|   15:07:40
דלג
  אבינדב ויתקון  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות

רועד אבל פחות

הממשלה החליטה לקצץ בחצי את תרחיש ההיערכות שלה למקרה של רעידת אדמה קטלנית בישראל, ולחסוך כמה מיליארדים. ראש ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה: הסיכוי נמוך והמשאבים מוגבלים. ראש הוועדה הקודם: ההחלטה היא פשע שמבצעיו יועמדו עליו לדין במקרה אסון
10/04/2012  |   אבינדב ויתקון   |   כתבות   |   אסונות/פגעי טבע   |   תגובות
רעידת אדמה בספרד. מכה קשה [צילום: AP]

ד"ר אבי שפירא, יו"ר הוועדה:
"הצפי של 2004 היה מבוסס על רעידת אדמה בעוצמה מסוימת שיכולה להתרחש אחת ל-25 אלף שנה. המדינה אומרת, כמו כל אדם מיושב בדעתו, שהיא לא נערכת לתרחיש הכי קיצוני, כי הכסף לזה בא על חשבון מגוון דברים אחרים, למשל עוד סוללות של כיפת ברזל"

ב-2004 דיווחה התקשורת הישראלית בבהלה על תרחיש האימים שממשלת ישראל קיבלה מוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה. הערכת הוועדה הייתה שבמקרה של רעידה חזקה יחסית צפויים לקרוס עשרת אלפים מבנים בישראל, רבים מהם מבני ציבור כבתי ספר ובתי חולים; מספר ההרוגים צפוי לעמוד על כ-16 אלף איש, לצד 90 אלף פצועים ו-400 אלף עקורים שייאלצו לעזוב את בתיהם.

יו"ר הוועדה באותם ימים היה ד"ר אפרים לאור, מומחה לאירועי פתע רבי-נפגעים (אפר"ן) שאוהב לומר דברים קשים בקול רם וצלול. שש שנים לאחר שלאור סיים את תפקידו בכמעט טריקת דלת, החליטה ממשלת ישראל לשנות את היערכותה מתרחיש 2004 לחצי ממנו: בישיבה קצרה, תחת הלחץ של הפגזת הדרום, גילחה המדינה חצי מחובותיה לרעידת האדמה והחליטה להתכונן לתרחיש של 6,000 הרוגים ו-200 אלף עקורים.

מה המשמעות של ההחלטה הזאת, ומדוע היא עוברת בשקט ובקלות רבה כל כך? לאור, שניסה לשכנע את השרים לחשוב שנית בטרם הם מכריעים בעניין, נזכר בימיו הקצרים בראשות הוועדה. הוא היה אז אופטימי. הוא הכין רשימה של תוכניות, כולל תוכנית מתאר לחיזוק מבנים מפני רעידות (תמ"א 38). הוא חזה ש"בקרוב" כל אזרח בישראל יתרגל התגוננות והצלת חיים במקרה של רעידת אדמה. אולם רעידת האדמה היחידה הייתה הסחבת הממשלתית שגרמה ללאור לעזוב את תפקידו.

"התבקשתי על-ידי מדינת ישראל להגיש הצעה לתקציב חיזוק מבני הציבור בישראל: בתי ספר, בתי חולים וכדומה", אומר לאור. "לפי חוות הדעת המקצועית, העלות עמדה על 10 מיליארד שקלים. בא אליי השר שתפקד כיו"ר הוועדה מטעם הממשלה ואמר לי 'תבקש 5 מיליארד'. אמרתי לו, אדוני, העלות היא 10 מיליארד. זו האמת. אם אתה רוצה תן 5 מיליארד או 5 שקלים. זה לא ענייני, זו זכותך כמדינאי. אבל את האמת אני לא אשנה.

"זה בדיוק הסיפור כאן. יש כאן לחץ ברוטלי על חברי הוועדה מטעם הממשלה לשנות את ההערכה שלהם, כדי לחסוך למדינה כסף ולתת לכך גיבוי מקצועי בדמות חתימה על הערכה מדעית-מגויסת. כמעט כל החברים בוועדה התקשרו אליי ואמרו לי שהם מתנגדים לשינוי ההערכות, אבל הפוליטיקאים גברו על אנשי המדע. זה בולשביזם בהתגלמותו, ואנחנו עלולים לשלם על זה מחיר יקר ביותר".

