משפט אולמרט: פס"ד במחלוקת

בראיון להארץ בשנת 2011 טען משה לדור, כי אהוד אולמרט לא החזיר הלוואה שקיבל מג'ו אלמליח ומתח עליו ביקורת חריפה. בעקבות זאת הגיש אולמרט תביעת דיבה בסך 150,000 שקל. בית המשפט דחה את הודעת המדינה בדבר חסינותו של לדור, והיא הוגשה שוב. בעקבות גישור התנצל לדור על דבריו, הודה שלא ידע את העובדות לאשורן והתביעה נמחקה.

כפרקליט המדינה הוביל משה לדור את עבודת הפרקליטות במשפטם של אהוד אולמרט ושולה זקן, והטיל את כל כובד משקלו בבקשה לשמיעת עדותו המוקדמת של משה טלנסקי. זיכויים של אולמרט וזקן מרוב ההאשמות נגדם והרשעתם רק בחלק מהן, גררה ביקורת קשה על לדור מצד מקורביו של אולמרט ובחלק מן התקשורת. לדור דחה אותה בתוקף, בציינו שבית המשפט לא מתח ביקורת כלשהי על הפרקליטות והתנהלותה, ודחה גם את הקריאות להתפטר.

שולה זקן זוכתה מאשמת בפרשת טלנסקי ובפרשת האזנות הסתר. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע, כי התנהגותה בפרשת טלנסקי והיחסים עם אורי מסר אומנם פגעה בטוהר המידות, אך מאחר שנקבע שאהוד אולמרט לא חצה בפרשה זו את הרף הפלילי - כך גם לגבי זקן. בנושא האזנות הסתר נקבע, כי זקן האזינה לשיחותיו של אולמרט בידיעתו וכחלק מנוהלי העבודה בלשכתו.

שולה זקן הורשעה בשתי עבירות של קבלת דבר במירמה ובעבירה של מירמה והפרת אמונים בפרשת ראשונטורס. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע, כי היא הייתה מודעת ליצירת עודפים מכוונים בנסיעותיו של אהוד אולמרט לחו"ל כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת, כאשר שימשה כראש לשכתו. בית המשפט עמד על תפקידה המרכזי בלשכתו של אולמרט וקבע, כי ייתכן מצב בו היא פעלה בלא ידיעתו בנושא הנסיעות, ולכן ניתן להרשיע אותה למרות שאולמרט עצמו זוכה מחמת הספק בפרשה זו.

אהוד אולמרט זוכה מאשמה בנוגע לשני דיווחים שמסר למבקר המדינה ואשר לטענת המדינה היו כוזבים. האחד נגע ל-100,000 דולר שקיבל מאיל הנפט ג'ו אלמליח, והשני נגע לשוויו של אוסף העטים שבבעלות אולמרט. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע, כי אולמרט לא היה חייב לדווח על התשלום מאלמליח, וכי בכל מקרה - לא היה בדיווחו כדי לשנות את חוות דעתו של מבקר המדינה בנוגע לענייניו הכספיים. בעניין העטים נקבע, כי השווי שמסר אולמרט למבקר היה מדויק.