לפני מספר חודשים נהרג שניאור חשין ז"ל רוכב אופנים בן 43 בתאונת פגע וברח.
בינואר 2007 נהרג הולך רגל יהושע יגודייב שצעד על הכביש, נפגע על-ידי נהג צעיר, נזרק לתעלה בצד הכביש ונמצא כשהוא ללא רוח חיים.
באוגוסט 2009 ילד בן 12 שרכב על סקייטבורד ממונע ביהוד נדרס על-ידי רכב והנהגת נמלטה מהתאונה יחד עם בן זוגה תוך ניסיון לטשטש את מעורבותה בתאונה.
הילד שהונשם והורדם לא התעורר עד עצם היום הזה, איש אינו יודע כמה זמן היה מוטל על הכביש ומה היה עולה בגורלו אם הנהגת הפוגעת הייתה מזעיקה עזרה מיידית.
מקרים אלו ומאות מקרים נוספים הפכו למכת מדינה.
ככל שתאונות הדרכים נגרמות ברובן בשל הגורם "האנושי" ויש לבחון כל מקרה לגופו, הפקרת פצוע לדמם למוות, או במקרים אחרים להפוך לצמח לכל שארית חייו מהווה עבירה הקרובה לרצח.
אין לעבור לסדר היום על כך שהפצוע נעזב לנפשו ולגורלו בזירת האירוע על-ידי הנהג הפוגע.
זה זמן מה שאני דורש לשנות את חומרת הענישה ולקבוע עונשי מינימום של מאסר לתקופת ארוכות על כל עבירה של הפקרת פצוע, אי הגשת עזרה במקום ומצב בו הנהג הפוגע אינו מזעיק עזרה רפואית לטיפול מידי ומהיר.
לעיתים ההגעה המהירה היא שתקבע באם הפצוע יחיה או ימות או שהפגיעה שהיה ניתן לטפל בה בדקות הראשונות ולא טופלה תהפוך את הפצוע לנכה לכל ימי חייו.
לצערנו, במדינת ישראל רבים הרגעים של צער ויגון כתוצאה ממותם או פציעתם של חיילים צעירים שנשלחים למשימות של הגנה על המולדת.
הדעת אינה סובלת סובלנות והבנה לנהגים שנהיגתם פרועה ורשלנית ולא רק שפגעו בהולכי רגל או ברוכבי אופנים תמימים אלה, מפקירים אותם מתבוססים בדמם ובמקרים רבים גם עושים כל שאל ידם לטשטש ולהסתיר את מעורבותם בתאונה.
גזר דינו של כבוד השופט
צבי גורפינקל שהטיל עונש של עשרים שנות מאסר על הנהג הפוגע במיטל אהרונסון ז"ל בתאונת הפגע וברח בתא מהווה רף חדש בענישה וראוי שאצטט מפסק הדין:
"הגיע השעה להעלות את רף הענישה ולהחמיר. מעשהו ( של הנהג הפוגע) מחייב רמת עונש גבוהה מאוד.
החמרה זו מתבקשת לנוכח ההפקרות המשתוללת בדרכים וריבוי המקרים בהם נהגים פוגעניים מותירים את קורבנותיהם מוטלים על הדרך וממהרים להסתלק מהזירה כדי להציל את עורם.
לא יתכן מצב בו נהג שפוגע בקשישה ונמלט עונשו יסתכם ב-22 חודשי מאסר, זו שערורייה. מצב בו אפקט ההרתעה מתבטל, עכב עונשים שאינם מרתיעים הוא מצב שחייב להשתנות, אדם שפגע ונמלט ממקום האירוע כשהוא מפקיר אדם, אזרח חף מפשע, להתבוסס בדמו לפעמים עד מוות ולפעמים במצב של שיתוק מוחלט כמו במקרה העצוב של אמיר בלחסן, אותו נהג חייב לתת את הדין ובצורה מרתיעה, בצורת מאסר ארוכת שנים.