לאור נסמך על אירועי מלחמת לבנון, עופרת יצוקה והשריפה בכרמל, וכן על מחקרים שנוספו עם הזמן. "לא רק שההערכה הקודמת שלנו לא הייתה חמורה מדי, היא הייתה הערכת חסר. רק בשנים האחרונות גילינו כמה צה"ל ופיקוד העורף לא מתפקדים, כמה העורף האזרחי חלש במשבר, כמה מערך הכבאות עלוב, כמה גרוע מצב החומרים המסוכנים וכמה רבים עלולים להיפגע. כל מה שהצגנו היה על סמך הערכות הרבה יותר אופטימיות ממה שראוי היה להיות אילו ידענו את מה שאנחנו יודעים היום על מוכנות מדינת ישראל לאסון המוני. האמנתָ שצה"ל מחזיק מפקדי חטיבות ואוגדות שלא יודעים להילחם? כבאים שלא יכולים לכבות? פיקוד עורף שלא עובד? לא האמנו, והנה, באירועים קטנטנים לעומת רעידת אדמה הבנו כמה שהמצב חמור, או שבעצם לא הבנו".
מפת האזורים המועדים להצפה מצונאמי לאורך חופי הים התיכון של ישראל במפרץ חיפה, גוש דן, אשדוד ואשקלון
דו"ח המכון הגיאולוגי GSI/24/2009
התרעה קצרת מועד לרעידות אדמה בישראל
דוח המכון הגיאולוגי GSI/06/2007
בסיס נתונים עבור תכנת HAZUS לתרחישי רעידות אדמה בישראל: מפה גיאוטכנית ומפה של רגישות לכשל המדרונות
דוח המכון הגיאולוגי GSI/08/2008
דוח מבקר המדינה: עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה - תמונת מצב
מדינת ישראל שוכנת באזור המועד לרעידות אדמה העלולות לגרום פגיעות בנפש ונזקים רבים לרכוש. אם בעת רעידת אדמה ייפגעו מתקנים המכילים חומרים מסוכנים ודלקים, עלול הדבר לסכן את האוכלוסייה המתגוררת בסמוך לאותם מתקנים. מטרותיה העיקריות של ההיערכות לרעידות אדמה עתידיות הן בניית מבנים (כגון מבני ציבור ובתי מגורים) ותשתיות (כגון גשרים) על פי תקני בנייה המביאים בחשבון את האפשרות שיתחוללו רעידות אדמה, וכן חיזוקם של מבנים ותשתיות אשר הוקמו שלא על פי תקנים אלה. בשנת 1999 הקימה הממשלה ועדת שרים לעניין ההיערכות לרעידות אדמה (להלן - ועדת השרים) והטילה עליה, בין היתר, לטפל במכלול סוגיות ההיערכות לטיפול ברעידות אדמה; שר התשתיות הלאומיות, מר עוזי לנדאו, שימש יו"ר ועדת השרים מאפריל 2009 עד ינואר 2011. בשנת 1999 מינתה ועדת השרים ועדת היגוי בין-משרדית שתפקידה לשמש גוף המטה שלה ולתאם בין פעילויותיהם של משרדי הממשלה והגופים הממלכתיים האחרים בתחום זה (להלן - ועדת ההיגוי). ההיערכות לרעידות אדמה נחלקת לשניים - פעולות מניעה שיש לבצע לפני שהתרחש האירוע, ותכנון פעולות שיש לנקוט בזמן האירוע או מעט אחריו כדי להחזיר את החיים למסלולם התקין במידת האפשר - ובייחוד פינוי האוכלוסייה מהאזורים שנפגעו וטיפול בחומרים מסוכנים באזורים אלה.

