החלטתו של השר
גלעד ארדן לסגור את
רשות השידור על כל שלוחותיה ולפטר את כל עובדיה, פרושו להשאיר כמה אלפי אנשים (העובדים ובני משפחותיהם) ללא פרנסה וללא אמצעי מחייה, חלקם בגילאים שייקשה עליהם למצוא מקום עבודה חדש.
כדאי להזכיר לציבור, כי לפני החלטת ארדן על סגירת רשות השידור על כל שלוחותיה, הייתה "רפורמה" שעבדו על הכנתה זמן רב ושהועברה כמובן לגלעד ארדן ונשאלת השאלה אם ארדן בכלל קרא את פרטי הרפורמה שקדמה לוועדת לנדס?
חשוב לזכור כי המו"מ על "רפורמה" זו, נוהלה מתחילתה ועד סופה על-ידי משרד האוצר ביחד עם האיגודים המקצועיים, ההסתדרות ואגודות העיתונאים ונקבעו קריטריונים מאוד חשובים...
האם גלעד ארדן לא סומך על משרד האוצר של מדינת ישראל שניהל את כל שלבי הרפורמה במו"מ עמוק, יסודי ועקבי ושהיו בו השגים בלתי רגילים, שעיקרם, פיטורי 700 עובדים (!), הורדות שכר עד 30% לבעלי משכורות הגבוהות והורדות שכר לבעלי משכורות בינוניות, עד 15%? כן נקבעו הסדרים לגבי בעיית השעות הנוספות שיבטיחו שלא יהיו יותר עיוותים בנושא זה וכן הסכמי עבודה חדשים והסכמי שכר חדשים.
זו הייתה לא רק רפורמה, זו הייתה ממש החלטה לבצע מהפכה בשידור הציבורי וקשה להבין למה רפורמה זו, שנוהלה כאמור על-ידי משרד האוצר, למה היא לא הספיקה לשר גלעד ארדן? למה הוא רוצה אך ורק לסגור את רשות השידור על כל שלחותיה ולפטר את כל עובדיו.
האם השר ארדן ישן יותר טוב בלילות אם ייזרקו לרחוב קרוב ל-2000 עובדים, במקום ה-700 עובדים שהוחלט כי יפוטרו במסגרת ה"רפורמה", ושעל כך הסכימו כל הגורמים שעסקן ברפורמה, כולל ועדי העובדים של הרשות?
אם ארדן רוצה לעשות "סדר" בשידור הציבורי, לא חייבים לסגור את הרשות על כל שלוחותיה. וניתן להפעיל את הרפורמה והמלצותיה ובו-זמנית להחליף את הנהלת הרשות על-פי האימרה הידועה כי "הדג מסריח מהראש", אם לכך שואף ארדן.