|   15:07:40
דלג
  קובי לירז  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

מבוא לניהול מאבקים בינלאומיים

המאבק המדיני הצפוי בעוד ימים ספורים באו"ם מזכיר כמה מאבקים בינלאומיים שנוהלו על-ידינו בתקופות הרבה יותר קשות. יש מה ללמוד ממה שנעשה אז. במשרד החוץ צריכים לזכור, ההסברה הישראלית היא חשובה ואפילו תנאי הכרחי, אבל היא לא תועיל ללא הפעלת כוח פוליטי, וכידוע מה שלא הולך בכוח הולך בהרבה כוח
15/09/2011  |   קובי לירז   |   מאמרים   |   ישראלי-פלשתיני   |   תגובות
המאבק אינו על עצם הרוב, אלא על התמיכה של מדינות המערב [צילום: AP]

לישראל יש ארסנל גדול של נימוקים כדי לשכנע כל מי שמעוניין לשמוע, מדוע אין לאשר את בקשת הרשות של הפתח להכרה כמדינה. להלן דוגמאות אחדות: באמצעות הצבעה כזו האו"ם יעשה צחוק מהחוק הבינלאומי בכך שיסייע להפרת כל ההסכמים הבינלאומיים שלהם התחייבה הרשות של הפתח. בנוסף, האו"ם יפעל בניגוד להחלטות המחייבות של מועצת הביטחון 242 ו- 338 שלהן עדיפות על כל החלטות העצרת הכללית, ושקבעו כי גבולות הקבע של ישראל ייקבעו במשא-ומתן תוך שמירה על זכותה של ישראל לגבולות ברי-הגנה. ולסיום, מי שיצביע בעד הצעת החוק יהיה שותף לפשע של הסלמת האלימות באזור, שלא לדבר על חיסול התהליך המדיני.

אך הבה לא נשגה באשליות, למדינות המערב יש אינטרס חשוב שעומד בראש מעייניהם - לשמור על יחסים טובים עם המשטרים הערביים השולטים במקורות הנפט. לכן, לנימוקים הגיוניים, לצדק, לחוק הבינלאומי, ולהגינות אין שום ערך. יש לפעול מולם רק במישור של לחצים וכיפופי-ידיים.

כדי להבין, כיצד מתקבלות החלטות בינלאומיות, ואיך מכריעים, כדאי לשוב להיסטוריה של כמה החלטות בינלאומיות שעסקו בנו במאה העשרים.

החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר

ייתכן כי אחדים מכם למדו בבית הספר כי החלטת החלוקה של כ"ט בנובמבר התקבלה על-ידי האו"ם כתוצאה מרגשות האשם של האומות על אי-הצלת היהודים בשואה. מאוד לא מדויק. אכן, אנדרי גרומיקו שהיה נציג ברית-המועצות לאו"ם העלה את הנימוק הזה בנאום בו הוא הכריז על החלטת ארצו לתמוך בתוכנית החלוקה, אך זו הייתה רק הפסאדה. בפועל ברית-המועצות תמכה בה, משום שהיא הייתה מעוניינת לסלק את האימפריאליזם הבריטי מן המזרח התיכון, וזה היה צעד חשוב בכיוון.

גם ארצות-הברית לא התלהבה מהתוכנית, במיוחד לא מחלקת המדינה, שעד היום ידועה בפרו-ערביותה. הנציג האמריקני הצביע בעדה רק לאחר הוראה מצד נשיאו שהיה באותה עת ערב בחירות והיה זקוק לקול היהודי. גם לאחר שהושגה הסכמת שתי המעצמות הגדולות ב-25 בנובמבר 1947, ארבעה ימים בלבד לפני ההצבעה עדיין לא היה לה הרוב הדרוש, ורק פעולת לחץ דיפלומטי אינטנסיבי על-ידי נציגי הציונות, ובעיקר ציוני אמריקה בראשות אבא הילל סילבר, הביאה לשינוי המצב. ברור מאליו כי לא בארבעת הימים האלה גילו נציגי המדינות שהצביעו בעד תוכנית החלוקה מה קרה ליהודי אירופה במלחמת העולם השנייה.