מצבנו טוב
ד"ר אבי שפירא [צילום: פלאש 90]

תרחיש קיצוני יותר
השר ד"ר בני בגין, ראש ועדת השרים להיערכות לרעידת אדמה: "על כל תרחיש קיצוני שפלוני יציע, אלמוני יציע תרחיש עוד יותר קיצוני, והמשותף הוא שאי אפשר להפריך את האפשרות שהם יתממשו. התרחיש הקודם הוא פרי של התפתחות תרבותית-תקשורתית שאין לה יסוד הגיוני"

לדברי ראש הוועדה הנוכחי, ד"ר אבי שפירא, המציאות שונה. בניגוד ללאור המומחה לאסונות, ה'מבלה' כמעט בכל אתר אסון וזוועה אפשרי בעולם כמתנדב וכחוקר, שפירא הוא סיסמולוג. הוא אינו שולל את ההיערכות הישנה, אבל כאיש מדעי כדור הארץ, הוא מתעקש להביא בחשבון גם את הסטטיסטיקה כגורם בעל חשיבות. "הצפי של 2004 היה מבוסס על רעידת אדמה בעוצמה מסוימת שאכן יכולה להתרחש, אבל הסיכוי נמוך מאוד, אחת ל-25 אלף שנה. המדינה אומרת, כמו כל אדם מיושב בדעתו, שהיא לא נערכת לתרחיש הכי קיצוני, כי הכסף לזה בא על חשבון מגוון של דברים אחרים, כמו עוד סוללות של 'כיפת ברזל' למשל.

"לכן, הממשלה וועדת השרים החליטו לא להיערך לרעידה בעוצמה מסוימת, אלא להיקף נזקים-נפגעים מוגדר מראש, לפי צפי התרחשות של אחת לאלף שנים. עדיין סיכוי מספיק נמוך, אבל לא התרחיש הכי קיצוני אלא דבר שכן עשוי להתרחש, גם מחר. סיכוי הרעידה של ההערכה הקודמת הוא כמו לומר שצריך להתגונן מפני פצצת אטום או פגיעת מטאור. שני הדברים הללו יכולים להתרחש. האם מדינה ממוצעת מסוגלת או צריכה להתכונן אליהם? לדעתי לא".

השר בני בגין, גיאולוג בעצמו, היה שנים ארוכות שותפו של ד"ר שפירא בחקר רעידות אדמה. מאז 2011 הוא משמש יו"ר ועדת השרים להיערכות לרעידות אדמה, והוא שהוביל את קבלת תוכנית ההיערכות בממשלה. לדבריו, רק מודל הסתברותי יכול להיות בסיס להיערכות. הוא תוקף בחריפות את עמדתו של לאור ומכנה אותה "מצוצה מהאצבע. תרחיש הייחוס של 2004 הוא פרי דמיונו של האדם. על כל תרחיש קיצוני שפלוני יציע, אלמוני יציע תרחיש עוד יותר קיצוני, והמשותף הוא שאי-אפשר להפריך את האפשרות שהם יתממשו. התרחיש הקודם הוא פרי של התפתחות תרבותית-תקשורתית שאין לה יסוד הגיוני. בין השאר מפני שאיננו יכולים להקצות את כל המשאבים לכל תרחיש".

לדברי בגין, פיקוד העורף, משרד הבריאות והמשרד לביטחון הפנים פועלים רבות להיערכות לקראת רעש אדמה. "מעל מיליון בתים בישראל נבנו לפי תקן לרעידות אדמה. זה הרבה מאוד. בכלל, מדינת ישראל החלה להיערך באופן מניח את הדעת ובדרך היעילה ביותר כבר באמצע שנות ה-70, כשלחצם של שלושה-ארבעה אנשים, בהם ד"ר אבי שפירא מהטכניון, הביא לקביעת תקן לרעידות אדמה על-פי התקן הקליפורני. ב-1999, בעקבות רעידת האדמה בטורקיה, ד"ר שפירא הוביל לקראת תוכנית הכנה לאומית לטיפול לאחר רעידות אדמה, ובמובן הזה אנחנו מתקדמים מאוד".

אתה לא חושש להכות על חטא בפני ועדת חקירה?

