|   15:07:40
דלג
  אבינדב ויתקון  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
כל מה שצריך לדעת על הפסקת הריון
כתיבת המומחים
פיצוי על אובדן כושר עבודה בשל מחלת כליות תורשתית? יש דבר כזה!

מדינת ישראל מאבדת את הדרוזים

מתפללים חרדים שהרגיזו את שומרי קבר יתרו העלו שוב את הטמפרטורה ברחוב הדרוזי. מול מתסיסים אנטי-ישראלים, ציבור מתוסכל מקשיי דיור ומדיניות ממשלתית המתעלמת מתרומתם של הדרוזים לצה"ל, עומד שיח' מואפק טריף עם האצבע בסכר. עדיין
09/06/2012  |   אבינדב ויתקון   |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות
השייח טריף. מודאג מאוד [צילום: פלאש 90]

הציבור הדרוזי עוד לא נרגע מאירועי פברואר. כניסתם של צעירים חרדים לתפילה והשתטחות על קבר יתרו שבקרני-חטים, בעקבות פרשת השבוע שנקראה יום קודם לכן, כמעט הבעירה את הרחובות. יתרו - נבי שועייב בפי הדרוזים - נחשב בעיניהם לנביאם הגדול, וקברו הוא האתר המקודש להם ביותר, אך הוא מושך אליו גם אלפי מבקרים ומתפללים יהודים. עדיין אין תמונה מלאה על אירועי אותו בוקר, אולם ככל הנראה המתפללים היהודים לא חלצו נעליהם כמקובל ואף פצחו בשירה וריקודים למרות מחאות שומר המקום. תמונתו של השומר רודף עם מטאטא אחרי הצעירים הועלתה לפורום האתר 'בחדרי חרדים' ומשם לפורטלים הדרוזיים 'פורטל הכרמל' ו'הונא'.

וזה לא נגמר שם. כעבור כמה שבועות שוב פרצה קבוצת מתפללים למתחם הקבר הסגור נבי אליה ברמת הגולן. בכפר הדרוזי ירכא יידו אבנים על אוטובוס עם נוסעים חרדים.

האירועים גררו מאות תגובות, רובן של זעם ועלבון, שהציפו איבה, כלל לא כבושה, הן כלפי הרשויות במדינת ישראל, הן כלפי הציבור היהודי "כפוי הטובה" ו"מחלל הקודש". את הזעם הזה מזינים הפעילים הלאומנים-הערבים בעדה הדרוזית, המקורבים לח"כ הדרוזי מסיעת בל"ד סעיד נפאע, ובראשם שיח' עלא מועדי, תושב ירכא. מועדי הצליח הפעם לעורר את המהומה המקווה, בזרם בלתי פוסק של פרסומים, גינויים וכינויים כמעט אנטישמיים.

"הסיפורים האלה זה בדיוק מה שצריכים המסיתים והסכסכנים", אומר עיתונאי דרוזי. "איש לא לוקח אותם ברצינות, אבל עכשיו, כשמדברים על פגיעה כביכול בקבר הנביא, כולם מתרגשים מההבלים האלה. מה הם עשו כבר? אז הם עשו שמח, למה לנפח את זה כאילו הם חיללו את המקום? יש פה ניסיון להרוס את כל מה שנבנה בין יהודים לדרוזים במדינה. בעיניי זה מגוחך. למה להתנפל עם מטאטא? מה אתה, משוגע? אי-אפשר כבר להתמודד עם כמה בני נוער שרוקדים ושרים? ישר הופכים את זה למלחמה".

מי שסופג את הלחץ הזה מהרחוב ומהאופוזיציה הצעקנית הוא מנהיגה הרוחני של העדה, שיח' מואפק טריף. טריף, נכדו של המנהיג המיתולוגי צחור הזקן אמין טריף שעמד בראש העדה בעת הקריטית של כריתת הברית עם מדינת ישראל, איננו דמות הלכתית מובהקת כסבו שתמונתו מעטרת כל בית דרוזי נאמן בישראל, בסוריה ובלבנון. במשרדו הצנוע למדי בקבר נבי אל-ח'דר (הנביא אליהו) בכפר-יאסיף מנהל השייח' טריף את ענייני המועצה הדרוזית הדתית ואת ענייני הציבור של העדה גם יחד.

