אסון-פתע-רב-נפגעים (אפר"ן) הוא התפרצות שוברת שגרה, אשר בגינה היקף האוכלוסיה הנחשפת למוות, לפציעה, לפגיעה ישירה ו/או להגירה (זמנית או קבועה) נאמד במאות אלפים או במיליונים בודדים, ובתנאים של ישראל - ברבבות או מאות אלפים רבים. אפר"נים המיתו, פצעו או פגעו ישירות במאות מיליוני בני אדם במאה ה-20 וה-21. שנת 2010 החלה ברעידת אדמה בהאיטי שקטלה כ-300 אלף נפש, רובם בעיר אחת, והסתיימה כקטלנית בדור האחרון. מספר הקורבנות ומידת הנזק עתידים להאמיר משמעותית נוכח גידול עקבי במספר מחוללי הנזק מעשה אדם כמו מתקנים גרעיניים, כימיים, ביו-טכנולוגיים ותשתיתיים (סכרים), עִיוּר מואץ והתפתחות מתונה מדי של תשתיות לאומיות - כמו היררכיית מערך חירום, שירותי חילוץ, עזרה ראשונה רפואית, שירותי שיכון חליפי, שירותי אספקת מזון ושתייה בלתי מזוהמים, שירותי ביטחון לפרט, שירותי יידוע ותקשורת ושירותי זיהוי חללים וקבורה - שתפקידן לתמוך באוכלוסיה במקרה של אסון פתע רב-ממדי.
מדינת ישראל טרם התנסתה באסון-פתע-רב-ממדים. זוהי אומנם ברכה, אך גם חיסרון מהותי לגבי היערכות לעתיד. היעדר ניסיון אישי ומוסדי משתקף באמונתם של רבים כי משרדי הממשלה, צה"ל ובתוכו פיקוד העורף, רשות חירום לאומית (רח"ל), משטרת ישראל, שירותי כבאות והצלה, מגן דוד אדום, הרשויות המקומיות וכדומה ידעו מה עליהם לעשות בעת צורך. דומה הדבר למי שיצפה מתחנת משטרת קצרין לבלום מתקפה סורית כוללת, "לפחות ב-24 השעות הראשונות"...
ברם, אלפי מחוללי סיכון טכנולוגיים אוֹצְרִים פוטנציאל טבח של בין 12 אלף ל-30 אלף איש, נזק לבריאותם של 34 אלף עד 90 אלף, ושיגור של 137 אלף עד 400 אלף נפש אל מחוץ לבתיהם ולשיגרת חייהם - לימים או לנצח. להלן רק דוגמה למחוללים העלולים להתרחש, כל אחד לחוד או במשולב:
- פיצוץ של תחמושת בתע"ש רמת-השרון או של מיכלי אמוניה במפעלי קירור ברחבי הארץ;
- ביקוע של מיכלי גז בבז"ן חיפה או בקריית אתא או של מיכלי דלק ב"פי-גלילות" - י-ם;
- ריסוק של קרון ברום במעבר ליד מת"מ חיפה או של מכלית כלור בצומת רעננה;
- פגיעת רקטה/ות או טיל/ים במכלי בנזן במפרץ חיפה או ב-10 אלפי טון אמוניה בנמל הקישון;
- רעידת אדמה חזקה או צונמי, העלולים לגרום לפריצה בלתי מבוקרת של חומרים מסוכנים לסביבה.
תהליכים שהובילו במקומות אחרים לקטקליזם אינם פוסחים על ישראל. אזרחיה ותשתיתה האסטרטגית מאוימים דרך קבע. אפר"ן עלול להתרחש בעקבות תכנון מבצעי מורכב, ניצול או מיצוי חלון הזדמנות מבצעית של אויב ממסדי או של יחידים בלתי מאורגנים, אך לא פחות מכך - כתאונת עבודה. כך למשל, ירי לעבר מטרה צבאית לגיטימית במרחב מפרץ חיפה עלול להחטיא ולפגוע במתחם נמל חיפה. פעילות סייסמית (שפקדה את ארצנו בעבר) החזויה להתרחש בעתיד. די באפר"ן חד-פעמי כדי להסיג את מדינת ישראל שנים אחדות - או רבות - לאחור.