למעשה, זמן קצר לאחר ההצבעה חזרה בה המשלחת האמריקנית מהתמיכה בתוכנית החלוקה, והעצרת הכללית התכנסה לכינוס מיוחד ב-16 באפריל 1948 כדי לבטל את החלטת כ"ט בנובמבר. למזלנו, מסיבות פרוצדוראליות העצרת לא הספיקה להגיע להצבעה לפני סיום המנדט ב-14 במאי 1948. סופו של הסיפור הוא שהמשלחת של ארה"ב לאו"ם הוכתה בתדהמה כאשר דקות ספורות לאחר הכרזת בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל, היה זה נשיא ארצות-הברית הארי טרומן, שעקף לחלוטין את מחלקת המדינה שלו, והיה הראשון להכיר 'דה-פאקטו' במדינת ישראל. בנובמבר 1948 נבחר טרומן לקדנציה שנייה כנשיא.

האמת היא, שהיחידים שסבלו מרגשות אשם על-כך שלא עשו די כדי להציל את היהודים במלחמת העולם השנייה, היו יהודי ארצות הברית, ורק ההתגייסות שלהם כאיש אחד לצידה של התנועה הציונית, הביאה לקבלת תוכנית החלוקה שהביאה בסופם של עוד כמה תהליכים היסטוריים לא פחות חשובים להקמת המדינה.

הרוסים, אגב, המשיכו לתמוך במדינת ישראל, אפילו על-ידי עקיפת אמברגו הנשק שארה"ב ובריטניה הטילו על המזרח-התיכון, מאחר באופן פרנואידי הם חשדו שהפעילות של מחלקת המדינה האמריקנית היא מזימה אימפריאליסטית שנועדה לאפשר לבריטים או לאמריקנים עצמם לשוב ולהשתלט על האזור.

החלטת חבר הלאומים על המנדט

כדי להבין עד כמה המוסר והמצפון הנוקף על טבח היהודים בשואה שיחקו תפקיד שולי, נחזור להחלטה אף יותר מפתיעה לכאורה. זו שהתקבלה ביוני 1922 על-ידי חבר הלאומים (האו"ם של אותם ימים), אשר הגדירה את המנדט לארץ ישראל, כמי שנועד להקים בית לאומי לעם היהודי. החלטה זו הייתה יישום של החלטת וועידת סן-רמו שניתנה באפריל 1920, והתבססה על הצהרת בלפור מ-2 בנובמבר 1917.

הימים היו שלהי מלחמת העולם הראשונה. מלחמה בה היהודים לא סבלו יותר משום אומה אחרת, והם אף לא ממש נקטו בה צד. באיזו זכות זכו היהודים להכרה זו בזכותם לארץ ישראל? גם כאן ייתכן כי נתקלתם בכמה ספרי לימוד שטענו כי הייתה זו תשורה אישית לחיים ויצמן על-כך שהצליח לבודד חיידק שאפשר ליצר אצטון מתסיסה של תירס. גילוי שסייע לתעשיה הצבאית הבריטית. עם כל הכבוד לגילוי המדעי, הוא היה זה שפתח דלתות לויצמן במסדרונות השלטון הבריטי, אבל זה בהחלט מוגזם להאמין שהצהרת בלפור הייתה הפרס על הגילוי. ההחלטה על ההצהרה גם לא הייתה אישית של הלורד בלפור, (שהיה פרו-ציוני ממניעים נוצריים,) אלא החלטה מחייבת של הקבינט הבריטי.

האמת היא שבאותה תקופה הבריטים היו זקוקים לכל העזרה שהם היו יכולים להשיג כדי לא לנחול תבוסה במלחמה. בראש ובראשונה, הם היו זקוקים שארצות-הברית תחליט להצטרף ללחימה, ובנוסף הם היו מעוניינים כי רוסיה שבה התחלף השלטון עקב הפיכה לא תפרוש מהמלחמה, ותחסוך לגרמנים את החזית המזרחית. הבריטים שמעו כי רבים מהמנהיגים הבולטים שהנהיגו באותה תקופה את ההפיכה ברוסיה היו יהודים . בנוסף, הם ידעו כי לדעת הקהל של היהודים בארצות-הברית עשויה להיות השפעה על החלטת הנשיא להצטרף למלחמה נגד הגרמנים. הבריטים רצו את היהודים לצידם.

