בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
די להתפלא שחינוך נפרד מוביל לתחושת אזרחות נפרדת ● יש להקים קמפוסים של בתי ספר ממלכתיים אזוריים, שבהם ילמדו, בכל הרמות, כל הילדים הישראלים, בנים ובנות, מערכת לימודים אחידה
|
האחדה של מערכת החינוך [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
אם חפצים בשילובם של אזרחי ישראל הערביים במרקמי החברה הישראלית, אזי אין מנוס מהאחדתה של מערכת החינוך, ועשייתה כולה ממלכתית ישראלית, שבה מורים ותלמידים יהיו כולם ישראלים, ללא הבחנה בין יהודי לערבי, חילוני ודתי, עולה וותיק, בן-קיבוץ ויליד עיירה, נווד ובן-עיר. | |
|
|
|
|
שמחה וששון במקומותינו על כך שמורים ערבים סוף סוף משתלבים במערכת החינוך שהיו זה מזמן חלק ממנה. זר לא היה מבין מה הרבותא שעליה רבה התדהמה וגדושה השמחה. מה היינו אומרים לו צהלו באוזנינו קנדים או צרפתים על כך שמורים יהודיים שולבו במערכות החינוך שלהם. יותר משהיינו עולזים על קידמה כמעט טבעית זו, היינו תוהים מדוע זה לא אירע עד כה, והיינו מעלים יותר מאבק חשד על כך שמדיניות מפלה היא שמנעה עד כה תהליך טבעי זה. ועתה שזה קורה, יש להרחיב את היריעה לכלל בתי הספר, לכלל המקצועות, ולא רק למורים אלא גם לתלמידים, ושהלומדים ומוריהם ייבחנו בישראליותם, ולא בהשתייכותם העדתית. מאז קום המדינה, הקמנו מערכת נפרדת לחינוך ערבי, בערבית, וכשזו הולידה את פירותיה הבאושים הצפויים - ביצירת פערים בחינוך, באי-שליטת בני המיעוט בשפת הארץ ובתרבותה, בטיפוח מערכות ערכים שונות, שאחת מהן הניבה את ימי הזיכרון וחגיגות יום העצמאות, והשנייה את עוגמת הנכבה - הבענו תדהמה תמימה, כאילו שני צמחים שונים אמורים היו להניב אותו פרי. מיאנו להבין ולהפנים, וכך גם ועדת אור שלא השכילה להמליץ על רפורמה בחינוך בכיוון זה. כי אם חפצים בשילובם של אזרחי ישראל הערביים במרקמי החברה הישראלית, אזי אין מנוס מהאחדתה של מערכת החינוך, ועשייתה כולה ממלכתית ישראלית, שבה מורים ותלמידים יהיו כולם ישראלים, ללא הבחנה בין יהודי לערבי, חילוני ודתי, עולה וותיק, בן-קיבוץ ויליד עיירה, נווד ובן-עיר. בבתי ספר כאלה, כל אזרחי ישראל שהוכשרו ומוכשרים לכך, ילמדו את כל המקצועות על-פי כישוריהם והכשרתם. זוהי ההזדמנות הגדולה למהפכה הדרושה בחינוך, שתפתור לא רק את סוגיית השילוב, את אחדות ערכי הבסיס ואת לימוד מקצועות הליבה. היא גם תכשיר את כלל האזרחים לאזרחות טובה ומועילה, לשירות המדינה בהתאם לצרכיה ולהקהיית גילויי-החתירה הרעיונית נגדה. היא גם תציב בחירה חדה לכל פרט כשלעצמו - מבלי להתייחס לשום שייכות קולקטיבית שהיא - ביחס לעתידו במדינה ולקשריו עמה. פטור מתשלום יש להקים קמפוסים של בתי ספר ממלכתיים אזוריים, שבהם ילמדו, בכל הרמות, כל הילדים הישראלים, בנים ובנות, מערכת לימודים אחידה, ובהם ייקלטו כל הילדים בלי שים לב למוצאם, דתם, מינם או אורח חייהם. ייוותרו אומנם כיסים גדולים של סרבנים, כמו חרדים, ערבים או חסידי חינוך ערכי כזה או אחר. אך במקום לכפות על מרדנים כאלה להשתתף במערכת החינוך הממלכתית, מוטב, כמו בעניין הגיוס לצבא, ליצור תמריצים חיוביים שימשכו אותם בנועם אליה. משפחות שתרשומנה את ילדיהן לחינוך הממלכתי, תהיינה פטורות מכל תשלום שהוא, בכל הרמות, תזכינה בכל תשלומי ההעברה, וברבות הימים תהיינה ליותר ישראליות. הן גם תמשכנה לראות בגיוס לשירות לאומי כלשהו, שיהפוך חלק מחינוכו של כל פרט, זכות ולא נטל. לבוגרי המערכת הזאת, שתהיה לזרם הראשי והם -דגם לחיקוי מצד הנוער כולו, ייפתחו כל השערים: תינתן להם קדימות בחינוך הגבוה, בהכשרה המקצועית, במגורים זמינים ובתעסוקה. הסרבנים יקנו השכלה לילדיהם כרצונם ועל חשבונם, לא יקבלו שום תשלומים מן המדינה, פרט לשכר עבודתם, ישאו בשכר הלימוד המלא ללימודים הגבוהים ולהכשרה המקצועית, ובהדרגה יודרו מחייהם האזרחיים במדינה, או שישנו את דעתם. אין שום דרך ליצור אזרחות ישראלית חיובית ומושכת, אם מקיימים את שיטות ההפרדה הנלוזות הקיימות כיום, והא ראייה שכעבור 65 שנות המדינה, אנו מתמידים במערכות חינוך נפרדות המזיקות לכולם: אנו חשים בקבוצות העויינות בקמפוסים שאנו מחזיקים על חשבוננו כדי לקוממן נגדנו, אנו שומעים את מילות הגנאי נגד המדינה מעבר מזה ומזה, אנו חוזים בנכבה השנתית מזה, ובסירוב לעמוד דום בימי הזיכרון לשואה ולחללי ישראל מזה. הסירוב למלא חובה כלשהי למדינה הופך מובן מאליו ונשוא התפארות מצד הסרבנים והמשתמטים, השמעת דברי נאצה נגד הציונות ומנהיגיה והיהודיים הופכת ללחם חוקנו, וביטויי ההקצנה הדתית עד כדי גילויי "קידוש השם" מזה ומזה מאיימים על שלומנו. מהפכה בחינוך תביא קץ לכל זה.
