היכן היא ההנהגה?

כשאני מסתכל על התנהלות אלה שבחרו ונבחרו לנהל את המדינה, אינני יכול אלא להתמלא בושה. מה, זה מה שאתם מסוגלים לו? בשביל ההישגים האלה? אתם באמת ראויים לאחריות שלשמה נבחרתם? לא נראה כך, מדוע אינכם מסוגלים לקחת אחריות ולמשול? בשביל זה בדיוק נבחרתם. האם להיאנס זה טבע שני שלכם? שר החוץ עושה צחוק מראש הממשלה, ובכלל עושה רושם שאתם מבוהלים. מה זה משאל-עם? מה פתאום, נבחרתם על סמך פלטפורמה מסוימת, בצעו אותה, ולא - פנו את המקום, כנראה שהנראות, מראית העין והמעטפת חשובות מהתוכן; לבן-גוריון, להבדיל, לא חשובה הייתה הבלורית ולא זווית הצילום, ובכל אופן ידע לקבל החלטות.

הפכנו למדינה של עורכי דין, של אותיות קטנות והיכן שמצויות אלה - אין רוח. אולי לשם שינוי, אותם אלה שבידם הסמכות, יתחילו בתוכנית ולא ישדרו לנו פרומואים ריקים מתוכן. אני מרגיש חסר אחריות לשלוח ילד לצבא כשמי שאמור לקבל החלטות קורץ למסך ולתדמית.

יאללה, להתעורר! אולי כדאי להתחיל לקרוא את המפה האמיתית. קל היה לצחוק על קודמינו, אבל היום, לו הדבר תלוי במקבלי החלטות בני-ימינו, לא הייתה קמה מדינה, לא היו מובילים מים מהכנרת לנגב. חסרה דרך הראייה הפרגמטית שמבדילה ויודעת לבחור בין המצוי לרצוי, שיש בה חזון - כן, מילה 'מפוצצת', אבל לא ייתכן בלעדיה. דומני כי רוב העם - ואינני מתיימר לדבר בשמו - רובו היה בעד פשרות עם שכנינו, שמה לעשות - לא ייעלמו, ולכן צריך להתפשר איתם. רוב העם בעד נשיאה שווה בנטל, כן, פרזיטים כמו החרדים שלא תורמים ולא סוחבים את משקלם, שיחיו על-חשבון עצמם; לא היה בתולדות עמנו לאורך קיומו מן נטל שלקח לעצמו את הזכות על היהדות. ובכן, אלה אינם יהודים יותר מכל אחד אחר, ושוב זה חוזר להנהגה האימפוטנטית שלנו, שפוחדת מהצל של עצמה ואינה יודעת לנקוט עמדה, אלא רק להיגרר. די, חברי'ה, קחו אחריות או פנו את המקום. החזקת מושכות ללא ידיעת הכיוון או יכולת ניווט, לא מביאה למקומות טובים והאגו שמנהיגינו ניחנו בו בשפע, הוא יועץ רע מאוד.

להקים מדינה, זו משימת דורות ארוכה; לחרב, זה עניין קצר-מועד אבל אנושי. כנראה, שניהול לאורך זמן אינו משימה שאנו טובים בה. יש בתוכנו את האנשים ואת היכולות, את החזון של מדינה נאורה, אור לגויים וחמלה לחלשים ולשכנים - צריך רק נחישות וביטחון עצמי. אולי נמצא יום אחד את היהלום הבלתי מלוטש שידע לקבל החלטות (שימו לב: "לקבל", שלא כמו באנגלית, "לקחת" - לא לבצע). יש כאן רוב דומם שעובד ומתפרנס ביושר, משרת את המדינה ומסכין כמעט לכל עוולה של מנהיגיה. אבל גם הסבלנות של הרוב הדומם הזה תגיע יום אחד לסיומה...