|   15:07:40
דלג
  אורי אליצור  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

לספח את יהודה ושומרון ולהישאר בחיים

לא מזמן שמעון פרס התנגד בתוקף למדינה פלשתינית, והיום גם נתניהו תומך בהקמתה. והיא תקום בתנאים הכי גרועים לישראל, אם לא יהיה לנו אומץ לדון ברצינות באופציה הנגדית: סיפוח של יותר ממיליון ערבים פלשתינים לישראל
07/10/2012  |   אורי אליצור   |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות
מה האלטרנטיבה? להשאיר את המצב כמות שהוא. פרס ונתניהו [צילום: לע"מ]

שמעון פרס (ציטוט):
  • "אם תקום מדינה פלשתינית נפרדת, היא תהיה חמושה מכף רגל עד ראש. יהיו בה גם בסיסים לכוחות המחבלים הקיצוניים ביותר, ואף הם יהיו מצוידים בטילי כתף נגד מטוסים וטנקים, המסכנים לא רק עוברי אורח, אלא כל מטוס ומסוק שימריאו בשמי ישראל, כל כלי רכב שינוע בעורקי התחבורה העיקריים בשפלת החוף. יש אומנם ספק, אם גם מרחב טריטוריאלי יש בו משום הרתעה מוחלטת. אבל העדר מרחב טריטוריאלי מינימלי מעמיד מדינה במצב של אי-הרתעה מוחלטת (ההדגשה במקור). דבר זה, כשהוא לעצמו יש בו משום פיתוי כפייתי כמעט לתקוף את ישראל מכל העברים... גם פירוז הגדה נראה כתרופה מפוקפקת: הבעיה איננה הסכם על פירוז, אלא קיומו של הסכם זה הלכה למעשה. מספר ההסכמים שהפרו הערבים אינו נופל ממספר ההסכמים שקיימו" ["כעת מחר", ירושלים 1978, עמ' 255]

לא הבאתי את הציטוט מלפני 30 שנה כדי ללעוג לשמעון פרס. דבר ידוע הוא שעד לפני כ-15 שנה כולם מימין ומשמאל היו נגד מדינה פלשתינית, לפני 10 שנים מפלגת העבודה עוד לא הסכימה להכניס אותה למצע שלה. והיום כולם בעד. מימין ומשמאל. כל מילה בדבריו של פרס נגד מדינה פלשתינית נכונה היום כמו שהייתה נכונה אז. שום דבר לא השתנה, מלבד פרס עצמו.

ושרון. ואולמרט. וציפי לבני. ונתניהו. בקיצור כולם. במערכת הפוליטית הישראלית יש רוב מוחץ - מחיים אורון ועד בנימין נתניהו, כולל ליברמן - שתומך עקרונית בהקמתה של מדינת פלשתין. במערכת הבינלאומית אין פוליטיקאי אחד שחושב אחרת, כולל ידידי ישראל הכי שרופים.

איך זה קרה?
התשובה היא שנגמר הזמן של המצב הזמני. האגף הימני של המפה הפוליטית בישראל תמיד נשאל מה האלטרנטיבה שלו, והוא מעולם לא השיב את התשובה - הכי פשוטה לכאורה - שהמצב כמות שהוא הוא האלטרנטיבה. מה שיש הוא מה שצריך להיות. מה יותר פשוט מזה?

אבל לא רק נתניהו לא אומר את זה, גם יעלון לא אומר את זה, וגם יצחק שמיר לא אמר כך. כל מה שהימין הישראלי אומר לאורך השנים הוא שבינתיים אין עם מי לדבר. זה לא מקרה ולא תוצאה של איזו הזנחה הסברתית. המצב הקיים, שבו מדינה דמוקרטית שולטת באוכלוסיה שלמה שאין לה זכויות אזרח, יכול להתקיים רק תחת הכותרת "זמני". והאִמרה המפורסמת שאין יותר קבוע מן הזמני, היא פתגם יפה אבל נכון רק באופן זמני.