"תקן רעידות האדמה בישראל מותאם לכך שיַקנה 90 אחוז ביטחון לרעידה המתרחשת סטטיסטית פעם ב-500 שנה. כלומר אזרח ישראל יודע שזו ההגנה שהמדינה מעניקה לו לפי חוק, אם ביתו נבנה לפי התקן. בדיון המחודש שעשינו על היערכות הממשלה, החלטנו להחמיר ולהעלות את מוכנות המדינה בטיפול לאחר האסון (שירותי בריאות, שיכון חלופי ועוד) לפי מודל סטטיסטי של רעש המתרחש פעם באלף שנה. כלומר בעוד בתקן הבנייה יש 10 אחוזי סיכון ב-500 שנה שהבית לא יעמוד ברעידה, בדגם למוכנות המדינה יש רק 5 אחוזי סיכון. לדעתי זה פחות מההסתברות להיפגע בתאונת דרכים או שמטאור ייפול לך על הגג".

בכל העולם אירעו אירועים 'לא צפויים'. למה לא להחמיר ולהתכונן לתרחיש החמור?

"הממשלה אומרת בגלוי, על השולחן, שהיא לא יכולה לתת הגנה לכל תרחיש. משהו שקורה פעם ב-25 אלף שנה זה לא מעניין, זה זניח. אפשר לעמוד מאחורי מודל הסתברותי כמו זה שהצגנו, משהו ממשי, מדעי, לא ערטילאי. אני לוקח על עצמי סיכון בהחלטה הזאת, ואומַר זאת לפני ועדת החקירה שתקום מחר בבוקר אם תהיה רעידת אדמה. אני ממלא את תפקידי בלב שלם כשׂר וכחוקר שמבין במה מדובר. אנחנו באמת נמצאים במצב טוב, לא צריך סתם להבהיל את הציבור כל הזמן".

האסון מתקרב
ד"ר אפרים לאור

ד"ר אפרים לאור, יו"ר הוועדה הקודם:
"לא רק שההערכה הקודמת שלנו לא הייתה חמורה מדי, היא הייתה הערכת חסר. רק בשנים האחרונות גילינו כמה צה"ל ופיקוד העורף לא מתפקדים, כמה העורף האזרחי חלש במשבר, כמה מערך הכבאות עלוב, כמה גרוע מצב החומרים המסוכנים"

אפרים לאור דוחה בחריפות את הנחת העבודה של שפירא. "אנשים שמומחים לרעידות אינם מומחים לאסונות. אני מומחה לאסונות. אני יודע מה קורה למבנים כשיש רעידה. בכלל לא משנה איזו רעידה תהיה; הכול תלוי איפה היא תהיה. אינו דומה רעש אדמה שהמוקד שלו סמוך לעיר גדולה לרעש שמוקדו בבקעת הירדן או בערבה. רעש אדמה שגורם לצונאמי שונה מרעש שלא גורם לצונאמי. זה כמו לומר שטיל גראד הוא סך חומר הנפץ שלו. זו שטות גמורה, המשמעות של טיל גראד היא רק היכן שהוא נופל ומתי, וזה ההבדל בין אפס נפגעים מטיל ל-300 הרוגים מטיל. לא הרעידה עצמה הורגת, אי-ההתגוננות ואי-ההתכוננות הן שהורגות".

לאור גם דוחה את תרחישי הרעידות של הסיסמולוגים. "הסיסמולוגים חולקים זה על זה. הם לא יכולים ליצור מודל אלא בניחוש, שכן אין שום סימן היסטורי שיעיד על עוצמת רעידת אדמה מלפני 25 אלף שנה כדי לקבוע שיש רעידה כזו במיקום כזה אחת ל-25 אלף שנה. לחוקרים קשה לברר מה בדיוק היה לפני אלפיים שנה, קל וחומר לפני 20 אלף. לומר שרעידת אדמה בדרגה 7.5 בסולם ריכטר יכולה להתרחש פעם ב-25 אלף שנה זה על סף החוליגניות. אני צירפתי לשרים מחקר חדש של המכון הסיסמולוגי האמריקני, שאומר דווקא הפוך: שכל אלף שנה צפויה רעידת אדמה בישראל בעוצמה של 7.8 בסולם ריכטר, והאחרונה בעוצמה דומה לזו הייתה בשנת 1202. לא שהמחקר הזה ודאי, אבל עובדה שהחוקרים עצמם לא יודעים".