מי יודע, אולי בסתר ליבם האמינו גם חלק ממקבלי ההחלטות בתמימות כי יש שמץ של אמת במסמך המזויף "הפרוטוקולים של זקני ציון," שהופץ אז בכל מקום, והיהודים באמת שולטים בעולם.
בנוסף היו הבריטים זקוקים להרבה הון כדי להניע את גלגלי המלחמה. לא פלא אפוא שהמכותב הראשי של הצהרת בלפור היה הבנקאי היהודי ליונל רוטשילד.

בריטניה הייתה עד מלחמת העולם הראשונה המעצמה העולמית המובילה, עמדה שאפשרה לה להעביר החלטות בחבר הלאומים, אך כמובן שההכרה בזכות היהודים למולדתם לא הייתה עוברת אם היא הייתה משוללת יסוד. אך היא לא הייתה עוברת אלמלא ההסתדרות הציונית לא יכלה להפעיל כוח פוליטי. כוח שאותו היא ניסתה לגייס מאז הקמתה ועד לאותה עת ללא הצלחה.

לקראת ובעת מלחמת העולם השנייה

אלא שהכוח הפוליטי הזה, שחלקו, כפי שאתם מבינים, היה רק מדומה, הפסיק להשפיע דווקא ברגע שבו היינו זקוקים לו יותר מכל. ב-1930 עוד הצליח חיים ויצמן לגייס מספיק כוח פוליטי כדי להשפיע על הפוליטיקה הבריטית לבטל את גזרות הספר הלבן. אך בשנות השלושים הלך המעמד הפוליטי של היהודים בעולם והתדרדר. המשטרים הפאשיסטיים שהחלו להתרבות בעולם שללו מהיהודים זכויות פוליטיות. הטיהורים בברית-המועצות הסטליניסטית סלקו כמעט את כל היהודים מעמדות השפעה (הגם שבאותה עת כבר היה בוודאי מובן במערב שממילא לא היו מנוצלות לטובת הציונים), והפילוג של התנועה הציונית בארצות-הברית, בצד הרצון של רוב היהודים לא להיות נחשדים בנאמנות כפולה, חיסלו אף את יכולת ההשפעה התיאורטית שלהם שם.

התוצאה של חולשה פוליטית זו הייתה שהבריטים שבראש מעייניהם היו שמירת יחסים טובים עם הליגה הערבית, יכלו להתכחש במצח נחושה לכל המחויבויות שלהם לפי כתב המנדט, ולפרסם ב-1939 את הספר הלבן, שסגר את הדלתות של ארץ ישראל בפני פליטים יהודים, שהחלו לברוח אז מאוסטריה וצ'כוסלובקיה בעקבות סיפוחן על-ידי הנאצים.

לציונים גם לא סייעה החלטה של וועדת המנדטים של חבר הלאומים שפסקה שהספר הלבן אינו מתיישב עם הוראות כתב המנדט, שציווה במפורש לסייע לעליית היהודים, ולהקצות אדמות לטובתם.
אפילו עם סיום מלחמת העולם השנייה ב-1945, כשנודעה בעולם היקפה המחריד של השואה, לא היה בכוחה של דעת הקהל העולמי לשמש תחליף לכוח פוליטי, ושערי הארץ נשארו סגורים אפילו לאחר קבלת תוכנית החלוקה באו"ם.

האובדן של מיליוני יהודים שלא יוכלו יותר להוות כוח אלקטורלי באירופה, בצד האובדן של הון יהודי נותנים את אותותיהם ביכולת ההשפעה הפוליטית של היהודים באירופה עד עצם היום הזה. המצב רק הולך ומחמיר עם הפיכת המוסלמים לכוח אלקטורלי במדינות אלה.