לקחים מהאירועים הלא נכונים
הידע, הכישורים האנושיים, התשתית המודיעינית, הטכנולוגית והלוגיסטית לעירור אירוע פתע רב-נפגעים דומים במרכיביהם לאלה הנחוצים לירי של טילים אישיים, רקטות קלות, פצצות מרגמה או לנשיאת שק של חומר כימי או רעיל, מיכל חיידקים או רעלנים. תהא אשר תהא הסיבה לאסון הכימי החמור ביותר בהיסטוריה שהתרחש בדצמבר 84' בבופאל, הודו, תחילתו הייתה במעשה פשוט מהנזכר לעיל. אכן, קיימת דיספרופורציה ניכרת בין מה שנדרש לעירור אפר"ן לבין תוצאותיו והשלכותיו, ועובדות אלו ידועות לאויב.
מספר הקורבנות החזוי בהתחולל אפר"ן גבוה ממספר הקורבנות שנגבו בכל מלחמות ישראל בצירוף כל קורבנות בתאונות הדרכים, מאז 1948. סיכוניו גבוהים מ"תרחיש הייחוס הלאומי" של מלחמה לא-קונבנציונלית מבוקרת. לכן, צמצום האיום מאפר"ן (באמצעות מניעה), הגנת אזרחים (על-ידי היערכות, איפחות ומענה) ושרידות שיורית של תשתיות לאומיות (על-ידי מערך מוכן לשיקום-אוכלוסין-ראשוני ושיקום פיזי) צריכים להוות רכיב מרכזי במשוואת הביטחון הלאומי.
חרף זאת, דוחקים קברניטי הביטחון הלאומי, גם באקדמיה, את הטיפול באירועי פתע רבי-נפגעים לשולי ההיררכיה האדמיניסטרטיבית ונוהגים לבחור כיווני פעולה על-פי מבחן ההסתברות להתרחשות. זאת, בעוד שעל המבחן הרלוונטי - נוכח סדר הגודל של הנפגעים ונזקים בהתרחשות כזו - להיות שיעור הנזק שהיא עלולה לחולל ומחיר הטעות, ולא הסתברות התרחשותה.
רבים במסדרונות הממשל לומדים "לקחים" מפגיעות בעורף שארעו ב-20 השנים האחרונות. כך הם מזכירים את משבר המפרץ ב-1991, את קריסת "אולמי ורסאי", את הפיגוע ב"מלון טאבה", את "מלחמת לבנון השנייה" ואת מבצע "
עופרת יצוקה". יש בכל אחד מאירועים אלה ובכולם יחד כדי להוליך שולל בכיוונים מסוכנים ובמישורים רבים, שהחשובים שבהם הם קריטריונים, סטנדרטים ורמת ציפיות.
רשויות שלטוניות, במיוחד רשויות נבחרות, נוטות לפנק אוכלוסיה בּוֹחֶרֶת. יש שהפינוק הוא ממשי-מעשי, אך בדרך כלל הינו הצהרתי בלבד. הפינוק ההצהרתי הוא בדרך כלל גוזמני, מבטיח, מרופד בשבחים עצמיים ומתייחס לכישורים וליכולות שעומדות במבחן בקבועי זמן גיאולוגיים, אם בכלל. ככל שנוקף הזמן, מאמינים נציגי השלטון בהמצאותיהם ודוחים כל ביקורת מאתגרת. כתוצאה מכך, מאמץ הציבור סטנדרטים גבוהים לכאורה, וגודל ציפיותיו ממוסדות השלטון הוא כגודל ההפרזות של נציגיו. מעת לעת, למשל כאשר מתרחשת שריפת חורש כדוגמת זו שאירעה לא מכבר ברכס הכרמל, או פיגוע קטנטן בעוטף עזה, הרי שבהשוואה לאסון פתע רב-נפגעים, מקבלים אזרחים שירות משובח יותר מאשר בזמן רגיעה. כך למשל, נהג אקראי של אוטובוס מוכר על-ידי השלטונות כחייל צה"ל שנפל על משמרתו ובעלים של דירה שפסח מטעמי חיסכון על ביטוח מפני שריפות, חרף סמיכותו לחורש, זוכה לשיפוי על נזק מן הקופה הציבורית.
