|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביזיון בנמל התעופה בן-גוריון
|
עיתונאי אמריקני בכיר שהגיע לארץ מטעם התעשיות הביטחוניות וחיל האוויר "זכה" להתעמרות בנתב"ג, שכללה עיכוב בן שלוש שעות בביקורת דרכונים ● שילוב של טמטום, מרובעות וכיסוי תחת תקע את האורח בנמל התעופה ● עד כמה מטומטמים יכולים הגופים המעורבים בנתב"ג להיות?
|
|
נתב"ג. מי יתקן את המחדל המתמשך? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אנשי עסקים ממדינות רבות נמנעים מלהגיע לישראל לפגישות עסקים בגלל שמטרטרים אותם בנתב"ג. המצב החמיר בתקופה האחרונה ויצר מציאות המתוארת על-ידי חברות ישראליות כ"בלתי הגיונית ופוגעת באינטרסים של המדינה". הכל היה נשמע לי כעוד תקלה שהיא חלק מהברדק ומהטמטום שמאפיינים גופים גדולים, אבל השבוע נחשפתי למצב הזה אישית, וזה שינה אצלי את זווית ההסתכלות.
|
|
עיכוב בן שלוש שעות בעמדת ביקורת הדרכונים
|
|
|
|
|
|
| התקשרה אלי בחורה נחמדה שהציגה את עצמה כ"ביטחון נתב"ג". היא שאלה אותי אם אני מצפה לאורח. עניתי בחיוב ונתתי לה את פרטיי, כולל תעודת זהות. אמרתי לה גם כי אני ממתין לאורח יחד עם כמה בכירים מהתעשיות הביטחוניות לארוחת ערב. "אל תדאג", השיבה הבחורה | |
|
|
|
התעשיות הביטחוניות וחיל האוויר ארגנו ביקור בישראל לעיתונאי אמריקני בכיר. אני קיבלתי על עצמי לסייע לו בביקורו ולכן שאלתי אותו אם יש בדרכונו חותמות של מדינות ערב, מה שמיד מקפיץ את אנשי הביטחון בנתב"ג. האיש ענה שלא, ולכן הייתי שקט.
העיתונאי, אגב יהודי, נחת בישראל ביום שישי. אחרי שעה הוא לא יצר קשר. הבנתי שמשהו קורה. התקשרתי אליו והוא הספיק לומר לי שהוא מעוכב ליד עמדות ביקורת הדרכונים בנתב"ג. כמה דקות לאחר מכן התקשרה אלי בחורה נחמדה שהציגה את עצמה כ"ביטחון נתב"ג". היא שאלה אותי אם אני מצפה לאורח. עניתי בחיוב ונתתי לה את פרטיי, כולל תעודת זהות. אמרתי לה גם כי אני ממתין לאורח יחד עם כמה בכירים מהתעשיות הביטחוניות לארוחת ערב. "אל תדאג", השיבה הבחורה.
אחרי שעתיים הודיע לי העיתונאי כי הוא עדיין בנתב"ג. בשלב זה הבנתי ששילוב של טמטום, מרובעות וכיסוי תחת, תקעו את האורח ליד ביקורת הדרכונים בנתב"ג והתחלתי להתקשר לכל מי שיש לו שכל והבנה. למרות הטלפונים הבהולים לבכירים ביותר במערכת, העיתונאי שוחרר מנתב"ג רק אחרי יותר משלוש שעות.
התברר כי לו הוא היה משקר, הכל היה נמנע. כאשר נשאל למה בא לישראל, השיב: "באתי לכתוב על חיל האוויר שלכם ועל התעשיות הביטחוניות". זה עשה אותו מיד לחשוד מרכזי. לו היה אומר שבא לראות את תל אביב או את ירושלים, הוא היה במונית למלונו אחרי כמה דקות. בנתב"ג צריך לשקר.
|
|
אנשי עסקים נחשדים כסגניו של אוסמה בן-לאדן
|
|
|
|
|
|
| אנשי התעשיות הביטחוניות סיפרו לי על עשרות מקרים כאלה. אנשי עסקים, נציגי צבאות ואחרים שבאו לישראל במסגרת המגעים עם התעשיות הביטחוניות, נעצרו בנתב"ג כאילו היו סגניו של בן-לאדן | |
|
|
|
כאשר התלוננתי על התקרית, התברר לי כי מרוב גורמים לא ברור את מי צריך להאשים. הביטחון אמר שהוא נעצר על-ידי אנשי משרד הפנים שאחראים על ביקורת הדרכונים. שם אמרו לי שהוא נעצר על-ידי הביטחון. הבחורה שהתקשרה הציגה עצמה כביטחון, אבל אני כבר לא בטוח. בקיצור, הרבה גורמים, הרבה טיפשות, הרבה כיסוי תחת וראש קטן, והרבה ביזיון למדינה. כאשר סיפרתי על התקרית לאנשי התעשיות הביטחוניות, הם הביטו בי כאילו נפלתי מהירח. הם סיפרו לי על עשרות מקרים כאלה. אנשי עסקים, נציגי צבאות ואחרים שבאו לישראל במסגרת המגעים עם התעשיות הביטחוניות, נעצרו בנתב"ג כאילו היו סגניו של בן-לאדן. אחרי שכל הניסיונות לשפר את המצב נכשלו, הוחלט שפגישות עסקיות יתקיימו בחו"ל. לעתים נקבעות כאלה בקפריסין כדי להימנע מהבושה. אז מה קורה כאן? זה ברור לגמרי. בנתב"ג יש כמה גורמים שכל אחד נכנס לתחומו של השני. כל אחד רוצה להפגין יעילות. אבל מה שיוצא בפועל זה בושה למדינה, מחדל מתמשך שאיש באמת לא מנסה למנוע. עד כמה מטומטמים יכולים הגופים האלה להיות? עד כמה חוסר אכפתיות יש כאן מול תופעות כאלה? זה שבכל יום נכנסים לישראל מסיני מאות אנשים שאין כל ביטחון שהם לא קשורים לפעילות עוינת, זה בסדר. זה שאנשים מעוכבים בנתב"ג רק מפני שהם מצהירים על מטרת הביקור, זה הישג גדול של המופקדים על ביטחון ישראל.
