פרשת קצב: ביקורת מכיוונים רבים

בפברואר 2005 נחקר הרב יונה מצגר באזהרה בדבר חדר מלון שקיבל בתעריף מוזל. בסיום החקירה המליצה המשטרה להעמידו לדין בעבירות מירמה והפרת אמונים. בעקבות זאת הודיע הרב מצגר, כי הוא משעה עצמו זמנית מבית הדין הרבני הגדול ומהוועדה לבחירת דיינים. באפריל 2006 הודיע מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, כי לא ייפתח תיק פלילי נגד הרב מצגר, אך ביקר בחריפות את מעשיו, קבע ששיקר בחקירותיו במשטרה והודיע שעליו להתפטר מרצונו או שימליץ על הליכי הדחה מיידיים נגדו.‏

ביולי 1997 הודה צבי בר, במסגרת הסדר טיעון, בהעסקת חברים בקואליציה בעיריית ר"ג באמצעות תאגידים השייכים לעירייה לאחר נצחונו בבחירות ב-1989. בר טען, כי בעיריית ר"ג היה נהוג לשלם לנבחרי ציבור משכורת, וכי לא ידע שמדובר בנוהג בלתי חוקי; כשנודע לו שהדבר בניגוד לחוק, הוא הורה על הפסקת התשלום. האישום בהפרת אמונים נמחק, בר נקנס ונקבע שבמעשיו לא היה קלון.

בדצמבר 2011 הוגש כתב אישום נגד יזם הנדל"ן עמנואל ארביב, בטענה שהעניק לצבי בר, בתפקידו כראש עיריית רמת גן, שוחד בסך מיליון שקל תמורת סיועו של בר ברכישת פרויקט "בית ליר אור" בעיר והקלות בנייה בו. בין היתר נטען, כי בר מנע את רכישת הפרויקט בידי העירייה וכך הצליח ארביב לרכוש אותו במחיר מופחת, ולאחר מכן אף סייע לו בר במציאת שוכר לפרויקט. במאי 2012 משכה המדינה את כתב האישום נגד ארביב לאור ראיות חדשות, אך הבהירה שאין בהחלטה זו כדי להשליך על ההחלטה האם להגיש כתב אישום נגד בר. המדינה הודיעה לפני כן על כוונתה להגיש נגד בר כתב אישום באשמת קבלת שוחד, אך ההחלטה הסופית טרם התקבלה.

ד"ר יוסי אולמרט, אחיו של אהוד אולמרט, הוא מזרחן המתמחה בלבנון. בתחילת שנות ה-2000 ניסה להיכנס לפוליטיקה ובין היתר התמודד על ראשות עיריית רעננה. ניסיונות כושלים אלו סיבכו אותו בחובות כבדים למלווים בשוק האפור, ובעקבות זאת עזב את הארץ בשנת 2004; ככל הידוע, הוא מתגורר בארה"ב ומתפרנס בעיקר מהרצאות בתחום המזרחנות. על-פי כתב האישום בפרשת הולילנד, חלק משמעותי מהשוחד ששילמו היזמים לאהוד אולמרט היה באמצעות 500,000 שקל שהעניק עד המדינה ליוסי אולמרט לסיוע במצוקתו הכלכלית.

בבחירות לכנסת ב-1988 היה אהוד אולמרט גזבר הליכוד (מטעם חרות), לצד מנחם עצמון (מטעם ליברלים). בקמפיין זה גייס הליכוד כספים אסורים, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות. נכתב בהן שהכספים התקבלו תמורת שירותים, כביכול, כדי להסוות קבלת תרומות בלתי חוקיות שנתקבלו מעשרות אנשי עסקים, משרדי פרסום ואחרים. אולמרט הועמד לדין רק במרס 1996 (על-פי החלטת פרקליטת המדינה עדנה ארבל), לאחר שיהוי ניכר בעיקר מצד פרקליטת המדינה דאז דורית ביניש, לאחר שהעדויות המביכות נחשפו ולאחר עתירה שהגישה עמותת אמיתי. אולמרט זוכה כעבור שנה לאחר התנהלות תקשורתית בעייתית. כמה עדים שזומנו לאחר זמן רב "שכחו" את שאירע. השופט עודד מודריק נאלץ לזכות את אולמרט, וסיכם את פסק דינו במילים: "הנאשם התנהג בעניין הזה באורח מאוד לא ראוי, אך אי-התקינות לא חרגה אל התחום הפלילי בהתאם להגדרות החוק".