הם מפחדים

אחרי 44 שנים של זמני, צריך כבר לתת תשובה טובה יותר מאשר "לא עכשיו". כל מי שמבין שישראל צריכה להמשיך לשלוט ביהודה ושומרון כמצב לא זמני, ולו רק כדי למנוע את הקמתה של מדינה פלשתינית חמושה ועוינת, צריך לדעת שיש לזה מחיר כבד: סיפוח של השטח על תושביו. כלומר הוספת מיליון ורבע או מיליון וחצי ערבים לישראל. המחיר הזה מעורר פחד נורא בישראל, ולכן שמעון פרס מוכן להסכים לכל דבר שבעבר הוא הסביר באופן כל כך משכנע מדוע אסור להסכים לו. בעקבותיו הולכים כל היתר, משמאל ומימין. ליברמן עוד מציע הסדר ביניים, כאילו אפשר למשוך עוד קצת את הזמני בלי להחליט מה יהיה אחריו. אולי אפשר לסחוט עוד טיפה, אבל זמנו של הזמני כבר אזל.

התוצאה היא שעל השולחן מונחת רק תוכנית אחת, וישראל תחת כל הנהגה הולכת ומאבדת את עמדותיה ושוחקת את כל הקווים האדומים שלה. כי כאשר ישראל אומרת שההיפרדות היא אינטרס קיומי שלה, ואופציית הסיפוח מעוררת בה פחד איום, היא כבר לא נמצאת במצב של מיקוח. אתה לא יכול להתמקח עם קונה על המחיר, כשהזמן שלך נגמר ואתה מודה שאין לך אופציה לא למכור.

ישראל צריכה לבחור בין סיפוח של יותר ממיליון ערבים פלשתינים ובין מדינה פלשתינית בתנאים הגרועים ביותר. אלה הן שתי האופציות. אם לא יקום מישהו ויניח על השולחן תוכנית של מדינה אחת, אם לא נהיה מסוגלים לשקול בלי בהלה את אופציית הסיפוח ואת המחיר שהיא עשויה לעלות לנו, ולהעמיד אותו מול המחיר של האופציה הנגדית, התוצאה תהיה מדינה פלשתינית. וזו תהיה מדינה חמושה ועוינת, שלא מכירה בישראל כמדינת העם היהודי, שלא תהיה מפורזת, שלא תוותר על עקירת כל היישובים, ושלא תחתום על הסכם שלום עם ישראל. כמו שנשחקה עצם ההתנגדות למדינה פלשתינית, כך יישחקו כל התנאים והדרישות שישראל מציבה בפני הקמתה.

חטא המרגלים

מספרם של ערביי יהודה ושומרון הוא בערך כמספרם של ערביי ישראל. אם היום מכהנים בכנסת ישראל 10 ח"כים שמייצגים מפלגות ערביות לאומניות, ואם סיפוח יו"ש יהיה תהליך שנמשך לאורך 30 שנה, אפשר לצפות שבעוד 30 שנה מספרם של הח"כים מהסוג הזה יוכפל. זה לא יהפוך את ישראל למדינה דו-לאומית. אם במהלך 30 השנים ישראל גם תחוקק כמה חוקי יסוד המקבעים את מעמדה כמדינת העם היהודי, ואם בשנים הללו יבוא עוד גל עלייה גדול, יהיה קצת יותר קל להתמודד עם הסכנה. קל מאוד לא יהיה בשום מקרה. יהיה בהחלט קשה. אבל הפחד אפילו להעלות את הרעיון לדיון הוא מוגזם באופן לא מידתי, בוודאי כשהאופציה של מדינה פלשתינית חמאסית שממנה יורים טילים על תל אביב תהיה קשה הרבה יותר.