הפעם הוא מודאג מאוד. רבנים מהאזור שנפגשו עמו כדי להרגיע את הרוחות בעקבות הכניסה לקבר יתרו לא הרשימו ככל הנראה את המתפללים היהודים הצעירים שממשיכים להופיע ולהרגיז. "המצב רותח", הוא אומר. "אני חייב לפגוש את הרבנים של הבחורים האלה. מי הם? מאיזו ישיבה הם? אני חייב לשבת עם הרבנים האלה, שכולם יראו, ושהתופעה הזו תיפסק. חייבים לזכור שאנחנו כולנו אחים".

המרגיע המתמיד
השומר הדרוזי מניף מטאטא על הרוקדים [פלאש 90]

ככה מתנהגים במקום קדוש?!
"שנים באים מתפללים, עשרות אלפים כל שנה. מורידים נעליים, מתנהגים יפה. לאחרונה יש גל של נוער פרחחי. אחד השיח'ים שלנו ראה איך חבר שלהם, באחד המקרים, בלבל לחברי הקבוצה החרדים את הנעליים בשביל הבדיחה. ככה מתנהגים במקום קדוש?"

השיח' טריף יודע מהי רתיחה דרוזית. באירועי פקיעין, עת יהודי הכפר נסו על נפשם, ראיתי אותו מתרוצץ בעקבות בני הנוער רעולי הפנים ומפציר בהם שיחזרו הביתה. באירועי מע'אר, כשדרוזים משולהבים ירו על שכניהם הנוצרים, עמד השיח' טריף תחת מטר יריות וניסה להרגיע את הרוחות. במהומת חמולות דרוזית בכפר כסרא עבר תחת מטחי אבנים. הוא תמיד שם. אם גם בפיו ביקורת שפעם אולי לא הייתה נשמעת.

"זו לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה", מסביר טריף ובעיניו הגדולות והעצובות משהו מנצנץ ייאוש קל. "בני נוער חרדים נכנסו גם לכאן כמה פעמים, וגם למקאם סולטאן אברהים בגולן. הייתה התנהגות גסה, דיבורים מזלזלים, השחתת רכוש. לפני חודשיים הגעתי לגולן להרגיע את הרוחות לאחר הפריצה, החבר'ה שלנו היו מוכנים להתאבד על הדבר הזה".

מה קרה פתאום?

"אני לא יודע. שנים באים מתפללים, עשרות אלפים כל שנה. מורידים נעליים, מתנהגים יפה. לאחרונה יש גל של נוער פרחחי. אחד השיח'ים שלנו ראה איך חבר שלהם, באחד המקרים, בלבל לחברי הקבוצה החרדים את הנעליים בשביל הבדיחה. ככה מתנהגים במקום קדוש?"

הדרוזים, ככה רבים מהם אומרים, נותרו ללא מנהיגות. המנהיגות הפוליטית, המפוזרת בכנסת מישראל ביתנו ועד בל"ד, אינה מרשימה ביותר את הציבור. המנהיגות הדתית אף היא ללא יוקרה.

עד כמה אתה מקור סמכות היום? אנשים אומרים שהם כצאן ללא רועה.

טריף מחייך חיוך סלחני ונואש משהו. "אם אני לא מנהיג איך נבחרתי רק לאחרונה לראשות המועצה פה-אחד? איך זה שב-18 בפברואר היו פה אצלי כל המנהיגים הפוליטיים של העדה מכל סיעות הכנסת וכל ראשי המועצות בפגישה חשובה ביותר?"

באיזה נושא?

"זה לא לפרסום. בוא נגיד שזה נושא קיומי של העדה הדרוזית".

אפשר לשער שהנושא המדובר הוא גורלה של העדה הדרוזית בסוריה לאחר רדתו של משטר בשאר אל-אסד. נראה שדבריו של הרמטכ"ל גנץ על גל "פליטים עלאווים" כוונו לאפשרות של גל פליטים דרוזים. טריף לא מכחיש ולא מאשר. "קשה להאמין שדרוזי יעזוב את הבית שלו".

ומה החלטתם לגבי סוריה?

"אנחנו נגיש כל סיוע שאפשרי לאחים שלנו. מה שהם יבקשו. זה ברור".

עד כמה אתה מעורב בנעשה ברמת הגולן?

