|   15:07:40
דלג
  יהודה יפרח  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

מאורת נחשים

מינוי ממלא-מקום נוסף, שלא לפי התקן, היה צריך להדליק אצל אב בית הדין למשמעת נורה אדומה, אבל הוא התעלם. בסוף הוא מצא את עצמו בחוץ, לאחר תלונות על הטרדות מיניות שמעולם לא התבררו ומכרז שנוי במחלוקת שהכשיר את כניסת ממלא מקומו לתפקיד הנחשק. צירוף מקרים, או 'כשר אבל מסריח'? השאלות בפרשה הזו מרובות הרבה יותר מהתשובות תחקיר 'צדק' חושף: פוליטיקה מלוכלכת בנציבות שירות המדינה
08/07/2012  |   יהודה יפרח   |   תחקירים   |   מקור ראשון   |   תגובות
[איור: שי צ´רקה]
נציבות שירות המדינה. פוליטיקה מלוכלכת [צילום: פלאש 90]

האח הגדול של עובדי המדינה
בית הדין למשמעת של עובדי המדינה עוסק בבירורים משפטיים שעניינם עבירות משמעת, לרבות כל הרשעה בעבירות פליליות של עובדי המדינה, ובכללם עובדי הוראה בבתי הספר הממלכתיים והממ"ד, רשות המיסים, רשות הדואר, עובדי מערכת המשפט לרבות פרקליטות המדינה, עובדי משרדי הממשלה וזרועות הביטחון השונות כמו השב"כ והמוסד. גם הבכירים ביותר בשירותים החשאיים יכולים למצוא את עצמם נידונים בבית הדין.

בנוסף לכך משמש בית הדין כ"בית הדין מכוח חוק יסודות התקציב", ומתוקף כך נתונה לו הסמכות לשפוט בכל הנושאים הנחקרים על-ידי הממונה על השכר, כגון חריגות שכר ודיווחים כוזבים. לבית הדין כפופים כל גזברי החברות הממשלתיות, המוסדות האקדמיים המתוקצבים והנתמכים, וכן מאות גופים סטטוטוריים רבים נוספים במשק.

בית הדין מוסמך להכריע, להרשיע, לפטר, לפסול לתפקידים, לפסול עובד לתקופה קצובה או לצמיתות בעבודה שבגופים נקובים או בכל הגופים שתחת סמכות בית הדין. בית הדין גם מוסמך להכריע בעניין גורל קצבת הגמלה לאחר הפרישה, ולעתים מדובר בקנס מצטבר של מאות אלפי שקלים. בנוסף, לבית הדין יש סמכות לשפוט בנושאי אתיקה וכל התנהגות לא ראויה – כלומר, כל עבירה פלילית שבה מורשע העובד משמשת עילה לשפיטת העובד בבית הדין.

חלק ניכר של התיקים דן במעילות, בהטרדות מיניות, ביחס לאזרחים ובהפרת נהלים. רק לאחרונה עלתה דרישה לחקירת הגורמים בפרקליטות שפעלו שלא על-פי הנהלים בעתירה להריסת היישוב מגרון, ולחץ ציבורי יעיל יכול לגרום לתלונה שכזו להתברר בבית הדין. מי שמחליט מה יתברר בבית הדין היא נציבות שירות המדינה או הפרקליטוֹת המנהלות את התביעה בבית הדין.

דם רע זורם בנציבות שירות המדינה. הרושם העולה מהתלונות ומהטחת ההאשמות ההדדית הוא שמשהו השתבש במטבוליזם של הגוף הזה, האמון על שיפור האיכות המקצועית וטוהר המידות של כלל עובדי המדינה. קשה לומר שהכתובת לא הייתה על הקיר. כבר ב-2006 הגיש מבקר המדינה דוח מטריד במיוחד, אך לא ברור אם הוא הצליח לרפא את הנגעים שפשו בארגון.

הגיבורים או האנטי-גיבורים של הדרמה הנוכחית הם יוסף תלרז ואורי כהן. עו"ד תלרז, שכיהן עד לא מכבר כאב בית הדין למשמעת של הנציבות, הודח מתפקידו על-רקע תלונות בדבר הטרדה מינית. עם זאת, תחקיר 'צדק' מעלה תהיות קשות באשר לאותן 'הטרדות' לכאורה: האם היו, לא היו, או רק משל היו.