ברעידת האדמה (17.1.1995) באחד האזורים הטכנולוגיים ביותר ביפן, רבבות בני אדם לא אכלו במשך 8 יממות. דברי ימי עקורי "הוריקן קתרינה" באוגוסט 2005 ידועים יותר ומגוונים לא פחות. אזרחי ישראל התרגלו ש- 100 אחוז מן החללים מזוהים ושרידיהם נקברים על-פי ההלכה. אך באפר"ן צפוייה התנהלות שונה. ברכס הכרמל נשרפו למוות 44 חללים שזהותם הייתה ידועה. תהליך זיהויים נמשך מספר עשרות שעות. לא ניתן להשוות זאת לשוֺהֵי עיר, המהווים תערובת של אזרחים, עוברי אורח מזדמנים, תיירים ושוהים בלתי חוקיים. זיהויים של 16 אלף חללי קורבנות "תרחיש הייחוס הלאומי לרעידת אדמה חזקה" עלול למתוח את עצבי השאֵרים מעבר לסף קביל.
העם בישראל הורגל לסטנדרטים גבוהים ביותר, ברמה שלא ניתן להתקרב אליה באסונות רבי-נפגעים, והמערכות בישראל מעולם לא עמדו בהם במבחן ממשי. באירועים שעמם כן התמודדו, לא מתו אלפים רבים בן-לילה ולא נפצעו רבבות בן-יום. ואם מישהו איבד תריס של חלון או בית שלם, התייצבו נציגי השלטון בפתחו עם פנקס המחאות, חידשו את הספות והמירו את הטלוויזיה הוותיקה בדגם חדש.
התמדה בכיוון של עידוד ומתן חסות של הממסד, מבשרת קריסה מהירה במקרה של התחוללות אפר"ן. אזרחים ייווכחו מוקדם ממה שניתן לחזות, כי המערכת משטה בהם, כי אינה מסוגלת לבצע מה שמצפים לו מרבית האזרחים ונציגי רשויות אחרות. כשזה יתרחש, יסרבו התושבים להאמין גם להודעות האמיתיות ויעשו ככל העולה על רוחם והבנתם, בניתוק מוחלט מן הרשויות, ובכלל זה - גם טעויות מיותרות.
אילתור וחילטור לא יועילו
יש כבר היום לתאם ציפיות: לומר לאזרחים איך נראה אפר"ן ולמה עליהם לצפות. יש לצמצם ציפיות של הרשויות - מנושאי המשרה, של ממלאי תפקידים - מעצמם ושל האוכלוסיה האזרחית - מן הממסד. חובת הממסד לגלות לציבור מה הממסד מסוגל לעשות, מה הממסד יודע לעשות ומה אינו יודע ואינו מסוגל לעשות. בהתאם לכך, יש להבהיר לאזרחים מן השורה מה עליהם לעשות בכוחות עצמם ומה שייך לתחום אחריותם! הכרחי לפזר אשליות. יש לאמץ קריטריונים לקו-הצלה ועורקי-חיים (Life-Lines) בני-מימוש שהם נמוכים מאשר לעת רגיעה או לזמן מלחמה, כך שהממסד יפתיע לטובה בלבד. אנשים במצוקה נאחזים בהפתעות טובות. על-פי הניסיון בעולם, מרבית ההפתעות במענה לאפר"ן הינן רעות.
הֵיעַרְכוּת מתאימה עשויה לצמצם בשיעור ניכר את מספר הקורבנות המיותרים. אחד המרכיבים הבולמים היערכות הולמת הינה בּוּרוּת - של הממסד, של הציבור הרחב ושל הגורמים הרלוונטיים. אפר"ן הינו תופעה ייחודית בעלת מאפיינים חוזרים ונשנים: מצבים מורכבים, הבולטים באי-וודאות, באי-יציבות, באי-קביעות. ברם, אין מדובר ב”תופעה כאוטית”, אקראית, אלא במצב יסוד המחייב היערכות ומענה בכלים מתאימים. מצבים אלה הם תובעניים מדי מכדי שניתן יהיה להתמודד עמם בהצלחה באמצעות אינטואיציה אישית ואלתור, או ליתר דיוק - חִילְטוּר.