"מאוד מעורה. הגשנו עכשיו למשרד הפנים תוכנית מתאר לבינוי בארבעת האתרים הקדושים בגולן. הדרוזים שם עובדים מול המדינה יפה מאוד, למרות שהם חוששים לגבי עתיד הגולן. כל הקולות הצורמים שאתה שומע שם לא מייצגים את המנהיגות הדתית של הגולן. הם מחזיקים שם את כולם ביד ברזל".

אין סיכוי לאישור בנייה
[צילום: לע"מ]

מתגייסים יותר מהיהודים
"אצלנו מתגייסים לצה"ל יותר מהיהודים, ולקרבי הרבה יותר מהיהודים. כשאחרים לומדים מקצוע, הצעירים שלנו משרתים. בסוף, כשהם באים לרכוש מגרש לבית, לפעמים מנהל מקרקעי ישראל משווק דווקא לצעירים ערבים קרקעות זולות יותר מליוצאי צבא דרוזים"

נחזור לגליל. עד כמה אתה שולט במה שקורה כאן?

"המצב לא טוב. אנחנו כל הזמן קוראים לשמור על הקשר עם היהודים. עדיין 85 אחוז מהציבור הולכים בקו שלי ולא של אחרים. מתגייסים לצה"ל יותר מהיהודים, ולקרבי הרבה יותר מהיהודים. אבל המדינה היא זו שצריכה להחליט שהיא שומרת על הקשר איתנו. המצב הוא חמור, הרחוב רותח מזעם, בעיקר חיילים משוחררים שלא מצליחים להקים בית ולמצוא עבודה".

השיח' טריף מתרפק על הימים שמשטרת ישראל ומשמר הגבול היו הבית הטבעי של הדרוזים. "פעם משמר הגבול היה 80 אחוז דרוזים", הוא אומר בעצב, "היום בקושי 13 אחוז". כניסתם של עולים מרוסיה ואתיופיה לנישה הביטחונית, כמו גם ערבים נוצרים ובדווים רבים מבעבר, השאירה את הדרוזים ללא יתרון של ממש בהשגת פרנסה במערכת הביטחון. "פעם ידעו שאפשר לסמוך על הדרוזים. היום המסר הוא שרוצים לדחוק אותנו. אני לא מבין למה".

עם נתונים של 3.5 אחוז בלבד של אקדמאים מבני העדה, ניצבת האוכלוסיה הדרוזית הרבה מתחת לאוכלוסיה הערבית בהישגים בתחומי הכלכלה והקריירה. "אפילו למשכילים שלנו אין היום העדפה בשירות הציבורי", קובל טריף. "אז כשהצעירים חושבים על שנים בצבא, על שירות כקצינים, כשהם מגיעים הביתה ואין להם סיכוי לקבל אישור לבנייה המצב הוא מטורף. אתה יודע איזה טלפונים אני מקבל, 24 שעות ביממה? חיילים משוחררים, נכי צה"ל, שאין להם איך ואיפה לגור. אנשים לא מסוגלים לעמוד במחירי המגרשים שמוצעים להם, שעה שיש להם אדמה חקלאית פרטית שצמודה לתוכנית המתאר והם לא יכולים לבנות עליה, ואם כן הם הופכים לעבריינים. אחרים בונים באדמות פרטיות ללא רישיון וצוברים קנסות של 100 אלף שקל כל שנה".

סוגיית הבניה היא הרותחת ביותר. היא כבר הניבה שלל אירועים אלימים. הדרישה הדרוזית להישאר כקהילה ולשמור על הבנייה המסורתית נתקלת בהתנגדות המערכת הממשלתית. אף שלפזורה בדווית מדינת ישראל מעוניינת לבנות עשרות יישובים חדשים ולהכשיר רבבות בתים לא חוקיים, למצוקת הדרוזים אין נראה אופק לפתרון.

לא לנצח אפשר להרחיב תוכניות מתאר. יש בסופו של דבר חוק ותכנון לאומי.