מה שברור הוא שבגינן של אותן תלונות עלומות אב בית הדין מעולם לא נחקר, לא עומת מול המתלוננות, לא נחשף לשום חומרי חקירה ואפילו לא קיבל כתב אישום או פנייה כלשהי מגורם מוסמך. מעורבותו של אורי כהן בתיווך או בהעברת התלונות אומנם לא הוכחה, אך מה שכן ברור הוא שכהן ירש את תפקידו הנחשק של תלרז במהלך שמעלה לא מעט שאלות. אך כדי שלא להקדים את המאוחר, נחזור לפרקים הראשונים של העלילה.

ממלא נוסף

את רוב הקריירה המקצועית שלו העביר עו"ד תלרז בפרקליטות הצבאית. בתפקידו האחרון כיהן כסגן הפרקליט הצבאי הראשי, לשם הגיע אחרי שהתפרסם כמומחה למשפט בינלאומי ימי. בשנת 2000 מינתה ועדת האיתור את תלרז לתפקיד אב בית הדין של נציבות שירות המדינה, שהתפנה באותם ימים. חוק הנציבות, חוק ישן משנות ה-60, דרש כי אב בית הדין יהיה עובד מדינה, ולכן נדרש תלרז להשתחרר מצה"ל ולהיקלט כעובד מדינה. שר האוצר, הממונה על יישום החוק, קיבל בעבר החלטה שלפיה המעסיקה של אב בית הדין לענייני שכר היא נציבות שירות המדינה. בנציבות החליטו להעסיק את תלרז בחוזה זמני מיוחד ודרשו מהשופט החדש להגיע אליהם פעם בשנתיים כדי לחדש את החוזה שלו.

במאמר מוסגר נוסיף כי בעבר דובר לא מעט על המצב הבעייתי בחוק, שלפיו הנציבות, שהיא גם התובעת בפני בית הדין, היא זו שמעסיקה את השופטים. להמחשה, המצב דומה לכך שפרקליטות המדינה תהיה המעסיקה של שופטי בתי המשפט שמולם היא מופיעה כתובעת. בשלב מסוים תוקן החוק ובית הדין הוצא מתוככי הנציבות, אך בהחלטת ממשלה נקבע שוב שהנציבות תנהל אותו – זאת, מאחר שבית הדין תפקד בעברו כוועדת משמעת ולכן נדרש מחבריו להיות עובדי מדינה. כך או כך, במשך שנים שמרה הנציבות על מרחק ראוי מבית הדין והקפידה שלא להתערב בעבודתו השוטפת, למרות שחוזי ההעסקה של השופטים נוהלו על ידה.

המקורות ששוחחנו עמם בהכנת התחקיר טוענים שהמצב הזה השתנה עם מינויו של עורך הדין שעבד בנציבות כיועץ משפטי, אורי כהן, לממלא-מקום נוסף לאב בית הדין.

לגרסתם, מי שדחף את מינויו של כהן לממלא-מקום לאב בית הדין הייתה עדנה אלפסי, עוזרתו של הנציב הקודם שמואל הולנדר (ראו מסגרת). המינוי לא היה פשוט, שכן בחוק מוגדר תקן אחד בלבד לממלא-מקום לאב בית הדין. בנציבות העבירו את כהן יחד עם התקן שלו מהנציבות אל בית הדין ללא מכרז, ויצרו למעשה תקן נוסף של ממלא-מקום. בנציבות, אגב, טוענים שהמינוי נעשה לפי הוראות התקשי"ר ואושר בידי שר המשפטים, והם דוחים את הטענות - הן על אלפסי והן על כהן.

לטענת המקורות, זמן קצר לאחר מינויו ריכז אורי כהן תלונות של מזכירוֹת בבית הדין נגד אב בית הדין השופט תלרז. התלונות הללו נסובו על יחסו הנוקשה והתובעני של תלרז כלפיהן. על-פי הנטען, אחת התלונות הייתה כי הוא התנה את יציאתן של המזכירות לחופשה בכך שיסיימו את המטלות שהטיל עליהן. המקורות מדגישים כי בתלונות אלו לא היה כל זכר להטרדות על-רקע מיני.

התלונות עשו את שלהן, ובנציבות דרשו מתלרז שיוותר על סמכותו כממונה על עובדי בתי הדין לטובת עו"ד אורי כהן, וכך נעשה. כהן מונה למנהלן של בית הדין, לממונה על התקציב ועל כל עובדוֹת השופטים. בנציבות טוענים היום שהסיכום היה על דעתו של תלרז.

