יאיר לפיד הוא המנצח הגדול של הבחירות והניצחון שלו הוא תוצאה ישירה של המחאה החברתית, שפרצה בעקבות המדיניות הכלכלית של ממשלת נתניהו. אזרחי ישראל יצאו לרחובות כדי להילחם במונופולים, ביוקר המחיה ובהפרטה של השירותים החברתיים, והבחירה ביש עתיד הייתה הצבעת מחאה של אזרחים אלה נגד ה
ממשלה שאחראית לחוסר הצדק ולפערים החברתיים בחברה הישראלית. לפיד הבטיח מאבק בריכוזיות, הוא הבטיח הורדה בנטל על מעמד הביניים והוא הבטיח מאבק בהפרטת השירותים הציבוריים, ולכן אזרחים נתנו את קולם למי שהולך להיות שר האוצר הבא של מדינת ישראל.
לפיד "בגד" במטרה שלשמה הוא נבחר, מעצם הצטרפותו לממשלה של נתניהו, כי בהצטרפותו הוא התחייב להמשיך את המדיניות הכלכלית האכזרית של נתניהו, שמתכוון להעניק עוד לעשירים על חשבון מעמד הביניים והחלשים בחברה הישראלית.
המלכוד של לפיד
המלכודת שאליה נכנס לפיד היא מלכודת הגירעון שהורישה לו ממשלת נתניהו הקודמת, שהתנהלה בבזבזנות ובחוסר אחריות כלכלית. בעוד שנתניהו דיבר כל הזמן על אחריות כלכלית וכלכלה מאוזנת כדי להצדיק את הגזרות שהוא הטיל על הציבור, "פתאום התגלה" לכולנו שיש לישראל גירעון של 30 עד 40 מיליארד שקל, שמטיל צל כבד על היכולת של הממשלה הבאה לתפקד. לפיד כשר אוצר יצטרך להתמודד עם הגירעון שיצרה המדיניות הכלכלית הכושלת של נתניהו, ולהטיל שורה של גזירות על אותם אנשים שבחרו בו כדי שיאבק בגזירות האלה. נתניהו ייאלץ את לפיד לפעול בניגוד מוחלט להבטחה שלו לבוחרים שלו ולהטיל את כל הנטל על השכבות החלשות בחברה הישראלית, בעוד שבעלי ההון ימשיכו ליהנות מהטבות מס מפליגות. נתניהו גם לא יאפשר ללפיד להגדיל את הגירעון או לקצץ בתקציב הביטחון, ולכן האופציה היחידה של לפיד תהיה שוב לרוקן את הכיס של אותם אזרחים שבחרו בו.
שלי יחימוביץ, יושבת-ראש מפלגת העבודה, סירבה בגלל המלכוד הזה לקחת את תיק האוצר, אבל לפיד נפל למלכודת שתחסל את הקריירה הפוליטית שלו וסביר שגם תהרוס את המפלגה שהוא עומד בראשה.
נתניהו קובע את הכללים
ראש הממשלה
בנימין נתניהו איבד הרבה מכוחו בבחירות האחרונות, אבל הוא מסרב לקבל את העובדה הזאת ולכן הוא מקבל לממשלה החדשה שלו רק שותפים קואליציוניים כנועים. בנושאים הכלכליים נתניהו הוא אידיאולוג שמאמין מאוד בכלכלה שמחזקת את בעלי ההון על חשבון מעמד הביניים, והוא לא ייתן ללפיד לעשות שום שינוי מהותי בסדר העדיפויות. לפיד יתקל בחומה בכל פעם שהוא ינסה לעשות שינוי במדיניות הכלכלית, ובתור שר אוצר הוא יוכל לעשות רק שינויים מינוריים שיעברו ראשית אישור של נתניהו. נתניהו לא יאפשר ללפיד להגדיל את הגירעון, הוא לא יעניק לו את הסמכות לבטל את חוק ההסדרים והוא גם לא יאפשר לו לשנות את מבנה המיסוי כדי להטיל יותר נטל על החברות ועל בעלי ההון. במקום לשנות את המדיניות נתניהו ידחק בלפיד לעשות קיצוצים בתיקים חברתיים ולהעלות את המיסוי על מעמד הביניים, מתוך תפיסה שהציבור יאשים את לפיד בגזרות ויראה בגזרות אלה כישלון שלו. מבחינת נתניהו אין יותר אידיאלי מהמצב הזה שהוא זה שיקבע את המדיניות, ולפיד ישלם את המחיר האלקטוראלי על התוצאות ההרסניות של המדיניות האנטי חברתית שלו.
הציבור לכן יכול להירגע לא היה ו"אין עתיד" עם לפיד, כי כולנו נשלם מחיר כבד על כך שהוא החליט לקחת על עצמו את תיק האוצר בלי שהוא מבין לאיזה מלכודת הוא נכנס. הכוונות של לפיד לא ממש ברורות והוא בדרך כלל מפזר סיסמאות שאין להן משמעות, אבל עכשיו הכוונות שלו לא משנות כי נתניהו הוא זה שימשיך להכתיב את המדיניות.