ביבי מעיד על עיסתו
יש לי חדשות בשבילכם: מותר לביבי, מוסד עתיר הצלחה של איש אחד, להתפאר בהישגיו גם בטקס הדלקת המשואות. זה המקום הממלכתי להצביע על הישגיו הממלכתיים חסרי התקדים.
ביבי, חלוץ החיסונים בעולם, שאלמלא הוא, בעזרת ה' כמובן, הר הרצל היה ריק מקהל כמו אשתקד, וחלוץ השלום הבינלאומי גם עם ארצות ערב, רשאי בהחלט להיות הנחתום המעיד על עיסתו. זאת במיוחד כשהתקשורת והציבור מהמחנה הנכון', שכה אוהבים לשנוא את ביבי, כפויי טובה ומפנים עורף להישגים הרבים שזוכים לשבחי התקשורת העולמית.
בשעה שפוליטיקאים אחרים (עיין ערך לפיד כמשל) בעלי מחלת הדברת, מתפארים על שישה חיסונים בשנה שלא הביאו, זכותו וחובתו של ביבי שסיפק את הסחורה ובגדול, להציג קבלות לציבור על הישגיו. כל הכבוד! על העם להצדיע למנהיג הדגול.
אפרופו, איפה הביקורת הציבורית והעיתונאית על ג'וניור לפיד על ביקורו באמריקה הגדולה מסיבות פוליטיות-אישיות ביום הזיכרון לשואה?
נשיא ממלכתי?
לאחרונה עלתה הצעה שהענקת פרס ישראל תעבור מהסמכות של משרד החינוך לסמכותו של נשיא המדינה. זאת כדי לשוות לפרס צביון ממלכתי החף מכל נטיות פוליטיות.
עם כל הכבוד, מוסד הנשיאות כבר מזמן איבד את אופיו הממלכתי. אם הנשיא פרס המנוח היה נשיא פוליטי מובהק, הרי הנשיא ריבלין הוריד את הפוליטיקה לשפל המדרגה.
ראו את הקרקס שהתנהל תחת שרביטו של ריבלין בבחירות הנוכחיות. הנשיא עשה כל מאמץ כדי לא להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו שנוא נפשו. לאחר שחברי הליכוד לא השתכנעו אחרת, למרות ניסיונותיו החוזרים ונשנים של הנשיא לטרפד את המינוי, נאלץ הנשיא להטיל את התפקיד על נתניהו העומד בראש המפלגה הגדולה ביותר וקיבל את מספר הממליצים הרב ביותר.
אם לא די בכך, לראשונה בתולדות הנשיאות ובתולדות המדינה הנשיא העביר את המנדט לנתניהו באמצעות שליח ולא במפגש פנים אל פנים. ובנוסף לא השתתף בצילום המשותף עימו בכנסת.
נשיאות ממלכתית? תשכחו מזה. אולם מעבר לכך אי-הענקת פרס ישראל מטעם המדינה למי שפועל נגדה ומחרים את רוב העם הימני בגלל השקפתו - היא לגיטימית בהחלט. די להתחרפנות!
פסוקו
כנסת 21 מציגה: קול האולם במה, ואתם קהל עויין
השמאל הישראלי מציג: יש לי יום יום האג
שמחת עניים: גידי מציג: עוד היום הסער
מרב מיכאלי מציגה: המקסימום של המינימום
שנוא נפשו - יחסי רובי את ביבי: ריב - לי (ן)
אלם קרב-גוף כווי בנפש כבויה