תלונות בספק

בשלב זה היה אמור אב בית הדין להבין לבד כי נראה שמישהו מסמן לו את הדרך החוצה, אבל הוא היה כנראה שקוע בעבודתו והתעלם מהסימנים המקדימים. שוחחנו עם מקורבים לו, הטוענים שהוא הקפיד לשמור על ריחוק מוחלט מהנציבות, למעט בענייני מנהלה. לדבריהם, אלפסי ניצלה לכאורה את המצב שבו תלרז נדרש לאישורה המיוחד פעם בשנתיים לצורך המשך העסקתו, והתנהלה מולו בסחבת לפני שהאריכה את כהונתו שוב בתחילת שנת 2010. הם מספרים כי אלפסי התחמקה ממנו בתואנות שונות, קבעה פגישות וביטלה אותן, פעם אפילו ברגע האחרון, כשרכבו כבר חנה בחניית משרד ראש הממשלה וכדומה. בנציבות מכחישים את הטענה.

עם זאת, הפיצוץ הגדול הגיע רק באוגוסט שעבר. זה קרה כשהנציבות הודיעה לתלרז כי ה' וא' (השמות המלאים שמורים במערכת), שתי עובדות מבית הדין בחיפה, טוענות כי הוא הטריד אותן מינית, ובמקביל וללא קשר כביכול הודיעו לו שהחליטו לא להאריך לו את חוזה ההעסקה ושעליו לפרוש לגמלאות.

בשלב מסוים אושפז אב בית הדין לתקופה ממושכת עקב סיבוך רפואי חמור, ובנציבות ניצלו את ההזדמנות והודיעו לכלי התקשורת כי סיים את עבודתו בעקבות התלונות על הטרדה מינית. בפרסום בעיתון 'ישראל היום' נכתב שמי שהחליט על הפסקת עבודתו של תלרז היה נציב שירות המדינה, עו"ד משה דיין. מעניין שאחרי שתלרז התאושש, הכחישה הנציבות את העובדה הזו.

התקשורת סערה באותם ימים. גורם בנציבות מסר לכתב מוטי גילת כי "לא מדובר בתלונה אחת, כי אם בתלונות של בחורות שונות המלמדות על דפוס ועל חומרת הפרשה". עם זאת, הביא גילת בשם דובר המקור כי "אין מדובר בעבירות של הטרדה מינית ואין מקום לחקירת מח"ש. עם זאת, לאור מכלול הנסיבות, הוחלט כי נכון יהיה להגיע עמו להסכמה על פרישתו, וכך אכן נעשה".

גם גיא פלג מחדשות ערוץ 2 דיווח כי "בנציבות שירות המדינה החליטו לבדוק לעומק את הטענות. בבדיקה השתתף נציב שירות המדינה עו"ד משה דיין, שנפגש עם כל אחת מהמזכירות". האומנם?

מקורביו של תלרז זועמים. הם טוענים בתוקף כי שום בירור לא נערך, שתלרז מעולם לא ראה את מכתבי התלונה של המתלוננות, שאיש מעולם לא ערך מולו בירור בעניין תוכנן של התלונות האמורות וכי את ה"סיכומים" על פרישתו מרצון הוא קיבל בכלל מהתקשורת. טענה נוספת של המקורבים היא שגם אילו היו מתקבלות תלונות ממשיות נגד תלרז, הרי שהגוף האמון על חקירתו של השופט אינו נציבות המדינה המופיעה מולו כתובעת בתיקים, אלא אך ורק הפרקליטות או המשטרה. את הנציבות הם מכנים בשם "מאורת נחשים", וטוענים שהריקבון שפשה בה עמוק ושזהו דפוס חוזר בקידום מקורבים. בנציבות דוחים את הדברים וטוענים שפרישתו של תלרז הייתה על דעתו ושהוא חתום על זיכרון דברים בנושא.

אגב, תוכנה של אחת התלונות לכאורה נגד תלרז הגיע לידי 'מקור ראשון'. אנו נמנעים מלפרסמה מאחר שאב בית הדין עצמו, כפי שהובהר לנו, מעולם לא ראה אותה. נציין רק כי מדובר בתלונה מוזרה המעוררת ספקות מבחינת ההיתכנות העובדתית שלה. עוד יש לבחון את טענת המקורות כי לאחר האירוע קיבלו שתי המתלוננות נגד תלרז העלאה בדרגה בהמלצתו של אורי כהן אצל אלפסי.