רשות שדות התעופה מסרה בתגובה:
הנוסע עליו מדבר מר אגוזי עוכב בביקורת הדרכונים שאינו באחריות רשות שדות התעופה. צר לנו כי מר אגוזי לא פנה לגורמים הרלוונטיים התמאימים שאינם רשות שדות התעופה לבקש את תגובתם. - לאחר בדיקה נוספת שערך ביטחון נתב"ג נמסר:
"ביטחון נתב"ג לא טיפל בנוסע ולא עיכב את הנוסע בשום שלב במהלך הגעתו לארץ!"
|
|
| תאריך:
|
19/01/2012
|
|
|
עודכן:
|
19/01/2012
|
|
אריה אגוזי
|
|
ביזיון בנמל התעופה בן-גוריון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מדינה פרנואידית
|
19/01/12 18:04
|
|
|
|
2
|
|
לוין אלכס
|
19/01/12 19:58
|
|
|
|
3
|
|
לוין אלכס
|
19/01/12 20:00
|
|
|
|
4
|
|
תל אביבי
|
19/01/12 20:15
|
|
|
|
5
|
|
דודג
|
20/01/12 10:52
|
|
|
|
6
|
|
שביט10007
|
20/01/12 18:39
|
|
|
|
7
|
|
jwin
|
21/01/12 09:05
|
|
|
|
8
|
|
מילואימניק ותיק
|
22/01/12 07:13
|
|
זו לא פעם הראשונה שאני מתריע מפני קיבעון מחשבתי בכל הקשור למבנהו הנוכחי של צה"ל ושל השירות בו. לא קל לבוא ולטעון שמודל "צבא העם" פס מן העולם ורק הוזים עדיים סבורים שצה"ל של פעם קיים כיום. מצער מאוד שהגענו לכך ש"צבא העם" הפך למיתוס בלבד, אך את האשם יש לחפש במדיניות קברניטי המדינה לדורותיהם האחרונים. מי שחשב שניתן לקיים צבא עם מבלי לשים לב לחלוקה הבלתי שוויונית בנשיאת הנטל, מי שסבר שניתן לעבוד על בני אדם תוך מכירת סיסמאות ריקות מתוכן, מי שחשב שרעיון הליברליזם הכלכלי המקדש רק את הפרט וסולד מהכלל יוותר רק בתחום הכלכלה, טעה קשות.
|
|
|
|
|
חוגים בשמאל דרשו לפסול את מינויו של השופט סולברג לשופט ביה"מש העליון בגלל היותו כביכול עבריין על החוק הבינלאומי, האוסר עליו להתגורר בשטח כבוש. השופט סולברג הוא תושב גוש עציון, כלומר "מתנחל".
|
|
|
|
|
היכן הימים הרחוקים, בהם נמצאו מנהיגים שהנהיגו, חברי כנסת שהיו מכובדים ושכובדו, ואנשי חינוך מחונכים שחינכו? לאן נעלמו כל אלה כלא היו? דומה כי חסרות לנו דמויות מפתח, אותן ניתן לראות כזרקור המאיר לנו את הדרך. מדינת ישראל שופעת במנהלים, קטנים כגדולים, אולם מנהיגים חסרים לה. מאוד
|
|
|
|
|
לאחרונה התחילה לפעול ברמלה קבוצת פעילים שמטרתה לזרז את הטיפול בהסרת מחסום הרכבת על העיר. נושא כאוב זה "מטופל" כבר שנים רבות ללא תוצאות שיביאו לשיפור איכות חיי התושבים, אלו העובדים בעיר ואלו החולפים בה.
|
|
|
|
|
עיתון ידיעות אחרונות החליט להוציא ב"הוצאת הספרים שלו" את הסיפור "מעשה בחמישה בלונים" בגרסה עדכנית. הפעם שמו של הבלון הוא יאיר לפיד, אולם למרבה הצער לא מדובר ב"בלון ניסוי" אלא הציבור הישראלי הוא שעומד להיות "שפן ניסיונות". ובכן, בהתאם לסיפור הידוע, יש לומר לנוני מוזס: "אל תבכה נוני נון, זה סופו של כל בלון..."
|
|
|
|
|
