לא. לא השתתפתי בלוויית המנוח
אמנון דנקנר, למרות שעבדנו כמה שנים ב
מעריב: הוא כעיתונאי-פרשן ולאחר מכן כעורך ראשי. אני כעיתונאי-חוקר ובעל טור. לא, לא הלכתי ללוותו ולא נתתי לו כבוד אחרון. בגלל מעשיו בחייו, שאותם ביקרתי בחריפות במשך שנים באתרנו News1.
לא, לא אתגעגע לאיש הבעייתי שידע ללהטט בכתביו. דברים אלה נכתבים מעומק הלב בחלוף שבעה ימים למותו:
- לא אתגעגע לכזביו, לא לכתביו המגמתיים וגם לא לסיפוריו ההזויים;
- לא אתגעגע לאיש תרבות שהפך רשעות למקצוע ולאמנות;
- לא אתגעגע לידיד שפגע ובגד בחבריו הקרובים;
- לא אתגעגע לעורך שסיפסר בערכים והציג שקר כאמת;
- לא אתגעגע לעורך-מנהל שהשתמש בעיתונאים כדי לגונן על חבריו שסרחו;
- לא אתגעגע לאיש הצדק שניסה לשבש מהלכי חקירה ומשפט נגד
אהוד אולמרט;
- לא אתגעגע לאיש המכוער שהציג חושפי שחיתויות כחולי נפש;
- לא אתגעגע לאיש שהציע לפרקליט המדינה להתאבד;
- לא אתגעגע לאיש המדנים שעשה שימוש נואל בסודות מדינה;
- לא אתגעגע לאיש ששמח וחגג כל-כך בנזקם של אחרים;
- לא אתגעגע לאיש שהציג עצמו כלוחם אך בפועל סחט טובות הנאה;
- לא אתגעגע לעורך שתרם במעשיו להריסתו של עיתון מעריב;
- לא אתגעגע לאיש שפעל בזדון כדי להכפיש ולפגוע במבקריו;
- לא אתגעגע לאיש שנהג בהתנשאות מקוממת וביזה עובדים;
- לא אתגעגע לאיש שבחר להשתמש בכישוריו ומרצו גם להשחית אחרים;
- לא אתגעגע לפרשן שהטעה ושיחק בקוראיו ופעל בנכלוליות;
- לא אתגעגע לעיתונאי שפעל שנים רבות לעוות ולסלף את האמת;
- לא אתגעגע לאיש הרוח שהתנהל, גם כלפיי, באופן גזעני ומכוער;
לא, לא אנהג בצביעות כפי שעשו כמה עיתונאים ואישי ציבור, שפצחו במסע האדרה והציגו את דנקנר משל היה מלאך. לא אכתוב דברים בלתי נכונים לזכותו של האיש שאותו תיעבתי בחייו, ושאת מעשיו המכוערים חשפתי וביקרתי פעמים רבות.
שערי שמיים נפתחו, אולי, כמו לכל יהודי, גם עבור דנקנר שנפטר - אף אם טרם זמנו. שם, למעלה, הכל שפיט. צדיק לגן עדן, רשע לגיהנום. אין הנחות לאיש.