אגב, המעניין הוא שבנציבות טוענים היום שמעולם לא הוגשו נגד תלרז תלונות על הטרדה מינית. אך העובדה שכל כלי התקשורת סיקרו בהרחבה את הדחתו של תלרז על-רקע תלונות על הטרדה מינית, מבלי שמישהו בנציבות טרח להזים את השמועות בזמן אמת, מעלה תהיות לא פשוטות בנוגע לגרסת הנציבות.

התערבות אינטרסנטית

שמעון הלוי:
"אורי כהן פנה אליי בנוגע לתיקים שהיו בשלבי הכרעת הדין, ואמר לי את המשפט הבא: 'אתה חייב להרשיע אותו עם אישומים כאלו'. הייתי בהלם מההתערבות הבוטה הזו. לאחר מכן התברר לי שהוא פשוט פרץ למסמכי התיקים דרך מערכת המחשוב של הנציבות, והוציא ללא סמכות והרשאה טיוטות של מסמכים שיפוטיים חסויים בשלבי הכנה"

אך מה שמעצים במיוחד את התהיות באשר למה שבאמת קרה בנציבות הם מכתבים ששלח המשפטן שמעון הלוי, שכיהן כמתמחה של יוסף תלרז. בקיץ האחרון שלפני פיטוריו ניהל האחרון כמה תיקים רגישים במיוחד, כמו תיק שעסק בתלונות על בכיר בשב"כ, תיק מוניר סלומון (שסוקר במוסף זה, 'הגנה מן הצדק' 764), תיק הרב משה גורליק מנהריה ועוד. על מה שהתנהל בתיקים רגישים כמו אלו אפשר ללמוד ממכתבו של הלוי למשה דיין, נציב שירות המדינה.

במכתבו של הלוי נטען כי אורי כהן התערב לכאורה שלא כדין בתיקים פתוחים, שנידונו האחד בידי תלרז והאחר בידי שופטת נוספת, וניסה להשפיע באופן פסול לכאורה על הכרעת הדין בתיקים שלא הכיר ושלא היה מצוי בהם.

בשיחה עם 'מקור ראשון' מגולל המתמחה לשעבר את השתלשלות הדברים: "אורי כהן פנה אליי בנוגע לתיקים שהיו בשלבי הכרעת הדין, ואמר לי את המשפט הבא: 'אתה חייב להרשיע אותו עם אישומים כאלו'. הייתי בהלם מההתערבות הבוטה הזו. לאחר מכן התברר לי שהוא פשוט פרץ למסמכי התיקים דרך מערכת המחשוב של הנציבות, והוציא ללא סמכות והרשאה טיוטות של מסמכים שיפוטיים חסויים בשלבי הכנה, למרות שמדובר בתיקים שהוא לא ישב בהם כשופט ולא היה צריך להתערב בהם כלל. תוך דקות דיווחתי על כך ותיעדתי את אמירותיו של כהן. אני עדיין ממתין שגורמי החקירה יטפלו בתלונות אלו", הוא אומר.

"אחד התיקים הסתיים בזיכוי של הנאשם. השופטת בתיק ביקשה ממני להעביר את הכרעת הדין למזכירות שתעביר לצדדים, אך בבוקר למחרת המזכירה נכנסה אליי למשרד מבוהלת. היא סיפרה לי שאורי כהן זעם על הכרעת הדין, שבה נקבע בין השאר שלא היה מקום מלכתחילה להגיש את כתב האישום", מוסיף הלוי. "היא ציינה שכהן התפרץ עליה, שהיא הייתה במצוקה קשה ושהיא הצטערה מאוד שהעבירה את הכרעת הדין לצדדים. הנושא נבדק היטב ואורי כהן לא מצא כל הסבר להתפרצותו".

הלוי טוען שניגוד האינטרסים מובנה בתפקידו של כהן: "אורי כהן היה ונותר איש הנציבות, והנציבות לא מסתירה שלעתים יש לה אינטרסים להרשיע נאשמים מסוימים. עו"ד אורי כהן מעולם לא שם קו מפריד בין היותו איש הנציבות והתביעה לבין היותו שופט בתיקים נגד עובדי מדינה. בבוקר הוא שופט ובצהריים הוא בנציבות ב'פגישות עבודה' עם אלפסי. כאשר שופטים החליטו על זיכוי היה קשה לו לקבל את זה ברוח טובה", מסכם המתמחה לשעבר.

