בימים האחרונים הותר לפרסום בארה"ב, מסמך של ה-CIA מינואר 2006 שכותרו "קריאה שגויה של כוונות", המנתח את הרקע והסיבות לכשל המודיעיני, אשר שימש בסופו של דבר, מסד לקבלת ההחלטה לפלוש לעירק בשנת 2003.
המסמך שהוגדר ע"י המגזין היוקרתי "פוריין פוליסי" כסוג של "הודאה באשמה" מצד ה-CIA, מתמקד בטענה כי מומחי ההערכה של הסוכנות כשלו בהבנת ההתנהלות ההונאתית של עירק בסוגיית הנשק הבלתי קונבנציונאלי. במילים אחרות, לא השכילו לעמוד על ההיגיון הניצב מאחורי המאמץ העירקי להציג דבר קיומו של נשק להשמדת המונים ברשותה של בגדד, בשעה שבפועל הייתה זו יכולת וירטואלית בלבד.
עריקתו של חוסיין כמאל כנקודת מפנה בהערכת המודיעין ה-CIA מתייחס לעובדת עריקתו לירדן של חוסיין כמאל, חתנו של הנשיא
סדאם חוסיין בשנת 1995, כאל אירוע מכונן, שכן תחקורו הציף מחדש חשדות בדבר מאמץ עירקי מתוכנן להסוואה והסתרה של נשק בלתי קונבנציונאלי וכן מאמצי מחקר ופיתוח נמרצים בהקשר זה. יצוין כי הממשל האמריקני, ובראש וראשונה סגן הנשיא, דיק צ'ייני, התבססו על מידע זה כתימוכין לבניית ה-קייס נגד עירק בשנת 2002.
בניסיון להסביר את מניעיה של עירק בהצגת יכולות צבאיות במישור הבלתי קובנציונאלי מציין מסמך ה-CIA כי סדאם חוסיין התמקד בישראל ובאירן כאיומי ייחוס ועל כן ביקש לייצר תמונה הונאתית במגמת הרתעה. יודגש כי הדלפות אמריקניות מחקירתו של סדאם חוסיין אימתו "שורה תחתונה" זו, כאשר פורסם (בראיון שהעניק חוקרו של הנשיא העירקי) כי סדאם הודה כי "שיקר" בעניין טיפוח המסר בדבר קיומו של נשק להשמדת המונים בעירק וזאת כדי להרתיע את אירן מפני יוזמה התקפית כלפי ארצו. באותה נשימה העריך סדאם חוסיין כי ארה"ב לא תפלוש לעירק ובמקרה קיצון תסתפק בהפצצה אווירית בתחומי המרחב שהוגדר כ"אזור האסור לטיסה".
התמונה המודיעינית בהתבסס על פעילות צוותי האו"ם מידע מודיעיני מצטבר אשר גובה בממצאים של צוותי הפיקוח והבקרה המיוחדים של האו"ם (UNSCOM), החל מסוף שנת 1991, סיפק הוכחות לכך כי המשטר העירקי הורה להשמיד מרכיבים עיקריים של נשק בלתי קונבנציונאלי וטילי הקרקע קרקע ארוכי הטווח, ואכן כך עשה. עדותו של משקיף האו"ם האמריקני הבכיר סקוט ריטר אף מחזקת תמונת מודיעין זו, כאשר לדבריו, הבדיקות בשטח עירק הוכיחו כל תוכניות הנשק הביולוגי של עירק פורקו והושמדו, אם ע"י העירקים עצמם או באמצעות צוותי הפיקוח של האו"ם.
מקור הטעות המודיעינית מכל מקום, בניסיון לתרץ את הכשל מדגיש דוח ה-CIA כי "ההערכה שקדמה לשנת 2003 לגבי תוכניות הנשק הבלתי קונבנציונאלי של עירק ממחישה את הבעייתיות ההערכתית נוכח מידע שאינו חד ערכי, וזאת בהינתן הניסיון שנצבר מן העבר, ובפרט ההיסטוריה העשירה של מבצעי הונאה עירקיים, זאת תוך כדי הצגת שינויי התנהגות חיצוניים מינוריים". המסמך מוסיף כי "מעריכי המודיעין גם הושפעו מהערכת החסר של היכולות העירקיות קודם למלחמת המפרץ הראשונה".