אבל אין סוף לאפשרויות להשקיע כסף על תרחישי קצה נדירים. צריך להעריך מה סביר וללכת לפי זה, לא?

"הרעש שהיה ביפן וגרם לצונאמי ולעשרות אלפי הרוגים היה הרעש הכי גדול שהיה אי פעם ביפן. הציקלון בבורמה, שהייתי שם, היה הכי חזק בתולדות בורמה והיחיד הרשום במאה השנים האחרונות בבורמה, והיו בו 400 אלף הרוגים. הרעידה בדרום-מזרח אסיה ב-2004, שפגעה ב-14 מדינות מאינדונזיה ועד קניה וגרמה למאות אלפי הרוגים, הייתה הכי חזקה אי פעם. הסופה קתרינה שהחריבה את ניו-אורלינס הייתה החזקה מכולן. הרבה מדינות התעוררו בעשור האחרון עם אסון לאומי 'תקדימי'. מדינה צריכה להיות ערוכה, נקודה. עם בתים שבנויים נכון, עם שירותי הצלה מאומנים, עם אזרחים שיודעים מה לעשות.

"הרעש בהאיטי היה חלש יחסית, רק בדרגה 7, אבל קטל 300 אלף אנשים. רעש דומה בצ'ילה, שם בונים נכון וחזק, הסתיים באלפי נפגעים בודדים. אז מה המסר? להרגיע את הציבור בכל מחיר, שהנה, קיצצנו את הערכת האסון בחצי? להאט עוד יותר את קצב ההיערכות, שהוא אטי כבר עכשיו? לאף אחד אין קצה קצהו של מושג איך תהיה רעידת האדמה וכמה הרוגים יהיו. אם יש שיקולי תקציב תאמרו זאת בקול צלול. זה לגיטימי. אבל אל תאנסו את המציאות ואת המדע, כי זה לא נכון".

מערכת התרעה לצונאמי
השר בני בגין [צילום: פלאש 90]

לדברי ראש ועדת ההיגוי ד"ר שפירא, המפתח להיקף האסון נמצא בחיזוק המבנים. "אם יהיו מבנים חזקים לא יהיו הרוגים. ביפן כמעט לא היו הרוגים מהרעידה, אלא מהצונאמי, על-אף שזו הייתה רעידה בדרגה 9, פי אלף ממה שיכול להיות אצלנו. זאת אומרת שאם נעשה מה שצריך נצמצם את הסכנה באופן משמעותי".

אלא שעד כה, בשמונה השנים האחרונות, חוזקו בהתאם לתמ"א 38 רק עשרות בודדות של בתים ומבני ציבור בודדים מתוך רבבות הדורשים טיפול. מדינת ישראל הקצתה 3 מיליארד שקל לחיזוק מבני ציבור, אבל העניינים זוחלים בעצלתיים. "ההספקים מאוד לא מעודדים", אומר שפירא. "כל דבר צריך לתכנן ולקבל אישור וכן הלאה. ואז מתגלות עוד שלל צרות. יש המון מבנים שאין לאף אחד מושג איך בנו אותם, ואני מדבר למשל על בתי ספר שרוצים לחזק. לא יודעים כמה ברזל יש ביסודות שלהם, כמה מלט ועוד. יש בתי חולים שכדי לחזק אותם צריך לסגור אותם לשנתיים, וזה בלתי אפשרי. אז המהנדסים שוברים את הראש וההליכים האלה הלוקחים זמן, כך שבניגוד למה שחשבנו ישפכו השנה הרבה פחות מלט ממה שרצינו".

ומה אתה אומר על הטענה שאנחנו בהערכת חסר, ובעצם המדינה פגיעה הרבה יותר ממה שידעו ב-2004?

"לא נכון לומר שהייתה הערכת חסר. בעשר השנים האחרונות לא שיפרנו מי יודע מה, אבל בהרבה מאוד מקומות הרסנו בתים ישנים ובנינו חדשים. שלא לדבר על בעלי שכל שחיזקו את הבתים שלהם (כמה עשרות או מאות) לפי תמ"א 38. אנחנו בכל זאת עושים משהו, ולכן הדברים רק משתפרים. המשרד להגנת הסביבה פועל נגד חומרים מסוכנים, אנחנו מביאים בחשבון את האפשרות של צונאמי ואנחנו אומרים בפירוש שאם יש רעידה יש לפנות קילומטר מקו המים. אנחנו בונים מערכת התרעה לצונאמי, מתרגלים עם פיקוד העורף מתווה של רעידה, מתרגלים פינוי מוגבלים, קבלת סיוע מחו"ל, עבודה ללא תקשורת (שתקרוס בעת רעידה) ועוד ועוד".