אורי כהן, אגב, מכחיש בתוקף את הדברים, וטוען כי מעולם לא ניסה להתערב בתיקים שלא טופלו על ידו.

מה לדעתך היה טיב היחס בין אורי כהן לבין עדנה אלפסי?

"עדנה אלפסי מהנציבות ואורי כהן מתואמים כל העת. עליי הופעלו לחצים דרך אנשיה ודרך הודעות מטרידות מאורי כהן, כדי שאבטל את התלונות על מעשיו. הנציב משה דיין העביר לטיפולה את התלונה שלי על מעשיו של אורי כהן כאיש הנציבות".

השאלה שנותרה פתוחה ושאותה ניסינו לברר עם הלוי היא מה לדעתו הייתה המוטיבציה של אורי כהן למהלך. הלוי טוען שאם תלרז היה פורש בדרך טבעית ולא בבושת פנים בעקבות התלונות, הרי שהוא היה מונע ככל הנראה את מינויו של כהן ליורשו בגלל התלונות שהוגשו על תפקודו.

בנוסף, טוען הלוי כי "לכהן לא היה סיכוי להתמנות לתפקיד לו היו עושים שימוש בשיטת הסניוריטי המקובלת, שכן ניצה אדן-ביוביץ' משמשת כממלאת-מקום אב בית הדין כבר יותר מ-12 שנים". לטענתו, עו"ד ביוביץ' היא "שופטת ותיקה ומוערכת בבית הדין, תושבת הרובע היהודי שמשפחתה מקורבת לרב אביגדור נבנצל, ושפסקי דינה זוכים להערכה רבה בערכאות המחוזי והעליון".

מכרז מכור

בפיטוריו של תלרז לא היה די, שכן עם כל הרצון הטוב של עדנה אלפסי - כמו גם של גורמים אחרים בנציבות החפצים בקידומו של כהן – לא ברור אם הם מוסמכים בחוק למנות את אב בית הדין למשמעת של הנציבות. מבחינה חוקית, מבנה בית הדין של הנציבות הוא כדלהלן: אב בית הדין של הנציבות מתמנה בידי שר המשפטים; ההרכבים יושבים בראשות אב בית הדין, משנהו, או משפטן מרשימה סגורה שהכין שר המשפטים. לצד אב בית הדין יושבים שני חברי מותב נוספים – האחד מהם מתמנה על-ידי נציבות שירות המדינה, ובדרך כלל מגיע מהסקטור הציבורי שאליו משתייך הנילון, והשני הוא מהסתדרות עובדי המדינה; כך נוצרת חלוקה משולשת – ראש הרכב מקצועי, נציג המעסיקה – מדינת ישראל, ונציג ארגון העובדים.

הבעייתיות הועלתה במכתב נוסף ששלח הלוי אל נציב שירות המדינה, עו"ד משה דיין. המכתב מציין כי מינויו של כהן לתפקיד אב בית הדין התבצע דרך מכרז שפרסמה נציבות שירות המדינה.
הטענות המרכזיות של הלוי הן באשר לתוכן המרכז, המצביעות על כך שמדובר במכרז תפור ובעייתי.

כך, לדוגמה, המכרז מגדיר בין תפקידיו של אב בית הדין את הדרישה "לבצע פעולות דומות לפי הצורך ולפי דרישת הממונה". על-פי החוק, אב בית הדין אמור להיות לחלוטין בלתי תלוי, ובוודאי שלא כפוף לממונה כלשהו. האם אין פה חשש שהנציבות מנסה להכפיף אליה מנהלית את אב בית הדין באופן שיוצר ניגוד עניינים בעייתי? מי ירצה להתמנות לתפקיד שופט ביודעו שעצמאותו השיפוטית לא תהיה מובטחת?

נקודה מעניינת נוספת היא שאב בית הדין הוא ברמה של שופט מחוזי, המשתכר בערך 30 אלף שקל בחודש. אך במכרז נכתב כי שכרו של אב בית הדין החדש יהיה על-פי דירוג המשפטנים בשירות המדינה, בדירוג שהוא נמוך משמעותית משכרו של שופט. עבור שופט מכהן מדובר בהרעה משמעותית בתנאים, ולכן ברור שאף מועמד ראוי לא יסכים להתמודד במכרז שפרסמה הנציבות. מצד שני, הלוי טוען כי היה ברור שאורי כהן, שכבר השתכר כשופט מחוזי על בסיס חוזה אישי בינו לבין הנציבות לא יסבול מהרעה בתנאיו, וששכרו צפוי רק לגדול עם מינויו לתפקיד המקביל לנשיא בית משפט מחוזי. האם אין הסעיף הקטן הזה עשוי להתפרש כקריצה לשופטים – אל תתמודדו על התפקיד?

