נקמנות סיעתית שאין לה כפרה

נפתלי בנט עשה מהפכה ב"בית היהודי". לא פחות. הוא העיר מפלגה מנומנמת שרבצה על שלושה מנדטים קבועים מתרדמת חורף ארוכה. הוא החזיר את החיים למפלגה ורתם עשרות אלפי אנשים לשורותיה. אלא שכאן מתחילה גם הבעיה שלנו. מעבר לעובדה כי בנט עצמו רואה עצמו כמספר שתיים לנתניהו כראש ממשלה ומנמיך ציפיות לדעתי בצורה מוגזמת.

החשש הגדול שלי הוא מנקמנות גרידא. אני קורא במאמר זה לכל מצביעי אורלב שהתאכזבו שהוא לא זכה, להצביע בכל אופן לבית היהודי. זה לא הזמן לחשבונות, זה הזמן להתאחד מאחורי נפתלי בנט ולכוון את הבית היהודי להיות המפלגה הגדולה בכנסת. כן, כן, לא טעיתי. בסקרים שנעשו ללא קשר לבחירות, נמצא שהציבור בארץ, רובו (כ-70 אחוז), מגדיר עצמו כמסורתי לכיוון הדתי. השאיפה שלי היא לראות את זה מתבטא היטב בקלפי.

מפלגת בית יהודי גדולה תדאג גם לחרדים וגם לחילונים וכמובן שלכל מי שרואה עצמו מסורתי-דתי-ציוני. ואתם יודעים מה, גם מהמיעוט הערבי שכרגע לא מיוצג (כי המפלגות הערביות דואגות להנציח את הפערים כדי ליילל על מר גורלם של בוחריהם) וגם מבן-ארי, אלדד וחבריהם, הייתי מבקש להניח שנייה את הרצון לקבל קולות שבוודאי ייזרקו לפח (כי כולם צופים שהם לא יעברו את אחוז החסימה) ולהעביר מנדט אחד נוסף לבית היהודי. אותו דבר הייתי מבקש מהרב אמסלם על שלוש מנדטיו.

אבל את הדבר החשוב ביותר הייתי מבקש מבוחרי הימין: צאו לגמרי מההנחה ש"נתניהו ישלוט ממילא, אז כדאי לבחור בו". גם אם נתניהו יגיע לשלטון (וזה עוד לא ברור לגמרי), הוא צריך מטריית ימין רחבה כדי שלא נשב באופוזיציה, ומטריית ימין זו לא חוטובלי וגם לא משה פייגלין - זהו בית יהודי גדול מאוחד וחזק שנתניהו יאלץ לצרף לקואליציה. גם למצביעי שס שמונים עצמם כאנשי ימין הייתי אומר שטוב יעשו אם יוותרו על הפתק לשס וישימו "הבית היהודי" במקום.

כדי להמשיך במהפכה, בנט עצמו חייב לצאת מהשאננות ולא לבקש תיקים מעל דפי עיתון כזה או אחר, אלא להגיד בקול רם וצלול שאנחנו הולכים להעביר את השלטון לידיים ימניות, שבבחירות המטרה היא להיות המפלגה הגדולה בכנסת ולשם אנחנו שואפים, לא פחות. ולהפסיק להניח שאנחנו צריכים להיות הזנב שהכלב מכשכש בו, אלא שלאלו שמנהיגים בצבא ובאזרחות מגיע הרבה יותר מלהיות כלי בידי ראש הממשלה, בין משמאל ובין מימין.