במסע הבחירות של מצנע הוא שב והצהיר: "אם אבחר נצא מעזה, שנה אחרי הבחירות". אריק שרון הסביר את מחויבותו להתיישבות ואמר: "דין נצרים כדין נגבה ותל אביב".
שרון הביס בבחירות האחרונות את עמרם מצנע אותו כינה: "טירון פוליטי" על כוונתו לסגת חד-צדדית ולתת בכך פרס לטרור.
והליכוד הכה את מפלגת העבודה. מפלגת העבודה ירדה ל-19
מנדטים, שפל שלא ידעה כמותו, ואילו הליכוד זכה ב-40 מנדטים מהגדולים בהישגיו.
היה ברור מעל לכל ספק שלעם ישראל נמאס מהבטחות השווא של השמאל, ובחר במפלגות המחנה הלאומי מתוך תקווה להתבססות בארץ ישראל, לחימה בלתי מתפשרת בטרור ויציאה לדרך חדשה במקום מסלול המוות של אסון אוסלו.
אבל מול רצון העם בחר שרון מטעמים שונים ולא ברורים לכולנו בדרך הפוכה מזו שהבטיח ערב הבחירות. בלי להיכנס לספקולציות ורכילות לגבי מניעיו, שינה שרון את דרכה של מפלגתו ב-180 מעלות, תוך התעלמות עד כדי בגידה ברצון בוחריו.
בדורסנות מזלזלת הפנה עורף למרכז מפלגתו. בבוטות גסה צפצף על בוחריו שבמשאל דמוקרטי לא קיבלו את דרכו. משאל שהוא, ראש ממשלה ומנהיג המפלגה הגדולה, יזם והתחייב לקבל את דין בוחריו.
בהתנהגות של רודן עריץ פיטר את השרים שלא סרו למרותו ואשר ניסו בדרך דמוקרטית להסתייג ממהלכיו. העדר מנהיגות אופוזיציונית בתוך מפלגתו מאפשר לו לבצע את כל העולה על רוחו כשסיעת הליכוד על רוב חברי הכנסת שלה, נראית כמו עדר כבשים בחוות השקמים.
הבודדים שהסתייגו ממדיניותו בתוך מפלגתו נדחקו לשוליים על ידו, בודדו על-ידי חבריהם כאילו חולים הם במחלה מדבקת. לאחר שפיזר את ממשלתו ושבר את מפלגתו כפיל שחדר לחנות כלי חרסינה, התחבר בניגוד לרצון בוחריו עם מפלגת העבודה. שום מכשול כבר לא ניצב מולו, הוא משנה חוקים ואיש אינו פוצה פה ומצפצף. מינוי של שמעון פרס לממלא מקום שני לראש ממשלה, הוא הניגוד לחוק.
אז מהו חוק? כאשר ראש ממשלה הנוהג כרודן רוצה להמשיך במעשיו? פשוט ממציאים חוק חדש! והציבור לא מגיב ו"כוהני החוק והצדק" ממלאים פיהם מים.
כך הוא עומד להקים ממשלה חדשה, ממשלה שתאפשר לבצע את התוכנית הנוראה של טרנספר ליהודים בתוך ארצם. התקשורת שהכתירה אותו כחביב האומה, יוצאת מגדרה. היא מכנה את מהלכיו: "גאוניים", היא מייחלת ל"ממשלת אחדות לאומית", כך מכנה את התקשורת את הממשלה המיועדת.
ממשלה שהדבר המשותף היחיד של חבריה הוא הרס ההתיישבות בחבל עזה וצפון השומרון, כמהלך מקדים להרס ההתיישבות ביש"ע. חלומם ההזוי של חברי מפלגת העבודה עומד להתגשם, כך הם מייחלים. אריאל שרון שנוא נפשם, מקים ומייסד רוב ההתיישבות ביש"ע עומד להיות זה שיניף את גרזן החורבן. האם יכול היה להיות תרחיש טוב מזה לשמאל הקיצוני?!
חברי הכנסת של מפלגת העבודה מצהירים בגלוי מהי מטרת כניסתם לממשלה, הם לא מסתירים דבר. הם עושים את המהלך הזה רק כדי לוודא שהרס ההתיישבות יתבצע. הם מצהירים שאחרי המעשה הם ילכו לבחירות חדשות. בחירות שבהן, הם מקוים, לחזור לשלטון כי הרי דרכם נבחרה על-ידי ראש ממשלה של המחנה השני.
התקשורת כמובן "מסבירה" שרוב העם רוצה ב"הינתקות", כי מתמטית אם מפלגת הליכוד העבודה ושינוי תומכות במהלך זהו "רוב העם". הרי ברור שזהו שקר בולט! מצביעי הליכוד אמרו את שלהם, במשאל שנערך על סוגיה זו ועמדתם היתה נחרצת - נגד עקירת יהודים. אלא שחברי הכנסת הרופסים של הליכוד נכנעו לדורסנות של הרודן, מכאן שזו לא הוכחה שזה רצון העם.
אילו אריאל שרון היה בטוח שהעם איתו היה הולך למשאל עם, משאל שהוא המינימום שממשלה במדינה דמוקרטית היתה עושה במקרה כזה.
אבל שרון יודע שהעם אינו איתו, שרון יודע שהוא מוביל לאסון ושבר נורא בעם, ולמרות כל אלה הוא חובר לשמאל הקיצוני כדי להוציא לפועל את תוכניתו ההרסנית.
בקרב שותפיו החדשים מהשמאל הקיצוני צהלה ושמחה, הם לא יכולים להסתיר את משאלות ליבם ואת שנאתם ליהודים שהתיישבו כחלוצים בארצם.
ח"כ וילן, איש שמאל קיצוני, מצדיק אפשרות של שימוש בנשק. ח"כ אפרים סנה מוכן שתהיה כאן מלחמת אזרחים כמו בארה"ב, זה יקדם לדעתו את ניצחון הדמוקרטיה. אני מסופק אם אפרים סנה יודע כי במלחמת האזרחים האמריקנית נהרגו למעלה מ-600,000 איש! כ-2% מהאוכלוסייה הכללית שמנתה אז כ-30 מיליון. האם ח"כ סנה מוכן להשתתף במלחמה בה יהרגו חס וחלילה אלפי יהודים? רק כדי לממש את חלומו לראות יהודים נעקרים מביתם.
לנאמני ארץ ישראל נשארה רק דרך אחת, והיא להיאבק בדרך דמוקרטית להפלת ממשלה שלא מייצגת אותם, הדוגמא מקייב או ממקומות אחרים יכולה לשמש כדוגמא ראויה. בלי אלימות, אבל בנחישות לצור על הכנסת ומוסדות השלטון עד שילכו לבחירות.
לומר לכל מי שרוצה להרוס את מפעל ההתיישבות: "הטרנספר לא יעבור"!
ואם זה לא יעזור, יגיעו מאות אלפים לחבלי הארץ שאותם רוצים לכרות, ויעמדו כחומה, כמגן אנושי כנגד מי שיבוא לעקור יהודים מביתם. לא אנחנו מסיתים למלחמת אחים, אלא אלה אשר מתכוונים לשלוח אחים במדים לעקור את אחיהם האזרחים מביתם. יש לשאת תפילה שלא נגיע ליום נורא.