כי במה שהדעת מסכימה לא שייך להגיד שזאת אמונה.

ובמקום לנסות לברר למה מגיעות מכות מלמעלה נדאג לברר מה היא מטרת הבריאה ונגלה את כל הטוב שהכין לנו הבורא כאן ועכשיו לא אחרי 120.