לוקח עשר שנים לפנות אתר חומרים מסוכנים אחד ממרכז אוכלוסיה. משהו בקצב לא הגיוני.

"נכון, זה לוקח זמן. אבל מדינת ישראל מתחילה לעשות, ואלה דברים שלא עשו בעבר. יש פה סדר עדיפויות של המדינה. הממשלה היא הריבון אחרי הכול. אנחנו טכנוקרטים שתפקידם לומר מה צריך. הסמכות והאחריות הן של הממשלה".

מפזרים ואליום

"בישראל מעל 5,000 אתרים של חומרים מסוכנים", אומר לאור, "ואת זה לא הבנו ב-2004. יש פה פשע לאומי של הפוליטיקאים, שלצערי כמה מחבריי שותפים בו. תראה מה קרה ביפן: יש דוחות של יפנים על הסכנה בכּורים הגרעיניים במקרה של רעידת אדמה כבר מ-95', וכל פעם בא טמבל אחר מהממסד היפני ומרח את זה. אלה הם מקורות יפניים רשמיים שפורסמו באנגלית לפני שנים ואפשר למצוא אותם באינטרנט. זה בדיוק שעושים כאן בהקשר הזה – טריקים ושטיקים כדי להנדס את המציאות. עכשיו ראש ממשלת יפן מספר שהעסק עלה להם יותר מ-300 מיליארד דולר, וזה לא נגמר: אחרי שנה עדיין יש 300 אלף עקורים! וזו יפן, מדינה עשירה, עם יכולות, תעשיה, 120 מיליון תושבים, וזה לא נפל על כל יפן, אלא על פרוסה בגודל של ישראל. לנו אין העתודות הללו לנייד, לבנות וכן הלאה. הכול בדמיון. אז איך הם מעזים לא להתכונן ולפזר ואליום כל הזמן?"

לאור מזכיר כי בימים אלה עומדים סיסמולוגים איטלקים לדין בארצם באשמת הריגה של 309 האזרחים שנספו ברעידת האדמה של 2009, משום שהם הודיעו לתושבים שהם יכולים לשוב לבתיהם לאחר רעידת האדמה הראשונה, צעד שהביא למותם. "לא 2,000 טנקים או 4,000 טנקים מול חמאס הם שעושים את ההבדל", ממשיל לאור, מפקד חטיבה 7 לשעבר, משל מעולם השריון, "אלא היכולת והרצון לפעול. לכן זה לא משנה אם תהיה רעידה של 6, 7, או 8 בסולם ריכטר; משנים המיקום שלה בארץ וחוסר המעש שלנו שיגרום להרוגים".

אם מדינת ישראל מחזקת חמישה מבני ציבור בשנה, ואזרחי ישראל, לאחר 8 שנים, מחזקים עשרות בודדות של בתים, אולי באמת אין משמעות להערכות השונות של מספר הנפגעים?

"מצוין, אז שיסגרו את הוועדה ויחסכו את כל הכסף. לא חבל?"

