כמה גדול כוחה של בחירה נכונה

"בפרשה הנוכחית, פרשת 'ראה', הקב"ה קורא לנו לבחון שוב את רצונותינו ולשאוף אל 'הברכה' ולא אל 'הקללה'. כלומר: לבחור תמיד בטוב, גם אם זה (לפעמים) קשה וגם אם בתוכנו ובסביבתנו החיצונית ישנם קולות הפוכים, מפתים ומבלבלים". במשפט חשוב זה ידידי המלומד, מר ניר אביעד הי"ו, סיים את מאמרו מאשתקד על פרשת השבוע. ואכן, חיזוק לזה ניתן לראות בדבריו של ריש לקיש (היה ראש כנופיית בריונים ועבריינים שעשה תשובה ונעשה לאחד מגדולי אמוראי ארץ ישראל במחצית השנייה של המאה השלישית לספירה): "הבא להיטהר, מסייעין בידו", קרי: אדם שעושה את הצעד הראשון ובוחר בדרך חיים אמיתית ונכונה, מובטח לו שמן השמיים יסייעוהו בהצלחת תהליך הבחירה.

וגם אמנה - פרשתנו, פרשת "ראה", המשופעת בנ"ה מצוות ובמגוון נושאים חשובים, פותחת בהעמדת יסוד 'הברכה' מול יסוד 'הקללה', כדכתיב: "ראה, אנוכי נותן לפניכם היום, ברכה וקללה...". זכות זו של בחירה בין הברכה המביאה עימה ובכנפיה: חיים, חיוב, שכר ותגמול טוב וכו' ובין הקללה המביאה עימה ובכנפיה: מוות, שלילה, פורענות ועונש וכו', ניתנה אך ורק לברואי ויצורי אנוש ולא לברואים ויצורים בהמיים, בבחינת: "ומותר האדם מן הבהמה". והגם שזכות זו נאמרה בלשון רבים: "נותן לפניכם", יש להדגיש שמילת הציווי לאדם, "ראה", נאמרה בלשון יחיד. כלומר: הפנייה היא לפרטי, ליחיד כחלק מן הכלל.

התורה מעמידה לפני האדם שתי אלטרנטיבות בלבד: ברכה וקללה. חיוב ושלילה. בחירתו החופשית של האדם על-פי אלו המקראות היא מוגבלת שהרי לא ניתנה לו חלופה נוספת. זאת ועוד. מפסוקי הפרשה לא ניתן לקבוע במפורש מה אמורה להיות ה"בחירה" הטובה ונכונה. ברם, "המעגל נסגר" בהמשך הספר, בפרשת "נצבים". שם יש את השלמת הרעיון באופן חד-משמעי ובעיקר, באופן הכי כדאי לאדם, והוא: "ובחרת בחיים". קרי: כדאי לו לאדם לבחור באפשרות הברכה וגם אם ממבט ראשוני ולא מעמיק, יכול הוא לראות, כביכול, סתירה בין "זכות הבחירה" ובין הקביעה "ובחרת בחיים". משום, שהתורה מבטיחה שהוא יצא נשכר ומורווח עקב בחירתו הנכונה.

"ובחרת בחיים"! זוהי הוראה כדאית אשר שכרה בצידה, בכל זמן ובכל אתר. במיוחד בסיומו של חודש אב (שעליו דרשו: אלול בדרך) ובפתחו של חודש אלול, חודש הכנה, חיפוש דרך וחשבון נפש, פשפוש במעשים ותיקון. חודש של רחמים וסליחות. גם אם הכלל של "כל עוד הנר דולק, ניתן לתקן" תקף בכל השנה, הרי בימים אלה הוא חשוב ורצוי שבעתיים כפי שתורת החסידות מלמדת: בחודש זה המלך (=הקב"ה) יוצא מ"ארמונו" כדי לסייר ולבקר את "נתיניו" וממילא קרוב הוא אליהם ביותר. הרה"צ, ר' מאיר רוזנבוים (האדמו"ר הנוכחי של חסידות פרמישלאן אשר מתחם מוסדותיה ומשרדיה נמצא בשכונת קריית הרצוג, בני ברק), נוהג בכל שבת פרשת "ראה" להסביר בדרך מדרשית את צמד המילים: "ראה, אנוכי", כדלקמן: "ראה", מלשון ראי, מראה. "אנוכי", מלשון: אנוכיות, כל אדם בפני עצמו. כלומר: בימים אלה כל אדם יסתכל היטב במראה, בראי ו"יראה" כיצד ה"אנוכי" שלו פועל. מצא עצמו מתוקן - ימשיך ויתחזק. מצא עצמו מקולקל - יתקן וימשיך ויתחזק.

הבחירה בחיים זהו תהליך. זה לא בא ביום אחד. הבחירה בחיים היא קבלת החלטה אשר מובילה את כל המעשים מכאן ואליו ועד להשגת המטרה והיעד. בתוך התהליך הלזה האדם יכול לעבור קשיים, עליות, מורדות, נפילות והצלחות כאחד. אבל, עצם הבחירה בחיים נותנת לו את הכוח להמשיך גם אם הדרך פעמים מורכבת ואינה פשוטה. על האדם היהודי לזכור שהוא משתייך לעם הנצח שאינו פוחד מדרך ארוכה גם אם היא קשה ולא נעימה. זאת משום שבחירה נכונה ונכוחה היא כמו אלומת אור הבוקעת ומאירה ובעיקר "מגרשת את החושך" וכמו כוכב המנצנץ ומנתב את הדרך והן משום שה' חפץ בקרבתו ובתשובתו של האדם.