בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הוי כנרת כבר לא שלי ההיית או חלמתי חלום <br>
|
במסעי סביב חופי הכנרת בטבריה גיליתי לתדהמתי שחלקים נרחבים בחופים הפכו לרכוש פרטי של יחידים או בעלים של בתי מלון שעושים בחופים אלו כבתוך שלהם משל היה זה רכושם הפרטי
|
מי לקח לי את הכנרת? [צילום: בתיה דורי]
|
|
|
|
|
אזור פרטי? [צילום: בתיה דורי]
|
|
|
|
|
במסגרת תפקידי במועצה לשימור אתרי מורשת, ביקרתי לאחרונה בעיר טבריה שבה יש אתרי מורשת ומבנים לשימור לא מעטים. פסעתי לתומי לאורך הכנרת - המשאב התיירותי אולי מספר 1 בעולם שכישלונה הקולוסאלי של מדינת ישראל בשיווקו מהדהד מזה שנים רבות. במסעי סביב חופי הכנרת בטבריה גיליתי לתדהמתי שחלקים נרחבים בחופים הפכו לרכוש פרטי של יחידים או בעלים של בתי מלון שעושים בחופים אלו כבתוך שלהם משל היה זה רכושם הפרטי. מיד אחרי הסיור רצתי לחפש בחוק המים 1959 וגיליתי כי בסעיף 1 נרשם: "מקורות המים ויעודם: מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ. ולא רק זאת עוד מופיע בברור בחוק המים בסעיף 4: הקשר בין הקרקע והמים: זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה. משראיתי סעיפים אלו בחוק נזכרתי במאבק שמנהלים תושבים מבית שאן במסגרת מה שהם מכנים "לשחרר את האסי" ותהיתי מדוע אינם עוסקים אלו ותומכיהם הרבים במאבק לשחרור הכנרת והנגשתה לכל דיכפין ללא תשלום. האם העובדה שמדובר במאבק בעניין האסי במאבק נגד קיבוצניקים מצליחים שהפכו מדבר שממה בחום לוהט לפנינה ירוקה ונפלאה ואילו בכנרת מדובר בחופים שעל חלקם השתלטו בעלי כוח וממון? ויש אפילו שטוענים שמדובר בעבריינים. והשאלה שמעסיקה אותי היא מדוע מבחינת לוחמי הצדק החברתי באסי אין דין חבר ניר דוד שהפריח שממה בזיעת אפיו כדין בעלים של רשת מלונות לאורך הכנרת שמונעים כניסה חופשית לחופים עם טיעון דומה לחברי ניר דוד: "השקענו, שיפצנו, בנינו חוף לתפארת שפרנסתנו ופרנסת מאות משפחות נשענת עליו. טיעון די הגיוני אבל הגיונו חל על כולם. ואפילו טרם עסקתי בהשתלטות בעלי כוח על חלקים בחוף שסוגרים אותו למסיבות פרטיות תמורת תשלום ומונעים מהציבור הרחב להינות מהכנרת. בעניין חופי האגם הנפלא הזה נראה שעירית טבריה נוהגת בדומה למועצה האזורית עמק המעיינות רק בהבדל אחד: יורם קרין תומך בגלוי בניר דוד ואילו ראש עירית טבריה עושה זאת בהסכמה בשתיקה בדרך כלל תוך האשמת כל העולם ואשתו בתופעה וקבילה על ביורוקרטיה והיועצים המשפטיים שמונעים ממנו טיפול בבעיה. ואסיים במילות השיר של רחל: וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם. אוּלַי מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן, לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת אַפַּי; מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים שֶׁל קָצִיר, בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלֻמּוֹת לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר; מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה וּבְתֹם שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי... הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי, הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם? ואסיים בשינוי קל של סיומת השיר הנפלא הזה ואשאל הוי כנרת שלי האמנם את שלי או חלמתי חלום.
|
תאריך:
|
16/06/2021
|
|
|
עודכן:
|
16/06/2021
|
|
יורם דורי
|
הוי כנרת כבר לא שלי ההיית או חלמתי חלום
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
וינטר הניה
|
19/06/21 12:21
|
|
2
|
|
וינטר הניה
|
19/06/21 12:21
|
|
בחירת הקאסט למחזה כאן צלחה להפליא. סנדרה שדה, שחולקת את התפקיד עם רבקה מיכאלי, היא האם הזקנה, שיכולה להטריף את בניה במאניירות שלה. הפער בין הדורות אינו המכשלה היחידה. הבן האהוב ביותר עליה רון, אותו משחק רון ביטרמן בכזו כנות, הוא רופא שאמו תומכת בו מבחינה כספית כשהוא נצרך. לעומת זאת, לבן השני, גדי, אותו ממלא מולי שולמן בהמון חום ורגש עד כי הוא גורם לכל צופה להזדהות עמו כליל, לבן הזה אינה מוכנה להעניק מרכושה. ולו אפילו רק למשכן את דירתה בעבור הלוואה מהבנק. האפליה בין הצאצאים קיימת במשפחות רבות, וחבל. והיא ממשיכה להתקיים גם לאחר מות הבן הרופא, כשהאם מדמיינת שהוא עדיין חי.
|
|
|
הואיל ומה שיש לומר, כללית, נאמר ומה שלא נאמר ייאמר, ואני ב"זרקור" הקטן אלך לאיבוד בפנסיי led העוצמתיים שהופכים את הלילה ליום, אייחד את דבריי לאפיזודה בלבד ליתר דיוק לכתב-פרשן הפוליטי של "כאן 11" מיכאל שמש
|
|
|
היא עשתה כברת דרך מעוררת כבוד מקריית שמונה לדוקטורט באוניברסיטת חיפה. היא נמנית על מיעוט בכנסת, שלומד את הנושא שלפניו לפרטים ולא מברברת כלל וכלל, וזה הכעיס והרגיז את סיעת הליכוד. כי מה פתאום שח"כ תמלא את תפקידה בפיקוח על הממשלה? רצו להדיח אותה.
|
|
|
ברחוב שדרות הר ציון 80 בתל אביב, כק"מ ואולי קצת יותר דרומית לתחנה המרכזית הישנה, בגבולה המערבי של שכונת שפירא, שכן מבנה בית כנסת ישן בעל חלונות מקומרים (מקושתים, מלשון קשת). מבנה בית הכנסת היה בולט מאוד לעין בשל היותו שוכן כמעט ממש על כביש רחוב שדרות הר ציון, שהוא ציר תחבורה מרכזי בעיר, שעוברים בו קווי אוטובוסים רבים והתנועה בו רבה ובעבר התנועה בו הייתה רבה אף יותר. על כן אני מניח, שרבים מכירים וזוכרים את מבנה בית הכנסת. אני כנער זוכר היטב את מבנה בית הכנסת. חלפתי על פניו לא מעט.
|
|
|
כמה עובדות על האתרוג. האתרוג הינו פרי עץ הדר בעל צורה אליפטית, גדל בעיקר בשמש, נשתל בעיקר בתקופת האביב. שלוש שנים זהו משך הזמן לעץ פרי להניב פרי. היהודים ברחבי העולם נוטלים את האתרוג כחלק מארבעת המינים בחג הסוכות.
|
|
|
|