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  10/04/2012   |   עודכן:  10/04/2012
אבינדב ויתקון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
רועד אבל פחות
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
בר דרור דוד
10/04/12 11:52
2
"עיבוי"
18/04/12 17:17
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ביקשתי מי', בכיר לשעבר בשב"כ, לצפות בעדותו של עוזי ארד בישיבת ועדת ביקורת המדינה. הדיאלוג עם י' החל כבר בעת החשיפה ב'ידיעות אחרונות' כי השב"כ עצר את ארד בפברואר בשנה שעברה וחקר אותו, לכאורה בשל הדלפה חמורה שהובילה להדחתו מראשות המועצה לביטחון לאומי.
09/04/2012  |  פזית רבינא  |   כתבות
לשכתו של רה"מ בנימין נתניהו פרסמה היום הודעה חגיגית: "היום (ב) עבר דף הפייסבוק האישי של רה"מ בנימין נתניהו את רף ה-200,000 אלף ליייקים" נאמר בהודעה. עוד נמסר ש"ממוצע המצטרפים החדשים ביום עומד על בין 800-1200 איש", וכי "הדף הוא כלי שמקשר בין העם לבין המנהיג". ההודעה גם מתפארת: "כל סטטוס של נתניהו זוכה לאלפי לייקים ותגובות, ומאות שיתופים, בזמן שכל הפוליטיקאים מדדים הרחק מאחור עם ממוצע נמוך מאוד שאינו מתקרב למאות לייקים." נגה כץ, דוברת הליכוד, חתומה על ההודעה.
09/04/2012  |  עמיחי סרגובי  |   כתבות
"לכתבת דוקו' – מחפשת נשים נשואות שעברו הפסקת הריון יזומה ומוכנות להתראיין על כך, אפשר תוך הצללה ועיוות קול". משפטים מהסוג הזה עולים מדי כמה דקות לעמוד פייסבוק סגור וייחודי, ומקבלים תגובות תוך שניות. מדובר בעמוד פייסבוק אקסקלוסיבי בשם PRguru, 'הגורו של יחסי הציבור', שמושך אליו מאות בקשות להצטרפות מאנשי תקשורת, עובדי ממשל ואישי ציבור.
09/04/2012  |  צביקה קליין  |   כתבות
חברה מערבית נוספת נכנסה לתחום המימון האיסלאמי, והפעם זו 'גולדמן סאקס', שבחודש אוקטובר האחרון יצאה בתוכנית להנפקת 'סוקוק', אג"ח איסלאמי, בסך 2 מיליארד דולר. אולם מתברר שבעולם המוסלמי לא כולם התלהבו מהמהלך. היו שאמרו שענק ההשקעות ממנהטן והבנקאות האיסלאמית לא הולכים ביחד. ההתקפות על היוזמה של 'גולדמן סאקס' התגברו לאחרונה ועוצמתן גרמה ליועץ השריעה, שליווה את פיתוח תוכנית ה'סוקוק' של הקבוצה, לצאת להגנתה. האיש הוא אסים חאן, מבכירי 'דאר אל אסתת'מאר', חברת ייעוץ בתחום המימון האיסלאמי. בהודעה לעיתונות אמר חאן: "הבנקים הגדולים מסוגו של 'גולדמן סאקס' יכולים לתרום לענף המימון האיסלאמי את ניסיונם המקצועי, את מיומנותם בסוגיות הנזילות והשקעות בשוקי המניות, וזה יקרב את המימון האיסלאמי לאידיאל שלמענו הוא פועל, כמובן תוך שמירת עקרונות השריעה המקובלים. נכון לעכשיו אין שום בסיס עובדתי להניח שהעקרונות האלה אינם נשמרים".
09/04/2012  |  אריה גלוזמן  |   כתבות
ביום רביעי ביקשתי מהמשנה לראש הממשלה משה יעלון עידכון - מה הוחלט בישיבה הלילית של צוות השרים להתיישבות. בישיבה שנמשכה עד השעות הקטנות של הלילה שלפני כן השתתפו ראש הממשלה והחברים הקבועים של הצוות - שר הביטחון אהוד ברק, השרים יעלון ובגין ומזכיר הממשלה צביקה האוזר. בישיבה לא התקבלה החלטה באשר לבית המכפלה.
09/04/2012  |  סופיה רון-מוריה  |   כתבות
רשימות נוספות   /   אסונות/פגעי טבע  /  מי ומי    / 
ששת בני משפחת שאער הובאו למנוחות  /  עופר וולפסון
אסון ברחובות: אב ו-5 ילדים נספו בדליקה  /  עידן יוסף
רעש אדמה חזק היכה במקסיקו  /  עופר וולפסון
שירותי משמגמ"כ  /  משה חזן
חרדת יום השישי  /  יואל בן-נון
השמורה הלוהטת שב"סוף העולם"  /  ראובן לייב
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il