מעקב אחר מעורבותם של זרועות ביצוע ממשלתיות בארצות זרות - צבא, משטרה, מערך רפואי, כיבוי-אש, משרדי סיוע ורווחה, אוצר, חינוך, ארגוני מתנדבים - במענה לאסונות פתע רבי-נפגעים מלמד, כי היערכות להם שונה במרכיבים מהותיים רבים מהיערכות לטרור בזמן רגיעה או למלחמה קונבנציונלית או בלתי-קונבנציונלית מבוקרת. מדינות רבות הפעילו את כוחותיהן המזוינים ככלים מרכזיים לטיפול באפר"ן, נוכח התחושה האינטואיטיבית כי אלה מקפלים בתוכם יכולות ו"כישורים" מתאימים למענה למצב, כמו מערכת פיקוד היררכית המיומנת לפעול בתנאים קיצוניים, מערך מודיעין בזמן אמת, מערך תחבורה ל"שטח", רפואת שדה ובתי חולים, מערכת לאספקה של מים ומזון מטוהרים, שיכון זמני ועוד.
אומנם בדרג הביצוע הטכני הזוטר המענה הוא אכן דומה. אבל בדרג האסטרטגי והאופרטיבי הדברים שונים במהותם. למרות ההבדלים, הם ניתנים לגישור באמצעות היערכות נכונה. שכן, התפוצצות, התכה, הרעלה, רעידת אדמה, צונמי, סופה ושריפה בפני עצמם הם תופעת טבע ובשום אופן לא אסון. אך מעשי אדם או מחדליו הופכים אותם לאסון.
הפתרון הוא בליקוט ידע הקיים בתחום (בעיקר בחו"ל) והכרתו, גישור על פערי ידע באמצעות מחקר (ישראלי, התואם לצרכים שלנו), והפצתו בראש ובראשונה במסגרת אקדמית.
הבורות אצלנו בנושא - רווחת. פערי ידע רלוונטי התואם לתנאי ישראל הם רחבים ועמוקים ותפיסות מהותיות מוטעות מחמירות את המצב. עלינו להתחיל באיסוף, גיבוש, עיצוב וייצור חבילת ידע המושתתת על רפורמה מחשבתית ומנהלית עמוקה - אבל אפשרית וכדאית - טרם הנחלתו לשאר הגורמים - מראש הממשלה ועד למנופאי באתר הריסות ולקצין בצה"ל.
יש לכייל תרחישים להיערכות לפי המציאות הממשית מזירות אפר"ן שהתרחשו בפועל, במקום להתנהל לפי כושר העיכול והנוחיות הנפשית של המעורבים בהכנה, בהיערכות ובתרגול לאירועים עתידיים. די לציין, כי מרבית המנהלים והמפקדים העוסקים בהגנת העורף פסחו על לימודים, הכשרה והסמכה פורמליים במסגרת אקדמית שיטתית, טרם מונו להגן על אזרחי ישראל. כיום הם נחותים בהשכלתם ובהיעדר ניסיונם מעמיתיהם בשירות הממשלתי או המוניציפלי - מהנדסים, עורכי דין, חשבונאים, נהגים, וכל בעלי המקצוע המחוייבים בהסמכה פורמלית מינימליסטית. זאת בשעה שתפקידם של מגיני העורף הוא לנתב גורלות: מי לחיים ומי למוות!
כצעד התחלתי לתיקון המצב, יש לשרש את הבורות באמצעות לימוד שיטתי, במסגרת אקדמית, פורמלית שהסמכה מקצועית בצידה, עוד לפני נטילת אחריות ומילוי תפקידים הכרוכים בהתמודדות עם נסיבות אפר"ן.