בנציבות דוחים את הטענות נגד המכרז. הם מסבירים כי חברי ועדת המכרז שבחרו בכהן הם המשנה ליועמ"ש מייק בלאס, ראש מח"ש הקודם הרצל שבירו ושופטת בית המשפט השלום (בדימוס) עדנה בקנשטיין - שלושתם אינם חלק מנציבות המדינה, ולכן אין מקום להטלת דופי בהחלטתם למנות את כהן לתפקיד.

תגובת נציבות שירות המדינה

1. לעניין פרישתו של תל רז: התלונות היו בחשד להתנהגות שאינה הולמת. כמקובל במקרים כגון אלו, נערכה בדיקה ראשונית שכללה את גביית התלונות באופן אישי ומפורט מכל אחת מן העובדות. לאחר עיון בעדויות שנאספו, על דעת ממלא-מקום נציב שירות המדינה דאז ופרקליטות המדינה, נמצא כי אין המדובר בעבירות של הטרדה מינית והוחלט כי אין מקום לחקירת מח"ש. עם זאת, לאור מכלול הנסיבות, הוחלט כי יהיה נכון להגיע עם מר תל רז להסכמה על פרישתו ואכן כך נעשה. ההחלטה נעשתה, כאמור לעיל וכאמור בהערות לטיוטא, בתיאום ועל דעת פרקליטות המדינה.

2. לעניין מינויו של עו"ד כהן כממלא-מקום אב בית הדין: בגלל אילוצים ועומס בתיקים שבבית הדין למשמעת, עבר כהן עם התקן שלו. כל הליך המינוי בוצע על-פי חוק שירות המדינה (מינויים), על-פי הכללים הנהוגים, ועל דעת שר המשפטים.

3. לעניין הטענות של הלוי כנגד עו"ד אורי כהן: אורי כהן דוחה מכול וכול את הטענות של הלוי בדבר ניסיונות, כביכול, להתערב בתיקים שלא היו בטיפולו. לדבריו של כהן, בהשתלמות של משפטנים הוא הסב את תשומת לבו של הלוי לקיומה של תקנה מסוימת בחוק המשמעת, מתוך כוונה להדריכו, ומאז החל המתמחה לייחס לו באופן אובססיבי איומים שונים שאין להם כל אחיזה במציאות.

4. לאור העובדה שלא היה שום חומר ממשי בטענותיו הכלליות של הלוי במכתבו לנציב, ולאור גרסת הדיין אורי כהן – לא נמצאה כל הצדקה לנקוט בהליך כנגד כהן.

אשת הברזל של הנציבות

נחמיה שטרסלר:
"186 עובדי הנציבות רועדים מפני אלפסי. הם יודעים שכל מה שתחליט, שכל מה שתעשה, היא תקבל גיבוי מוחלט מהבוס שלה - והיא עושה הרבה. כל 186 העובדים יודעים שאם לא ימצאו חן בעיני אלפסי, אין להם עתיד ואין להם קידום. כל מי שרוצה דרגה, רכב, או שיפור בפנסיה, צריך להתחנף לאלפסי. היא הקובעת"

לפי הטענות, המושכת הגדולה מאחורי הקלעים של הנציבות היא עדנה אלפסי. ב-2006 פרסם מבקר המדינה דוח חמור על מינויה של אלפסי לתפקיד סמנכ"ל נציבות שירות המדינה למרות שאין באמתחתה שום השכלה אקדמית. מעט צבע לדמותה של הגברת ניתן לקבל מהדברים שכתב הפרשן נחמיה שטרסלר לאחר פרסום הדוח: "186 עובדי הנציבות רועדים מפני אלפסי. הם יודעים שכל מה שתחליט, שכל מה שתעשה, היא תקבל גיבוי מוחלט מהבוס שלה - והיא עושה הרבה. כל 186 העובדים יודעים שאם לא ימצאו חן בעיני אלפסי, אין להם עתיד ואין להם קידום. כל מי שרוצה דרגה, רכב, או שיפור בפנסיה, צריך להתחנף לאלפסי. היא הקובעת.