לקחים ודרכי פעולה לימינו

המסקנה היא כי מאבקים בינלאומיים יש לנהל באמצעות לחץ, כולל איום מרומז בשימוש ביכולות אפילו אם אינן באמת קיימות ברשותנו. היהודים ובמיוחד הכוח האלקטורלי של יהדות ארצות הברית חייבים לפעול באמצעים הדמוקרטיים העומדים לרשותם בנחישות ובתקיפות כדי לאלץ את הממשל על זרועותיו השונים לפעול לטובתנו. בואו לא נשכח כי ארצות-הברית היא עדיין המעצמה העולמית המובילה, וכי היא זו שמממנת את מרבית הפעילות של האו"ם. לא ניתן לזלזל ביכולת שלה ללחוץ על האו"ם, כאשר היא באמת מעוניינת בכך. תזכירו לי מתי ברק אובמה עומד לבחירה לקדנציה שנייה...

לא בכדי הקימו המתנגדים לישראל את ארגון ג'יי-סטריט כדי שיפצל את כוחה של יהדות ארצות הברית. קיומה של ג'יי-סטריט הוא פיגוע פוליטי אסטרטגי במדינת ישראל.

בניגוד לעבר, כאשר לעם היהודי לא הייתה מדינה, כיום אנו יכולים להפעיל לחץ גם בעזרת הכלים שנמצאים בידינו כמדינה. לדוגמה, בארץ ישראל יש נכסים רבים של הכנסייה הרוסית, מיסיונים של הכנסייה האנגליקנית וכך הלאה. למרות שאנו במאה העשרים ואחת, לממסדים אלה יש עדיין השפעה על ממשלותיהם. די בכך שמישהו ממפלגות הימין הקטנות יציע הצעת חוק למנוע ממדינות שאין להן שגרירות בעיר בירתנו להחזיק בנדל"ן בירושלים. הרמז הזה יזניק אל משרד החוץ שלנו את המדינות המודאגות, ותאפשר לנו לקבוע מה אנו רוצים בתמורה להסרת המטרד הזה.

דווקא בימים אלה, כשהשליט הטורקי מראה סימני חוסר שפיות והולך ונהיה פחות ידידותי למערב, ישראל הולכת ונהיית נכס אסטרטגי חשוב יותר למערב. בסיסי הטילים , ובסיסי הצבא ההרתעתיים של ארה"ב ונאטו שמצויים כעת בטורקיה, יוכלו בעת הצורך למצוא מקום חלופי בשטח ישראל. את האופציה הזו בודקים קרוב לוודאי במשרדי ההגנה של מדינות לא מעטות. ניתן לדאוג שהם ישתפו בחשיבה הזו גם את משרדי החוץ שלהם.

פגישה של ראשי המדינה עם כמה איליי הון יהודיים, דווקא בתקופה כלכלית לא יציבה זו, יכולה לרמז דווקא למדינות אירופה, כי יש סיבות לרצות אותנו, כדי למנוע את האפשרות שהשקעות חשובות יועברו ממדינותיהם. לא בטוח שזו סכנה אמתית, אבל הפחד הוא חלק חשוב מהמשחק הפוליטי.

מנהיגי רוסיה וסין בוודאי אינם אוהבים את המידור שמפעילים עליהם אירופה וארצות-הברית בכל הקשור לניהול תהליכי המשא-ומתן. זו הסיבה שהם ישמחו לתמוך בהחלטות או"ם שיטרפדו את המשא-ומתן. אך הם גם בוודאי אינם שבעי רצון מכך שמה שקרוי "האביב המוסלמי," ובמיוחד זה שהתרחש בלוב שהשאיר אותם מחוץ למעגל ההשפעה, והגדיל את דריסת הרגל של אירופה ואמריקה. ניתן לעורר את הפראנויה שלהם על-ידי רמזים כי במקרה של אנרכיה ברשות, כוח נאטו שיישלח ליהודה ושומרון עלול לחזור על התרגיל האימפריאליסטי גם שם, או לרמוז למזימה להוצאת הקוורטט, שבו רוסיה חברה, מתמונת התיווך. לעומת זאת אפשר לרמוז לרוסיה וסין כי אם יביאו להורדת ההצעה מסדר היום בדרך זו או אחרת, הם יזכו לדריסת רגל בתיווך במשא-ומתן. אגב, הבטחות כאלה אין צורך לקיים בסופו של דבר.