"אני בעד החוק תמיד, אבל אם יש חוק שלא נותן לחיות, מה אנשים יכולים לעשות? אם אין מקום להרחבת היישובים הקיימים, אז שיקדמו יישוב דרוזי חדש. יש תוכנית כזו כבר עשרות שנים. יש אפילו מיקום (אדמה של כפר דרוזי, ליד כליל/אבו-סנאן, שנחרב במאה ה-19 על-ידי אברהים באשא, השליט המצרי שנלחם במורדים דרוזים בסוריה; א"ו). אבל כלום לא זז. יותר מכך, 400 דונם שהופקעו בשנות ה-60 מתושבי ג'וליס הדרוזים לצורכי 'מתקן ביטחוני' עומדים לעבור עכשיו לטובת הכפר המוסלמי ג'דיידה-מכר, לבניית אלפי יחידות דיור. לאן הגענו? התחננו שייתנו לנו את המקום, אבל נתקלנו בסירוב. זו המדינה שאנחנו נלחמים בעבורה, ככה היא נראית".

אצלנו אין עגונות

התנכלות אישית
"עזמי בשארה וסעיד נפאע הוציאו רבבות ערבים לטיולים בסוריה, וכולם שתקו. והנה, כשיצאו איתם כמה מאות דרוזים לבקר בני משפחה ומקומות קדושים, למרות שהם לא תומכים בעמדות של בשארה ונפאע – הוגשו נגדם כתבי אישום, ורק נגדם"

לטריף חשוב להבהיר שהוא לא נגד נתינה לאחרים, אבל, הוא אומר, "שידעו גם לטפח. כולם יודעים בירדן שהצ'רקסים נאמנים למלך. הוא טיפח אותם, דואג להם הרבה מעבר לגודלם באוכלוסיה. אותו דבר היו צריכים לעשות עם הדרוזים".

אבל במדינה דמוקרטית כולם שווים בפני החוק.

"אז שלא ייתנו לדרוזי שלא עשה צבא. אבל למי ששירת שייתנו. לא יותר מכולם, אלא כמו כולם. כל היישובים שלנו מוקפים בשמורות טבע. עלינו אוכפים חוק שעל אחרים לא. כשאחרים לומדים מקצוע, הצעירים שלנו משרתים. בסוף, כשהם באים לרכוש מגרש לבית, לפעמים מנהל מקרקעי ישראל משווק דווקא לצעירים ערבים קרקעות זולות יותר מליוצאי צבא דרוזים. בפקיעין למשל, המגרשים בשכונת יוצאי הצבא כפולים במחירם מאלה המשווקים לצעירים הנוצרים. איך אתה מסביר את זה? אלה הדברים שגורמים לקיצוניים שבשוליים להרים את הראש".

ומה עם הדרישה שלך שלא להעמיד לדין את הדרוזים שיצאו לסיור לסוריה בניגוד לחוק? אולי הציפייה שלכם לחסינות מוגזמת?

"עזמי בשארה וסעיד נפאע כבר הוציאו בעבר קבוצות לסוריה. הם הוציאו רבבות לטיול בסוריה דרך ירדן, וכולם שתקו. והנה, כשיצאו איתם כמה מאות דרוזים לבקר בני משפחה ומקומות קדושים – הוגשו נגדם כתבי אישום, ורק נגדם! אני יודע שאותם דרוזים לא תומכים בעמדות הפרו-ערביות של בשארה ונפאע, הם הלכו איתם כי זו הייתה האפשרות לעלות לרגל ולבקר בני משפחה. אז אני אעמוד איתם במשפט, לצדם, מאחוריהם ולפניהם".

עד כמה אתה מעורב בנושאי אלימות במשפחה?

"לדעתי זה לא נושא שתופס הרבה נפח בחברה הדרוזית היום. האישה היא דבר קדוש, ובכל אופן אסור להרים עליה יד או לפגוע בה. כבר לפני אלף שנה הדת הדרוזית העניקה לנשים את הזכות לתבוע גט, גם ללא עילה, לרשת את הוריהן ולקבל זכויות רבות. אצלנו אין עגונות ואין מסורבות גט. מלבד זאת, למרות כל הפגעים של החיים המודרניים שיעור הגירושין אצלנו עומד על 8 אחוזים בלבד".

אתה קובל על העוני בחברה הדרוזית. אנחנו יודעים שהוא נובע בין היתר מהמניעה מנשים לצאת לעבוד.