"העובדים אף יודעים שאם יעזו למתוח ביקורת על הנציבות - אלפסי תדע. יש מספיק מלשינים במסדרונות, והם ימצאו את עצמם די מהר בחוץ. 'אין ברירה, צריך ללקק לעדנה', אמר לי אתמול אחד העובדים הבכירים כאשר הוא מבכה מרה על שלטון הפחד וההתקרנפות, 'כולנו חבורה של שפנים, פחדנים, שהיו לחותמת גומי' (...) הדוח מציין שאלפסי סיימה תיכון מקצועי במגמת מזכירות, ואין לה השכלה אקדמית הדרושה למילוי תפקיד של סמנכ"ל למִנהל. אבל הדוח לא מציין תכונות אחרות שלה, שהן משלימות את החוסר שיש לנציב הולנדר שבאופי שלו הוא 'חנון', מרובע, שלא אוהב ללכלך את הידיים. אלפסי, לעומתו, היא 'חיית ג'ונגל' נבונה, שנוחתת תמיד על שתי הרגליים. היא בעלת קשרים במסדרונות השלטון, כך שכאשר שר מעוניין לקבל אישור להעסיק מזכירה נוספת או עוזר, הוא מצלצל לאלפסי - ועל פיה יקום דבר".

אגב, את גרסתו של הולנדר לטענה שנפוצה בתקשורת אז שמינויה של אלפסי לא היה על-רקע ענייני, מסר הנציב בעדות שאליה נדרש לתת בתיק מסוים. להלן הפרוטוקול.

בא-כוחו של התובע: "אתה מוכן להסביר לנו מה משמעות הקשר והיחסים בינך לבין גברת אלפסי?"

הולנדר: "יש לי רק דבר אחד לומר על המשפט הזה, שהוא מעורר בחילה ולא ראוי להתייחסות. לצערי הרב, הוא מצביע לאן התובע הגיע, ואני מוכרח לומר שאני לא פסיכולוג אלא משפטן, אך תשובה לשאלה שלך צריך להפנות לפסיכולוג ולא אליי. אין לי מה להוסיף מעבר לתשובתי".

בא כוח התובע: "האם יש קשרים מיוחדים, מעבר ליחסי עבודה, בינך לבין גברת אלפסי?"

הולנדר: "הגיעו מים עד נפש. אני חושב שהדברים מאוד בעייתיים. אני אדם נשוי, אב לארבעה ילדים וסב לחמישה נכדים. יש לי משפחה אוהבת. יש לי נישואים מאוד טובים שנים רבות, משפחה חמה ותומכת. גברת אלפסי נשואה ואם לשני בנים, יש לה נישואים טובים ומשפחה טובה ותומכת. הלינץ' התקשורתי הזה הוא דבר שלא הייתי מאמין שיתרחש. איני אדם צעיר. כל ימיי הייתי בשירות המדינה, ולא עשיתי לביתי. מילאתי תפקידים משפטיים, ומעולם לא הואשמתי במשהו. הדברים מעוררים דאגה.

"את גברת אלפסי אני מכיר שנים רבות, מהתקופה שעבדה במשרד האוצר. הייתי יועץ משפטי של הנציבות ושל יחידת הממונה על השכר. היו בינינו קשרי עבודה ומאוד הערכתי את כישוריה, כמו שהעריכו את כישוריה הממונים הקודמים שלה, החל מהשר מודעי ז"ל, יוסי קוצ'יק והממונים על השכר לדורותיהם. כולם גמרו עליה את ההלל. כשהגעתי לנציבות, הייתי צריך מישהו שיהיה עוזר בכל העבודה. זה גוף קשה, בעייתי ומורכב. היא באה לעזור לי, ועשתה עבודה יוצאת מן הכלל. קשרי העבודה שלנו מעולים, והיא יד ימיני. אני מעריך אותה, וקשה לי להסתדר בלעדיה".

בא כוח התובע: "האם נכון שהנהג שלך, לוקח את הבן של גברת אלפסי מהגן עם האוטו של הנציבות?"

הולנדר: "לא, לא שידוע לי. והילד הוא עוד מעט בגיל בר-מצווה, ובית הספר שלו נמצא במרחק הליכה מהבית, ומה גם שלגברת אלפסי יש מכונית משלה. לי לא ידוע על דבר כזה".

בא כוח התובע: "האם נוצרה משרה פיקטיבית עבור גברת אלפסי?"

הולנדר: "לא".

