מֵאוֹת אֲלְפֵי שְׂפָתַיִם
שֶׁנוֹאֲשׁוּ לִלְחוֹשׁ
קָמוֹת אַחַת אַפַיִם
אֶת תְּפִילָתַן לִדְרוֹשׁ.
הֵן הֵעֵלוּ כְּבָר חָבוּרָה
וְקוֹל שֶׁל צְעָקָה בְּרוּרָה
עוֹלֶה מְהֵן
כִּי אֵין בְּרֵירָה:
כִּי לַעָשִׁיר יֵשׁ אֵל
וּמָלְאֲכַיו שְׂבֵעִים
וּמִי שׁוֹמֵעַ תְּפִילָתֵּנוּ הָאַחַת
אוֹ תְּפִילָתֵּנוּ הַשִׁבְעִים?
מִמְרוֹם מִגְדָל הַשֵּׁן
הֵצִיתוּ אָז סִיגָר עָשֵׁן...
וְהָעָשָׁן, יוֹעֵץ לַחְשָׁן:
"הַכּוּ בְּמַס שְׂפָתַיִם",
ולֹא, הֵם לֹא מַחוּ
כִּי אִם מָחְאוּ כַּפַיִם.
מֵאוֹת אֲלְפֵי שְׂפָתַיִם
עָמְדוּ אָז עַל הָרֹאשׁ
קָמוֹת אַחַת אַחַת
אֶת מִשְׁנַתָּן דּוֹרְשׁוֹת:
לַעָשִׁיר יֵשׁ מֶלֶךְ
וְשָׂרָיו שִׁבְעִים
דִּגְלֵנוּ הוא אֶחַד - הַצֶּדֶּק
בְּקוֹל חָזָק
כָּאן בַּרְחוֹבוֹת נָרְעִים.
וְאֵין עוֹד סוֹף לַמַחֲזֶה,
הוּא יִכָּתֵּב כָּאָן בִּשְׂפָתֵנוּ
בָּעוֹלָם הַזֶּה.
כִּי לַעָשִׁיר יֵשׁ אֵל
וּמָלְאֲכַיו שְׂבֵעִים
וּמִי שׁוֹמֵעַ תְּפִילָתֵּנוּ הָאַחַת
אוֹ תְּפִילָתֵּנוּ הַשִׁבְעִים?