בכלל, הפחד הוא יועץ רע מאוד, ובמקרה הזה הוא ממש חטא המרגלים. אפס כי עז העם היושב עליה. נוותר על הארץ ובלבד שלא נצטרך להתמודד עם מיעוט ערבי של 30 אחוזים. בואו נעשה להפך. לא נוותר על הארץ ולא ננהג בבהלה. התמודדנו עם אתגרים קשים יותר ויכולנו.

רכבת המדינה הפלשתינית כבר יצאה מהתחנה שלפני האחרונה והיא דוהרת על הפסים במלוא הקיטור. אילו הייתה קיימת התחנה הבאה, הסופית, לא היה שום כוח שיכול לעצור את הרכבת הזאת. אבל מדינת ישראל עוד יכולה להינצל מאסון המדינה הפלשתינית משום שהתחנה הסופית לא קיימת. אבו-מאזן לא רוצה להגיע להסכם. הפלשתינים לא רוצים את המדינה הקטנה הזאת, ולמזלם יש להם אובמה שסיפק להם תירוץ מעולה. זה הזמן להעלות לדיון את האופציה האחרת ולדון בה בלי פחד. מוסף 'עמדה' בסוף הגיליון הזה מוקדש לדיון הזה.

ועוד קטע, על השלום

מי שקוראים לעצמם "מחנה השלום", לא באמת מעוניינים בשלום עם הפלשתינים אלא מוּנעים בעיקר מהרצון שהפלשתינים יעופו לנו מהעיניים וייעלמו מאחורי איזו גדר (וחיים באשליה כאילו זה אפשרי). אבל יש גם יש גם אנשים שבאמת ובכנות מעוניינים בשלום בין היהודים לפלשתינים. לאלה מוקדש כחומר למחשבה הקטע הבא.

היום כבר מותר גם בחוגי הפוליטיקלי-קורקט להודות שידידנו היקר חוסני מובארק היה רודן מושחת, ובהזדמנות זו מותר גם ללחוש שבעצם הוא לא היה כל כך ידידנו. עדיין כולם אומרים שהשלום עם מצרים הוא נכס אסטרטגי לישראל, אבל יחד עם זה מביעים דאגה גדולה לשלומו של השלום, שכן כידוע המוני העם במצרים לא ממש מתלהבים מהשלום איתנו, ועוד פחות מהם האליטה המצרית והאינטלקטואלים שממש שונאים ומחרימים אותנו גם אחרי 30 שנות שלום.

גם השלום עם ירדן לא הרבה יותר חם, ולא מבטא את רצון העם הירדני. זה הסכם שעומד על כרעי האינטרסים של משטר לא דמוקרטי שזקוק לשלום קר איתנו (ועם אמריקה) כדי לשרוד, ושיחליף את עורו ברגע שתשתנה מפת האינטרסים של שרידותו. לא הצלחנו, לא בירדן ולא במצרים, להשיג שלום שמחלחל אל האוכלוסיה, ושמשמעותו יחסי מסחר ועבודה וחילופי תרבות ותיירות ותנועה חופשית וניגוב חומוס ברבת-עמון או בקהיר.

האוכלוסיה הערבית היחידה שאיתה הצלחנו לכונן שלום של ממש, ולמחוק את יחסי האיבה והעוינות, היא אוכלוסיית ערביי ישראל. לא הכול ורוד בין יהודים לערבים בתוך מדינת ישראל. יש הרבה מה לתקן בתחום הזה, ויש גם סימנים שצריכים לעורר דאגה, ובכל זאת, העובדה היא שערביי ישראל היו במלחמת השחרור בצד האויב ונלחמו נגדנו, והיום הם אזרחים ישראלים שלומדים איתנו, עובדים איתנו, שותפים איתנו, וחיים איתנו בשלום. הם גם לא רוצים בשום אופן לוותר על מעמדם כאזרחי ישראל. את השלום היחיד הזה לא השגנו במשא-ומתן ולא בטקסי חתימה חגיגיים. אילו היינו מנסים ב-1949 לנהל עם ערביי הגליל משא-ומתן על עתיד הגליל, המגעים היו מתנהלים עד היום ללא תוצאות. הענקת האזרחות הישראלית באופן חד-צדדי, היא שיצרה את השלום היחיד בינתיים שיש לנו עם איזושהי אוכלוסיה בכל רחבי האומה הערבית.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  07/10/2012   |   עודכן:  07/10/2012
אורי אליצור
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לספח את יהודה ושומרון ולהישאר בחיים
תגובות  [ 22 ] מוצגות   [ 22 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
עזרי
7/10/12 14:42
 