הדוח מסכם כי "מעריכי המודיעין נטו להתמקד במשימה החשובה, קרי- המצוד אחר נשק בלתי קונבנציונאלי, ופחות על הבנת האינטרס העליון של דיקטטורה פרנואידית". בהקשר זה נקבע כי עצם קיומה של הונאה עירקית אומנם זוהה, אולם מטרת ההונאה זכתה לפרשנות מוטעית!
משקלו של הדרג המדיני בעיצוב ההערכה על פני הדברים קשה לקבל בהכנעה את מימצאי הדוח, שכן הוא ממקד את אור הזרקורים אל עבר מעריכי המודיעין, ומנקה מאחריות את מקבלי ההחלטות. אולם דומה כי העיסוק בזירה העירקית בתקופה שבין מבצע "סופה במדבר" (1991) לבין הפלישה האמריקנית לעירק (2003), לא היה נחלתן של קהילות מודיעין בלבד, אלא הושפע יותר מכל ממצרף של אינטרסים, אשר היטו את הכף אל עבר מימוש מטרה אסטרטגית אמריקנית שתכליתה סילוק סדאם חוסיין מן השלטון בבגדד.
העובדה היא כי מירב המידע המודיעיני שנצבר במערב, בסמוך לתום מבצע "סופה במדבר", אושש את הטענה כי עיקרו של הנשק הבלתי קונבנציונלי של עירק הושמד או חוסל, באופן שהערכת האיום הנשקף מעירק הייתה אמורה לעצב תמונת מודיעין מרגיעה יחסית. נתונים אלו לא נעלמו מעיני צמרת קהילת המודיעין האמריקנית, וממנה הונחלו גם לממשל בוושינגטון.
חשיבות מחקר ההונאה טענת ה-CIA כי עריקתו של חוסיין כמאל, מי שהיה הממונה על תוכניות הנשק להשמדת המונים וקודם לכן שר ההגנה של עירק, טרפה את הקלפים והעצימה מחדש את החשדות שעירק מסתירה גם מסתירה יכולות בלתי קונבנציונאליות, מסתמנת כארגומנט חלש למדי, ובדיעבד כמעין "עלה תאנה" לפיאסקו של הפלישה לעירק.
הוצאתו אל הפועל של מבצע הונאה כה איכותי היא בבחינת "תעודת כבוד" למנהיג עירק שנודע כרב-תכססן, אולם בהיבט מטרת ההונאה הרי שבסופו של דבר "יצא שכרו בהפסדו", שכן הוא כשל לחלוטין בהערכת "סביבת העבודה" של הממשל האמריקני בניצוחו של הנשיא
ג'ורג' בוש הבן.
למותר להזכיר פרסומים אמריקניים שונים אשר גרסו כי ראשי קהילת המודיעין האמריקנית "יישרו קו" באופן שיעלה בקנה אחד עם מגמותיו של הממשל בהקשר העירקי, וכן את הקמתה של ועדת חקירה בבריטניה בעניין חלקה של ממשלת
טוני בלייר בדירבון הפלישה לעירק ב-2003 על סמך נתוני מודיעין בלתי מבוססים. יתר על כן, הקמפיין שהוביל הממשל האמריקני לשכנע את העולם בדבר הצידוק שאין למעלה ממנו, לעקור מן השורש את ארסנל הנשק הבלתי קונבנציונאלי של עירק, נסמך גם על חומר ומצגות שהוכנו ע"י ה-CIA.
בשולי הדברים, יודגש כי צעדי המוכנות בעורף הישראלי שננקטו לקראת הפלישה האמריקנית ובמהלך המלחמה שם, הם עדות לעובדה שקהילת המודיעין הישראלית העריכה אף היא כי בידי עירק נותרו יכולות אפקטיביות בתחום טילי הקרקע-קרקע והנשק הבלתי קונבנצונלי, וכי הסיכון לישראל הוא ממשי. ודי לחכימא ברמיזא.
עוד ייאמר, כי בקרב קהילת המודיעין הישראלי נשמעה בשעתו גם דעת מיעוט, אשר העריכה כי סוגיית עריקתו של חוסיין כמאל, טומנת בחובה נתונים של מבצע הונאה עירקי מתוחכם ועל כן יש להתייחס אל תיחקורו במתווה של "כבדהו וחשדהו".