לדרום קוריאה יש את הצפון קוריאנים שמקיימים ציר עם האירנים. להודו יש את פקיסטן שנטייתה לאיסלאם הקיצוני מדאיגה אותה בדיוק כפי שנטייתן הזו של המדינות השכנות לנו מדאיגה אותנו. האינטרסים המשותפים הללו צריכים להיות מתורגמים לשיתוף פעולה במישור הבינלאומי.

את הלחצים הללו עדיף תמיד להפעיל במגעים חשאיים, ואין שום צורך לתת להם פומבי. להפך. הדבר נכון במיוחד כשהדבר נוגע לרמזים מהסוג הקונספירטיבי.

אנו נמצאים כיום חמישה ימים לפני ה- 20 בספטמבר. אין מקום לאשליות. את הרוב האוטומטי של המדינות המוסלמיות ומדינות העולם השלישי לא נוכל למנוע, אך גם הערבים מבינים כי המאבק אינו על עצם הרוב, אלא על התמיכה של מדינות המערב. במישור הזה יש לנו עדיין אפשרות לחולל מפנה.

במשרד החוץ צריכים לזכור, ההסברה הישראלית היא חשובה ואפילו תנאי הכרחי, אבל היא לא תועיל ללא הפעלת כוח פוליטי, וכידוע מה שלא הולך בכוח הולך בהרבה כוח.

תאריך:  15/09/2011   |   עודכן:  15/09/2011
קובי לירז
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מבוא לניהול מאבקים בינלאומיים
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
החשוב ביותר-
15/09/11 21:02
 
הזויים כמוך כנראה
16/09/11 11:34
2
חיים קדמן
17/09/11 22:09
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
קבלנים העוסקים בבנייה, מכל מין וסוג שהוא, אינם מסיימים את הקשר שלהם עם הפרויקט בשלב מסירת החזקה במבנה או ביחידות שבו לרוכשים. החוק מטיל על הקבלן אחריות לטיב עבודות הבנייה למשך תקופות ארוכות, ולא אחת קורה שקבלן "שכח" זה מכבר מהפרויקט ולפתע צצות דרישות לתיקונים, או אף תביעות בגין ליקויי בניה, שהתגלו זמן רב לאחר השלמת הבנייה ומסירת החזקה לרוכשים.
15/09/2011  |  אברהם אלטלף  |   מאמרים
מכפיל הון הוא כלי חשוב בעת הערכת נכסים פיננסית כדוגמת מניות. הדבר נכון במיוחד כאשר בוחנים את מצב המערכת הבנקאית. נהוג לייחס את מכפיל ההון כמייצג של כמה עולה יחידה בודדת מנייר הערך - במידה שמכפיל ההון קטן מ-1 (לשם הדוגמה - 0.7) ניתן לומר כי קונים נכס השווה דולר ב-70 סנט.
15/09/2011  |  גיא חזן  |   מאמרים
חצי הכוס הפלשתינית
15/09/2011  |  ציפי לידר  |   מאמרים
"האמנו", אמרה אמי, "כל-כך האמנו", כך הייתה עונה לי אמי, ניצולת שואה, כששאלתי אותה איך היא וחבריה לקיבוץ החזיקו מעמד במלחמת השחרור, שם על הגבעה על גבול עזה, כשהתגוררו באוהלים, חסרי אמצעים ובסכנת נפשות. "האמנו", חזרה ואמרה, "כל-כך האמנו".
15/09/2011  |  ד"ר מירי גלעד  |   מאמרים
אני גר ליד בית ראש הממשלה. בית ראש הממשלה נמצא בירושלים, ברחוב בלפור. אני גר ברחוב ברנר, לאלו שמכירים את האזור, ממש מעבר לפינה. המרחק בין בית ראש הממשלה והדירה שלי לא עולה, לדעתי, על מאה ומשהו מטרים. בדרך כלל אני מרוצה, האזור יפה, נקי, שקט, שכונת טלביה היא אחת הנעימות בירושלים, שומרי ראש הממשלה אומרים שלום, שואלים אם אני חמוש, אני אומר שלא וממשיך לדרכי, אבל לפעמים, בעיקר פעם אחת, זה ממש לא היה כך.
15/09/2011  |  עמיר סגל  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il