סוערת החזית ושורת עננים מכסה את האופק, סערה כלכלית מכסה את עין השמש. מחירי המזונות בעולם מתייקרים, מחירי התשומות עולים גם הם, והפתרון של ממשלת ישראל מקורי מאין כמותו: לפתוח את שוק המזון לייבוא; ובאמת, מדוע לא? אם אפשר לקנות חלב זול באירופה, ירקות זולים באסיה, אז מדוע לא? אחרי הכל, מה אם כמה חקלאים ייפגעו? ומה אם כמה ישובים בפריפריה ייסגרו? העיקר שלעקרת הבית יהיה זול, מטרה ראויה ללא ספק.
האמנם זו הדרך? שהרי ברור שכשייפתח שוק החלב לייבוא, לא המחלבות תיפגענה, נהפוכו - הן יהיו אלה שייבאו את החלב. מי כן ייפגע? ייפגעו המשקים הקטנים שגם כך הם אוחזים בציפורניים בקצה המשק, תיפגע הפריפריה שקשה למצוא בה פרנסה. אבל היי, זהו השוק החופשי, ומדוע שדווקא חקלאי אירופי ייפגע, אחרי הכל חשוב לשמור על יבשת ירוקה לא? אנחנו נסתפק בהייטק ונייבא את כל השאר. שהרי גם טקסטיל זול לייצר בסין או בירדן. נשוב ונחזור לדבר שבו היינו הכי טובים כנראה - נשוב להיות סוחרים ומלווים בריבית. כן, תמיד הצטיינו בזה, מדוע לא לחזור לכך?
זה לא פשוט לקיים מדינה ובמיוחד כזו עם צבא גדול, זה אולי גם לא כלכלי, מדוע שלא נקדיש את תקציבי הביטחון הקרובים לרכישה מסיבית של שטחים באירופה, באמריקה וכל עם ישראל יעבור לשם, ובא גואל לציון. הערבים, שערך האדמה ברור להם (השד יודע למה), יחזרו לשרון, לנגב ולהר. הארץ תירגע מהאפיזודה הסוערת של מדינת ישראל ויחזור השקט לפלשתין. שוב יסתובבו עיזים וילחכו את העשב הדל ורוח קל יהום.
הקפיטליזם הטהור, למגינת ליבו של שטרסלר או שכמותו, לא עובד לא באמריקה ולא בשום מקום אחר. אם נחיה בארץ בה לא מייצרים וקונים בעיקר תוצרת הארץ, אם הממשלה לא תראה את כל רוחב היריעה ותנקוט רק בפופוליזם עלוב - לא יהיה קיום למדינה.
