קם ראש ממשלה, אריאל שרון, שנבחר ברוב גדול לראשות הממשלה על-ידי ציבור שבחר בו, כי דרכו הייתה דרך שונה משל השמאל. בעוד שיריבו לבחירות יו"ר מפלגת העבודה ,עמרם מצנע (זוכרים ?) הצהיר במסעו: "שנה אחרי שאבחר נצא מעזה". אמר שרון: "דין נצרים כדין נגבה ותל אביב. פינוי נצרים רק יעודד את הטרור ויגביר את הלחץ עלינו".
אותו ראש ממשלה, מסתבר, ששיקר לבוחריו והחליט לבצע את דרכו המדינית של יריבו מהשמאל והמוזר הוא שהציבור ונבחריו בכנסת עוברים על העניין לסדר, גרוע מזה אינם שואלים בצורה יסודית ואמיתית "מה יצא לנו מכל העניין?" ואינם בוחנים את "תכנית ההינתקות". הם הולכים להצביע על חוק ההינתקות מלא וגדוש פרטים טכניים, אבל לא עוצרים לרגע לבחון את הרעיון עצמו.
מה יקרה ?
· השלום עם הפלשתינים לא יגיע, על זה אין ויכוח לא בימין ולא בשמאל. האשליה הזו נגוזה. כולם יודעים שהפלשתינים עשו צחוק מהמילים הכתובות בכל ההסכמים, המזכרים והמכתבים.
לא נתנתק מעזה, נשמע מוזר אבל זו האמת:
א. לא ננתק להם את החשמל הזורם מתחנות כוח ישראליות והם לא משלמים עבורו.
ב. לא ננתק להם את מקורות המים, הם לא משלמים עבורם, העלות באה מכיסו של משלם המסים הישראלי.
ג. לא נפסיק את תנועת הפועלים שימשיכו להיכנס לשטחנו, אולי במספרים קטנים יותר, אבל ימשיכו להיכנס וימשיכו ניסיונות הפיגוע באמצעותם.
· המצרים לא ישמרו עלינו. עברו רק 3 שבועות מאירועי הדמים בטאבה ובסיני והנושא כבר נשכח! "מגה-פיגוע" זעקו הכותרות, "המצרים לא נקפו אצבע" אמר כל מי שהיה שם, ניצולים וכוחות ההצלה. איך כל העניין נמחק? מישהו שאל עצמו לגבי הפקת לקחים? מישהו שאל, מה הטירוף הזה להפקיר את ביטחוננו בידי המצרים? מישהו הרהר איך זה שהתקשורת שינתה את טעמה ופתאום דיווחה על "אידיליה במערכת היחסים עם מצרים". האם לא תהיתם אולי כל הליקוק הוא כדי להכין את הקרקע להינתקות? כל מי שעיניו בראשו וחצה פעם את הגבול למצרים, ראה את ההקפדה בבדיקות של תאי המטען של מכוניות ישראליות ואת המעצרים שנגזרו על ישראלים שבטעות נמצא במטענם כדור רובה שנשכח מתקופת המילואים.
איך לא נשאלת השאלה, מדוע קפדנות זו לא ננקטת בגבול המצרי באזור רפיח? התשובה פשוטה - המצרים שותפים להברחת אמצעי הלחימה לרצועת עזה. ומי שמספר לנו מעשיות ראוי שיקבל את התשובה: "הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה, על מצרים, אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה"... (מלכים ב', פרק י"ח, 21).
· הטרור יגבר. כל מומחי הביטחון כבר אמרו שהינתקות תיתן רוח גבית לטרור. וכי אפילו הדיבור על נסיגה מעודד את הטרור. ירי הקאסם לא יפסק אלא עלול לפגוע גם במרכז הארץ מהאזורי השומרון שיופקרו בידי המחבלים. אשקלון אשדוד ומרכז הארץ יכנסו לקשת הטווחים של רקטות ופצצות מרגמה.
· פגיעה בכלכלה. הכלכלה הישראלית מצויה במשבר מתמשך, אמנם יש סימני התאוששות, אבל ההינתקות תנחית על התאוששות זו מכה קשה מאוד. מיליארדי שקלים יוצאו על העתקת מחנות צבא ומתקנים אסטרטגים. כספים רבים יוקצו לעקירת המתיישבים מחבל קטיף. מאיין יבוא הכסף? שיהיה ברור לכולם, שהכסף יבוא מכיסנו, מכיס משלם המיסים הישראלי. אסור להאמין לשקרים שנקבל סיוע אמריקני, גם עבור הנסיגה מלבנון לא קיבלנו מהם דולר אחד!
· טרנספר של יהודים. אין מילה מתאימה לעקירת יהודים מביתם ומאדמתם. זה לא "מעבר ממקום למקום", זו לא "העברת דירה", כפי שמנסים לספר לנו בתקשורת. זו עקירה וגירוש של מתיישבים שחיו בחבל ארץ צחיח והפכו אותו לגן פורח. זו עקירה של מתיישבים שבנו בתים, ילדו ילדים וגם קברו את מתיהם שם. זה יהיה הרס נורא של בתי מגורים, בתי כנסת, חממות ומצבות. לאירוע כזה לא ניתן לקרוא "הינתקות", זהו טרנספר בכוח.
· קרע נורא בעם ובצבא. הקרע בעם היהודי בארץ ישראל הוא גדול גם היום. קרע זה יגדל ויעמיק אם יקרה האירוע הנורא של טרנספר יהודים. סרבנות של חיילים תקרה, את זאת יודעים כבר עכשיו בצה"ל. כל הקמפיין נגד סרבנות לא יצליח כאשר יגיע רגע האמת ובו תינתן פקודת גירוש יהודים, פקודה שבעיני ובעיני רבים מאוד, היא פקודה בלתי חוקית בעליל ושאסור לבצעה.
· סכנת מלחמת אחים. אח במדים שיבוא להחריב, לעקור ולגרש מביתו באלימות, את אחיו - זו מלחמת אחים. האחראי לסכנה איומה זו, יהיה זה שייתן את ההוראה. נותן פקודת הגירוש יהיה האשם ולא זה שמתריע מפני מלחמה זו ומבקש למנוע אותה.
את הרוב להצבעה על "חוק ההינתקות" מנסה אריאל שרון להשיג בכל דרך אפשרית :
· כריתת ברית עם מפלגת העבודה.
· איום על שרים בפיטורים, הוא כבר הוכיח בעבר שהוא מסוגל לפטר שרים כשלא סרו למרותו.
· פיתוי חברי כנסת במשרות.
· התבססות על קולות חברי כנסת ערבים, אשר מבחינתם כל חוק שיביא לעקירת יהודים מכל מקום בארץ ישראל הוא חוק טוב.
היעדר ההסבר ל"המרת הדת" שביצע אריאל שרון מוביל למסקנות בלתי נמנעות, לגבי המהפך שלו. החקירות, המשפחה, מעשה סחיטה, השד יודע מה - חייבים להיות כאן מניעים אפלים .
אם אלה הסיכונים שבתכנית ההינתקות, ואלה הן המחשבות לגבי מניעיו של שרון, האם לא ראוי היה לדרוש ללכת לעם לבחירות חדשות? או לפחות למשאל עם?