פורסם במקור: צדק, מוסף לדין, למשפט ולהלכה המצורף לעיתון מקור ראשון
תאריך:  08/07/2012   |   עודכן:  10/07/2012
יהודה יפרח
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מאורת נחשים
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מתמצא בשטח
13/07/12 01:18
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מוסף 'צדק' של העיתון 'מקור ראשון' מפרסם בגיליון החג (יום ו', 26.5.12) תחקיר מקיף על התנהלות חברת תקדין המספקת מאגרים ממוחשבים של פסקי דין ועומדת כיום בפני תביעה ייצוגית גדולה. הטענה: החברה מאפשרת לגולש למחוק פסקי דין מביכים תמורת תשלום, בשיטה המזכירה לא במעט את פרשיית 'בחדרי חרדים'.
24/05/2012  |  גיל ברינגר  |   תחקירים
התנועה לאיכות השלטון מנוצלת ומגויסת בימים אלה, לרעה, להצלת מייסדה ומי שעומד בראשה - עו"ד אליעד שרגא. בצעד חריג פנתה התנועה במכתב אל היועץ המשפטי לממשלה ולגורמים נוספים, בדרישה לפתוח בחקירה נגד קבוצת אי.די.בי. והעומד בראשה נוחי דנקנר, נגד עיתון מעריב, עורכו ניר חפץ והתחקירן גידי ליפקין.
19/05/2012  |  יואב יצחק  |   תחקירים
כשהחליט מבקר המדינה היוצא מיכה לינדנשטראוס, לפני חודשיים, לחקור את פרשת חקירתו של ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר עוזי ארד בידי בכירי שב"כ, הוא עשה זאת למרות הזמן הקצר שנותר לו במשרתו - ואולי אפילו דווקא משום כך. נראה שהמבקר היוצא סבר שהדבר חשוב כל כך, שרצוי שכאשר ייכנס מחליפו לתפקידו הוא ימצא חקירה רצינית בעיצומה; כך יהיה מן הנמנע לדחוק את העניין לסוף התור. אלא שגורמים משפטיים ובכירי שב"כ לשעבר טוענים שהחקירה הזו, הנוגעת בעצביה הרגישים של סוגיית יחסי שב"כ-ממשלה, נתקעת משום שמעורב בה עוזרו הבכיר של המבקר, אריה רוטר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ.
18/05/2012  |  פזית רבינא  |   תחקירים
"שלושה שבועות בלבד לפני שמוחמד מראח רצח את הילדים בבית הספר 'אוצר התורה' בטולוז, הוא השתתף ב'סמינר התחזקות' איסלאמי בבוסניה. את הסמינר ערכה תנועה מוסלמית קיצונית בשם 'הזמנה לגן עדן'" - כך חושף ג'וואד גליישביץ', מומחה למלחמה בטרור בבוסניה, בראיון בלעדי ל'מקור ראשון'.
שוק ההון עובר בשנים האחרונים תהפוכות גדולות. שורה ארוכה של חברות שנמנו עם שמנה וסלתה של הבורסה, מגיעות אל עברי פי-פחת ומתקשות לפרוע התחייבויות. קבוצה של טייקונים, ובראשם מוטי זיסר, אילן בן-דב, יוסי מימן ויצחק תשובה, ביקשו הסדרי חוב. בפועל ברור שאין מדובר רק באי-עמידה (זמנית) בהתחייבויות והסדר ממנו ניתן להחלים, אלא בהסדרים המשנים סדרי בראשית וכאלה החותכים בבשר החי של המשקיעים.
01/05/2012  |  יואב יצחק  |   תחקירים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
מישהו יודע אם האיש הזה מספיק אטום או נוכל, שלאחר הכתבה ב"אולפן שישי" בערוץ-12 הוא יצא בשבת מביתו? מישהו זוכר על איזשהו זגזוג סיטוני, שקרים ונוכלויות כאלה אצל מישהו באיזושהי מפלגה י...
יוסף קנדלקר
יוסף קנדלקר
מאז ועד היום איש לא מעז לקרוא לבן שלו המן, למרות ששמעתי על מישהו שקראו לו כך, אבל זה בגדר שמועה
רון בריימן
רון בריימן
תמלול של קטע מרתק ומאלף מתוך ראיון של דובר צה"ל לשעבר, המותח ביקורת נוקבת על התרבות הארגונית של צה"ל    לא מיותר לציין שתרבות זו היא של צה"ל בפרט, אבל של החברה הישראלית בכלל, לפחות ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il