אנחנו, כלומר המדינה, בבעיה גדולה. הכל החל, אם אתם לא זוכרים, בתכנון לקוי, לקוי מאוד, של השתלטות לוחמי השייטת על הספינה הטורקית המאווי מרמרה. כל המודיעין היה בנמצא, לא היה אלמנט של הפתעה, ובכל זאת נשלחו הלוחמים לרדת ממסוקים חמושים בעיקר ברובי צבע. השאר ידוע.
מי שתכנן את הפעולה הכושלת הזו צריך היה ללכת הביתה מזמן. מי שלא השכיל לעצור את הספינה בלב ים (וניתן היה לעשות זאת) ללא פעולה "ג'יימס בונדית" כמו שראינו, החל את התהליך שסופו ניתוק מוחלט של היחסים עם טורקיה. אני לא חושב שטורקיה הייתה מעולם מדינה ידידותית (אם נותרו בכלל כאלה), אבל היא הבינה את שיתוף האינטרסים ופעלה בהתאם.
אז באה פעולה כושלת שנגמרה לכן באובדן חיים והעמידה את המשטר המוסלמי בטורקיה בפני דילמה קשה שהיה ברור איך תיפתר. אז בגלל אותו מחדל אנחנו כרגע ללא שוק טורקי גדול למערכות נשק ישראליות, ללא שטחי אימונים מצוינים לחיל האוויר, וללא עוד הרבה דברים שהשתיקה יפה להם ושנוגעים ישירות לביטחון הלאומי שלנו.
אבל בישראל יש מסורת של אי-לקיחת אחריות. גם כאשר מישהו מבין שהוא חייב להכריז "אני אחראי", זה לא מגובה במעשים. הטורקים ראו ופעלו בדיוק כפי שהיה מצופה ממדינה כזו, מוסלמית עם שאיפות אדירות להיות מעצמה לא רק באזורנו. מאז נמשכו המחדלים וכולם ידועים. אבל איש לא שילם את המחיר. במשרד החוץ ובצה"ל נמשכו העניינים כרגיל כאילו שהטיפול שלהם ב"בעיה הטורקית" היה מוצלח מאוד. פלא שמישהו שם לא ביקש העלאה בשכר או בדרגה.
בטורקיה ראו, הפנימו והבינו שעם ישראל צריך ללכת רק בכוח. אני נגד התנצלות לטורקיה על מה שקרה על המרמרה, אבל הטעויות שנעשו על-ידי כל גורמי השלטון בישראל מצדיקות התנצלות גדולה לנו האזרחים, שרואים כי מיום ליום העסק הזה ששמו מדינת ישראל לא מנוהל בכלל. מי שחושב שעכשיו מישהו ישנס מותניים ויעשה משהו נכון, טועה. משהו בגנים של הממשלה הזו ממש לא בסדר.