ואליצור אשם ??
7/10/12 21:04
 
אלימלך קנובלוך
8/10/12 10:53
 
עזרי
9/10/12 02:23
 
לערביי יו"ש ועזה
10/10/12 15:05
2
ד"ר רון בריימן
7/10/12 16:34
 
פילוסוף טרנולוגי
7/10/12 17:43
 
או גם לפני
16/10/12 12:53
3
אתה בעד או נגד
7/10/12 17:38
4
הימין המסוכן
7/10/12 23:25
5
jim
8/10/12 00:06
6
דניאל סבלדי
8/10/12 13:35
7
אחד העם
8/10/12 16:01
8
ע
8/10/12 16:08
9
לא נשכח את 2000
8/10/12 16:19
10
אהוד פרלסמן
8/10/12 17:19
11
0מולני1
9/10/12 01:06
12
אברמובי
9/10/12 11:58
13
קוסם
9/10/12 13:06
14
ע.ג.
9/10/12 23:16
15
חברה
11/10/12 10:23
16
פועה
11/10/12 14:44
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"יום חמישי, 6 בספטמבר. 30 אנשי קהיליית המודיעין הישראלית, מובלים על-ידי חבר הליכוד - משה פייגלין - וחבורה של מתנחלים, פרצו אל מסגד אל-אקצה, היום בבוקר".
07/10/2012  |  משה פייגלין  |   כתבות
דגל לשמחת תורה על-פי הידוע לנו החל את הופעתו הראשונה במאה השבע עשרה בקהילות אשכנז אשר באירופה , את הדגל הכינו בבית לשם נתינתו לילדים שהלכו עם הוריהם לבתי הכנסת לשם הנפתו בזמן הוצאת ספר התורה מארון ספרי הקודש, וכן בזמן הריקוד עם ספר התורה ביום שמחת התורה.
07/10/2012  |  אלכס לוין  |   כתבות
ביום שלישי שבתחילת חול המועד סוכות נסעתי כדרכי, מדי שנה, ללטרון לטקס לזכרם של חללי חטיבה 060 במלחמת יום הכיפורים. בדרך הקשבתי לחדשות שכללו מספר ידיעות שהחזירו אותי 39 שנים ויותר לאחור.
07/10/2012  |  יורם דורי  |   כתבות
בשבוע זה יגיע הכוכב סטורן, המוכר בשמותיו הנוספים כמו שבתאי והמורה הגדול, למזל עקרב וישהה במזל במשך השנתיים וחצי הקרובות, עד לחודש דצמבר 2014, הזמן בו יעבור למזל קשת ויבצע נסיגה עד לחודש יוני 2015. רק אז ימשיך במסעו קדימה עד צאתו סופית ממזל עקרב, בחודש אוקטובר 2015.
07/10/2012  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
בשכונת הבוכרים בירושלים שוכן הבית הראשון שנבנה בשכונה, ממול לביתו של מוסייף (מייסד השכונה). כיום הבית של מוסיף משמש כבית כנסת שנוסד בשנת 1894. באותו הרחוב ממש כמה צעדים מבית הכנסת נמצאת מאפייה שנוסדה יש לפני 70 שנה , כך על-פי בעל המאפייה יהודי קשיש שעובד שם עוד מילדותו.
07/10/2012  |  אלכס לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il