הרפיסות שולטת

רפיסות. זה החוט שמקשר בין הבריחה של חיילי צהל מזורקי אבנים בגדה, בין מבצע עמוד ענן בעזה ובין ההתייחסות הישראלית להתקפה הארופאית על ישראל.

אין בעולם צבא שהיה סובל שחיילים חמושים יותקפו באבנים ויברחו במקום לירות בזורקי האבנים. אין מדינה שהייתה מוכנה לספוג רקטות עליה ולבצע רק תגובות כירורגיות. אין מדינה שהייתה מגלה יחס מודאג כזה מההצהרות מתוזמנות היטב של כמה שרים ארופאים נגד הבניה סמוך לירושלים.

אבל הרפיסות הפכה אצלנו למדיניות. כל רמטכ"ל, כל אלוף פיקוד רוצה, רק לגמור את המשמרת שלו בשלום וללכת הלאה אולי לבניין הגבוה בקריה. כל שר ביטחון רוצה לסיים את תפקידו לא בניצחון מוחץ על ארגון טרור שמצהיר בצורה הכי ברורה מה מטרתו, אלא בשקט תעשייתי מול העולם. כל ראש ממשלה רוצה להיות בסדר עם כולם. במקום לומר לארופאים "תתעסקו ביבשת המתרסקת שלכם" מתחילים בגמגומי הסברים על הצורך והזכות של ישראל לבנות בשטח המריבה.

אז לא פלא שחיילים חמושים מכף רגל ועד ראש נסוגים, לא פלא שחייל משמר הגבול כמעט נשרף חיים בעמדת שמירה עליה המטיר המון משולהב אבנים ובקבוקי תבערה. החייל כמעט איבד את חייו בעודו מחזיק בידיו רובה אמ-16 נצור כי הפחד מהמפקדים גבר על זה מאלה שבאו לחסלו. טרוף שאין שני לו בעולם כולו.

מערכת הבחירות נראית תלושה מכל מציאות כאשר רואים מה קורה בשטח. הפוליטיקאים כולם הופכים לנמושות כאשר הם בכיסאות המרופדים בירושלים. יש כנראה משהו בתה שמגישים בישיבות הממשלה שעושה אותם לרכיכות. במקום להגיד , כמס שפתיים שרק ישראל תדאג לביטחונה הם אמורים לעשות משהו , אבל הם פשוט לא עושים.

וכך אנחנו מתקרבים לאינתיפאדה חדשה בשטחים, כך החמאס בעזה בונה מחדש את כוחו וכך ישראל מתקפלת מול ארופה שנטפלת לישראל כאילו שלמישהו שם באמת מזיז מה קורה עם הפלשתינים שגם אחיהם במצרים ובירדן יודעים שהם הטמבלים הכי גדולים במזרח התיכון.
אז בקרוב נקבל תשדירי בחירות עם המון זיבולי שכל. אין אדם אחד במדינה שמאמין כיום לפוליטיקאים הותיקים ולאלה החדשים שמהר מאוד ידמו לעמיתיהם הותיקים. מלים ללא מהות מאחריהן היא המכנה המשותף של כל המתמודדים. זה הפך לשיטה. גם בימין וגם בשמאל. אבל זה בכלל לא משנה כאשר ברור מי ינהיג את המדינה אחרי הבחירות וכאשר ברור שמול העדר כל ניסיון למשא-ומתן עם הפלשתינים נקבל שוב רפיסות במקום יד קשה. ישראל הופכת לשק חבטות של כולם.

רפיסות. זה הדבר ששולט במדינה. ישראל עם אחד הצבאות החזקים בעולם בורחת מעימות, לא משלימה מבצעים צבאיים, מאפשרת לארגון טרור לשקם את כוחו לקראת סיבוב חדש של לחימה ומקבלת פיק ברכיים מכמה גמגומי מס שפתיים של כמה שרי חוץ ארופאיים.
אז מה מצפה לנו. אינתיפאדה שלישית בגדה. מטחי רקטות מעזה שמה שהיה במבצע "עמוד ענן" יראה רק כקדימון ועוד פיגועים. לא צריך להיות מקורב למקורות המודיעין הישראלי כדי להבין שמה שמחכה לנו יהיה רע הרבה יותר ממה שחווינו. זה יהי נורא בגלל שלא משנה מי ינצח בבחירות הרפיסות תמשיך לשלוט בכל מעשי הממשלה.