הקשבתי בתשוקה כמעט אירוטית לנאומו של ברק אובמה, קיננה בי כבר מהבוקר הרגשה שהפעם הוא יגשים את מאוויי וסוף סוף יעלה מן האוב, מן הצללים והמחשכים את ליבת הגרעין הלוהטת הלא היא הסוגיה של זכויות הנשים במזרח התיכון כתנאי בלעדי לשלום אזורי יציב. אובמה לא אכזב אותי הפעם, למרות שהייתי מנחשת שהוא לא היה עושה זאת ללא גאוניותה של הילרי, האישה החזקה שמאחורי המנהיג אשר גרמה לו לרדת לשורש בעיית המזרח התיכון ולהביא את נוסחת הגאולה?