|
|
פרופ' רפאל ישראלי הוא מורה באוניברסיטה העברית.
|
|
תאריך:
|
09/06/2013
|
|
|
עודכן:
|
09/06/2013
|
|
רפאל ישראלי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
משה המכבי
|
10/06/13 00:15
|
|
מומחה הוא בעצם עד, וגם כאשר הוא מקבל את מינויו מבית המשפט, לא תתקבל חוות דעתו ללא בדיקה ביקורתית, אלא תיבחן בעדותו ותיבדק כפי שנבחנת כל עדות. השופטת י' שטרית נתנה לכך ביטוי בפסק דינה - בית משפט השלום בנצרת, ת"א 3285-00 כיואן לבניין נ' שמעון ארביב, כאשר ציטטה את השופט המחוזי מ' גל אשר הסתמך בפסק דינו על ספרי "עדות מומחה", ולהלן החלק הרלוונטי מתוך פסק דין כיואן:
|
|
|
פרישתו המהירה של השופט בדימוס, מתפקידו השיפוטי כיו"ר ועדת הערר על החלטות משרד הביטחון - זמן קצר לאחר שפורסם ברבים, כי במהלך דיון שיפוטי, שהתקיים השבוע, העיר הוא כי ישנן בנות הנהנות מאונס - מעיד על כך, כי מערכת השיפוט אינה זוכה עוד להקלות ולהנחות מפליגות בדעת הציבור, כפי שנהנתה היא מהן בעבר, משך שנים רבות.
|
|
|
המועמדות של סמנטה פאואר - ידידה קרובה ויועצת של אובמה העוינת את ישראל - לשגרירת ארה"ב באו"ם, ומינוי סוזן רייס - אשת אמון של אובמה הביקורתית כלפי ישראל - ליועצת לביטחון לאומי, ותפישת עולמן האו"מניקית, הפייסנית כלפי גורמי טרור, הפרו-ערבית וה"פלשתין-תחילה" אינם מבשרים טובות.
|
|
|
בינואר 48', זמן קצר לאחר פרוץ מעשי-האיבה (בארץ ישראל תחת המנדט הבריטי), מאתיל מוע'נם, ראשת ארגוני הנשים הערביות - הזרוע הנשית של הוועד הערבי העליון - אמרה בראיון כי: "החלטת החלוקה של האו"ם (נובמבר 1947) איחדה את הערבים כמו שלא התאחדו מעולם, אפילו לא נגד הצלבנים. למדינה היהודית אין שום סיכוי לשרוד מן הרגע שהוכרזה מלחמת קודש, כל היהודים יישחטו במוקדם או במאוחר". ראוי לשים לב לעובדה שהגברת הייתה נוצריה לבנונית שנישאה לערבי תושב ירושלים ועברה להתגורר בה בשנות ה-30' (פרופ' בני מוריס, אפריל 2013).
|
|
|
מנהלים צריכים וגם רוצים לשלוט על הארגון שלהם. ככל שיש יותר שליטה וכוח בידי המנהלים, כך הם נחשבים ליותר בעלי עוצמה. את השליטה על הארגון אנו מפעילים ע"י שימוש בסמכות הניתנת לנו מכוח התפקיד. ארגון ריכוזי הוא כזה המצמצם את הסמכויות בידי קבוצה קטנה העומדת בראש הארגון. ארגון מבוזר יחלק סמכויות לדרגים רבים יותר ויאפשר מידה רבה יותר של אוטונומיה לאורך הארגון. ככל שהארגון יותר מבוזר, כך העוצמה מתחלקת בין יותר בעלי סמכות. הביזור מעביר את כובד השליטה כלפי מטה ע"י האצלת סמכויות.
|
|
|
|