שרי הליכוד לא יוכלו עוד לרחוץ בנקיון כפיהם אם המינוי השערורייתי של
שי ניצן יעבור בישיבת ה
ממשלה הבוקר. לאורך כל המאבקים המרים שניהלה ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון מול עתירות השמאל הקיצוני, השרים הסבירו שהם רוצים מאוד לעזור אבל לא יכולים. שהם מתאמצים אבל פקידי היועמ"ש מצפצפים עליהם.
אחרי שנתניהו קיבל רגליים קרות והתנער מחוק ההסדרה בו הוא עצמו תמך בתמורה להקמת ועדת השרים להתיישבות, שרי הליכוד הציגו את התוצאה כניצחון שלהם. הנה, יש ועדה שתקיים דיונים ותקבל החלטות ותשלוט בהודעות המדינה לבג"ץ. אבל אז התברר שהחלטות השרים כתובות על הקרח, ומי שמחליט מה תהיה עמדת המדינה בבג"ץ הם מייק בלאס ואסנת מנדל מהפרקליטות.
גדעון סער, בוגי יעלון וצביקה האוזר יודעים היטב מה צריך לעשות. ברור להם שאם אין לממשלה את האומץ לממש את המשילות והאחריות שלה מול עריצות פקידי היועץ המשפטי, הדרך היחידה להחזיר את ההיגיון והדמוקרטיה למערכת היא במינוי פקידות משפטית שפויה, ציונית, שיודעת את מקומה במשטר דמוקרטי.
מינויה של דינה זילבר במקומו של מייק בלאס הייתה אמורה להיות בשורה כזו. אבל עכשיו התברר שמתחת לפני השטח הפרקליטות ממשיכה למשוך בחוטים ולנהל את הממשלה כאוות נפשה. אישורו של שי ניצן לתפקיד "המשנה לעניינים מיוחדים" שאינו קיים בחוק נועד למטרה אחת ויחידה - להמשיך את שליטת אסכולת מייק בלאס בהחלטות ממשלת נתניהו. המינוי עובר מבלי שניצן עבר ועדת איתור כלשהי ומבלי שהובהר לציבור מדוע קיים בכלל צורך בתפקיד התפור הזה. אבל המטרה שלו ברורה: לשאוב מזילבר את העיסוק בענייני הביטחון וההתיישבות ולהעבירם לשי ניצן, כדי לשמר את הקו הלוחמני האנטי-מתנחלי שהוביל מייק בלאס.
הפרקליטות קידמה את המהלך בעורמה. בחודשים האחרונים ניצן התלווה לכל הדיונים שבהם נוכח מייק בלאס, כששניהם שיחקו בתפקידי 'השוטר הטוב' ו'השוטר הרע'. בשיחות אוף-רקורד שקיימו בכירים במערכת המשפטית, גם עם כותב שורות אלו, ניצן הוצג כציוני נלהב וכמועמד אופטימלי לתפקידו. עכשיו מתברר שנתניהו והשרים קנו את ההצגה.
למי ששכח נזכיר שניצן היה מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אך נפסל על-ידי ועדת האיתור על-רקע עוינותו למפעלת ההתיישבות ביו"ש. צוות 'אכיפת החוק בשטחים' שהוביל ניצן ניצח בהתלהבות על פרשות כמו איסוף הנשק ממתיישבים (כמו מבני הזוג אימס שנרצחו בפיגוע מבלי שיכלו להתגונן); גיבוי מלא להתפרעות כוחות הביטחון בפינוי עמונה ובית פדרמן (כאחראי על מח"ש אישר ניצן סגירת 100 תיקי חקירה על אלימות שוטרים במקום); ייזום צווי הגליה מנהליים לפעילי התיישבות; אכיפת היתר על המפגינים נגד תוכנית ההינתקות; המאבק נגד העברת חוק החנינה; הוצאות סיטוניות של צווי שטח צבאי סגור בכדי למנוע פעולת מחאה של אנשי ימין והיעדר כמעט גורף של אכיפה נגד פעילי שמאל ואנרכיסטים.
רק לאחרונה קראנו בפרשת השבוע על ההבחנה בין הנערה שנאנסה בשדה ("כי בשדה מצאה, צעקה הנערה ואין מושיע לה") לבין מי שהסכימה בשתיקה. הבדיחה הישנה מספרת על הנזירה שבאה להתוודות בפני אם המנזר על הבעילה שלא-בהסכמה שהיא עברה. אם המנזר הגישה לה חצי לימון למאכל. ולתמיהתה של הנזירה הסבירה אם המנזר: לנקות את מה שקרה זה לא יועיל, אבל הלימון יעזור לך לפחות למחוק את החיוך מהפה.
אם המינוי השערורייתי של ניצן יעבור, שרי הממשלה לא יוכלו להמשיך לטעון שהפרקליטות אונסת אותם.