"פעם היו מתפרות בכל היישובים הדרוזיים, והן סיפקו פרנסה. העבירו אותן לסין, והמשפחות נותרו בלי משכורת. אנחנו לא נגד לימודי נשים ועבודה. אנחנו דווקא בעד, כל זמן שהעובדת יכולה לחזור הביתה וכבודה נשמר. אני, כראש מועצה דתית, הענקתי לאחרונה מלגות לסטודנטים, ו-75 אחוז מהם היו בנות. אנחנו מחכים ליזמות בכפרים שלנו, שיהיו אזורי תעשיה, שאפשר יהיה לחיות בכבוד. זה לא קורה, ואין לי תשובה למה. היהודים לא יכולים להפוך מיעוט של 100 אלף נפש לאוכלוסיה לדוגמה? שכולם ידעו כמה טוב למי שכרת ברית עם היהודים עוד לפני שמדינת ישראל קמה, עוד לפני שידענו מי ינצח ב-48', ישראל או הערבים? אתם לא מבינים את הנזק המצטבר בקרב הצעירים".

כשאתה מסתכל עשר שנים קדימה, אתה אופטימי?

שיח' מואפק טריף מביט נכחו מצועף. "אופטימי?", הוא אומר מהורהר, "לצערי, בכלל לא".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  09/06/2012   |   עודכן:  11/06/2012
אבינדב ויתקון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מדינת ישראל מאבדת את הדרוזים
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בספרו 'ספר מחזיק ברכה', מַשיא אהרן הכהן עצות "כיצד להינצל מכעס וגאווה". נראה כי הרב מזלאזיץ ידע שכעס וגאווה ניתנים לריסון - אך לא עצב ותסכול, שהרי יֵשויות שבכוחן לבוא משום מקום, יכולות גם לפלוש לכל מקום (עיקרון פיזיקלי שהיטלר וסטלין ניצלו עד תום, ודואר הזבל מנצל עד ימינו). עצב ותסכול פיזזו את צלליהם על פניה של ורדה רזיאל-ז'קונט, כאשר היא סיפרה לכתב ערוץ 2 על הניכור בינה ובין אמה. האֵם, המאוכזבת מכך שילדתה אינה יפה דייה לטעמה, העניקה לה זר של קוצים במקום חום. אפילו כאשר נישאה רזיאל לאיש העסקים אמנון ז'קונט, העירה האֵם - "אני לא מבינה מה גבר נחמד ומוצלח כזה מוצא בה".
09/06/2012  |  חגית כהן  |   כתבות
דלית הוציאה את נאו מהמנשא שלו והחזיקה אותו בחיקה כמו תינוק. אט אט הורידה אותו לרצפה והושיבה אותו בזהירות בעיניים מלאות חיבה. היא ניגשה למחשב האישי שלה ותוך שתי דקות הושיט נאו את ידיו וביקש: "אחותי, הביאי לי את הכדור משם".
09/06/2012  |  מיכאל טוכפלד  |   כתבות
הוא בן 13, חובש כיפה וחניך בתנועת בני עקיבא, והשבוע הוא גם כבש את ארה"ב בתוכנית הפופולרית America's Got Talent, שבמקבילה הבריטית שלה נולדה סוזן בויל.
08/06/2012  |  צביקה קליין  |   כתבות
ניכרת בשיח ברשתות החברתיות בסוריה ראייה מפוקחת אודות הקשיים והמגבלות, יחד עם ההבנה כי מדובר במאבק ממושך, שלא יוכרע ללא מעורבות חיצונית. מעניין כי אין בשיח התייחסות לאירועים כמאבק בין עדתי, ואין קריאה לפעולות נקמה נגד העדה העלאווית, אשר ברובה תומכת במשטרו של הנשיא בשאר אסד, אך שומרת על פרופיל נמוך
08/06/2012  |  אודי דקל  |   כתבות
מאות כתבות התחקיר על ארגון בצלם, שהתפרסמו בשנים האחרונות באתר News1, חשפו פעם אחר פעם דיווחים חסרים, מוטים, בלתי מדויקים, בלתי מהימנים, ואף שקריים. האירועים באזור הישובים יצהר ועוריף בשומרון (26.5.12) מספקים הזדמנות טובה נוספת לבחון את מתודולוגיית המחקר של ארגון בצלם ומהימנות דיווחיו.
08/06/2012  |  יהונתן דחוח-הלוי  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
הרצל חקק
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים    זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
איתמר לוין
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה    ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
מירב ארד
מירב ארד
חופשת החג מתקרבת בצעדי ענק, ועל רקע חוסר הוודאות יש מי שעדיין לא החליטו סופית על תוכניות לחופש    עבור המתלבטים בדקנו מחירים של חבילות נופש מובחרות מעבר לים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il