בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המרד שפרץ ב-66 היה טירוף ● מחולליו התבססו על האמונה של הקיצונים כי הם עושים את רצון האל וכדאי להתעמת ולהתגרות באימפריה הרומית בשיא כוחה
|
אורי צבי גרינברג [צילום: דוד אלדן/לע"מ]
|
|
|
|
|
דיבוק נכנס בתשעה באב. לכל אורכה של ההיסטוריה הוא יום של פורענות היסטורית העושה שמות בעם היהודי, ואין נחמה אפילו באגדה כאילו בתאריך זה ייוולד המשיח. בעקבות חורבן הבית בשנת 70' בחרה ההנהגה היהודית להפנות אצבע מאשימה כלפי האומה. היא זיכתה את האלוהים, ובמידה רבה אפילו את הרומאים, מאסון שריפת בית המקדש לפני 1951 שנים. אלוהים זכאי מחוסר אשמה, הרומאים מחמת הספק, והיהודים הורשעו. רבי יוחנן בן זכאי וחכמיו לדורותיהם הבינו כי בלי נכונות להודות באורח מלא, שהיהודים נושאים במלוא האחריות לאסון, אי-אפשר להצדיק את חורבן הבית ולתבוע מהאומה להתמיד באמונתה ש"-ה' הוא האלוהים". התוצאה ידועה. ביבנה החלו להמיר את העלאת הקורבנות בבית המקדש בפולחן הלימוד. קידשו את הלימוד. זה לא היה בדיוק תחליף רלוונטי, אבל הוא איפשר לעם היהודי לשרוד בעוד שאר עמי העולם הישן נכחדו. האות ההולכת ונכתבת הייתה חזקה ומועילה מן המזבח שבמקדש. אך המרד שפרץ ב-66 היה טירוף. מחולליו התבססו על האמונה של הקיצונים כי הם עושים את רצון האל וכדאי להתעמת ולהתגרות באימפריה הרומית בשיא כוחה, ולגלות קוצר רוח מבית כאשר הסיקריקין שלפו חרבות קצרות לרצוח את מתנגדיהם הפוליטיים, וכל פשרה נחשבה לבגידה ונהדפה, ועם שלם נגרר אחרי קבוצות קיצוניות למרד מטורף בו גבר הזעם על השכל. הם היו מנחם מנהיג הסיקריקין והכת הספק-איסיית שהתבצרה על המצדה וקודם לכן שמעון בר גיורא ושורפי מחסני המזון, כל השמות המתכנסים בימינו להצדיק את הקמת מאחזים בלתי חוקיים ולגדוע עצי זית פלשתינים בלי להכיר במגבלת הכוח. בתוך כך גם להתנכר לכל מצוות התורה באשר לזכויות הגר והזר אלא לדבוק בלשון מכוערת כלפי יריבים פוליטיים והאומה הפלשתינית השכנה. ב-ט' באב 70 נשרף הבית ולא פסקה האש הזרה בלב יהודים רבים. רבי עקיבא ובר כוסבא (כוכבא) חידשו את הטירוף ו-65 שנים לאחר מכן, ממש באותו יום הלא הוא ט' באב, נפלה בית"ר ונחרשה ירושלים שהפכה בפי הרומיים ל"איליה קפיטולינה". גם בעידן הציוני נמצאו יורשים לשתי מרידות הטירוף ההן. באחד משיריו היותר-יפים כתב משורר המשיחיים אורי צבי גרינברג משפט כה יפה וכה שגוי: "אמת תורת בר-כוכבא גם בנפול ביתר". יפה, אבל אווילי. עם השקפת עולם כזאת החותרת לקרב מגע עם שכנים ומעצמות קיים חשש שניאלץ לחזור עוד ועוד אלת התוגה שבמגילת איכה הנקראת הלילה: "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, הייתה כאלמנה..."
|
תאריך:
|
18/07/2021
|
|
|
עודכן:
|
18/07/2021
|
|
דן מרגלית
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
/1'2ק3ר4
|
20/07/21 22:19
|
|
2
|
|
מגיב ותיק
|
21/07/21 16:34
|
|
בתמונה: ערב ט' באב, בחורי ישיבה יושבים על רצפת רחבת הכותל וקוראים קינות על חורבן בית המקדש.
|
|
|
'כל רודפיה השיגוה בין המצרים'. כל אימת שאני מגיע לראש חודש אב ניעור בי ביתר שאת וביתר עוז המבט המתבונן והחודר חומות וכתלים בבירת הנצח של העם היהודי. החורבן אשר מלווה את העם היהודי בכל מקום שהוא, בכל מצב בו הוא נתון, בכל מציאות, במשך אלפי שנים.
|
|
|
ראש הממשלה, נפתלי בנט, שבשל שיקולי אבטחה נמנע לרוב מהגעה לבית כנסת, הגיע (מוצ"ש, 17.7.21) לקריאת מגילת איכה ולקינות תשעה באב ברעננה, מלווה בבנו דוד.
|
|
|
פעמים רבות חתמנו את דברנו במסגרת זו בהבעת ביטחון כי הגאולה האמיתית והשלמה כבר קרובה מאוד, רק שאנחנו צריכים לבקש אותה, לרצות באמת להיגאל. והרי ברור גם לנו שהמציאות הגלויה הפוכה לחלוטין ואין בה לכאורה שום רמז לגאולה קרובה. אלא שאנחנו סומכים על הקב"ה שהבטיח כי יגאל אותנו וברגע אחד הוא יכול לחולל וגם יחולל את המהפכה שתעביר אותנו מגלות לגאולה. אבל בינתיים דומני שאין אנו פטורים ממאמץ להבין את התהליכים העוברים עלינו במציאות הגלויה, ולא נפרט יותר מדי. ננסה רק להבין את השורש הראשוני שממנו צמחה המציאות התוהית (תהו ובהו) הנוכחית. וזו גם הכותרת שבחרנו להתבוננות הזאת, מדברי ירמיהו שקוראים בהפטרת תשעה באב.
|
|
|
מספרים שרבי שלמה כהנמן, מייסדה של ישיבת פוניבז', נהג לאחר השואה להגיע למנזרים באירופה, כדי לחלץ מתוכם ילדים יהודים שנמסרו בשנות הזעם לידי כהני הדת הנוצרים, לשם הצלתם אז ממוות בטוח. יום אחד, כשנסע במונית בחוצות רומא, הבחין במפתיע בשער טיטוס, אות קשת מתויירת שהקימו הרומאים לפני 1,950 שנה בדיוק, לכבוד הקיסר טיטוס, שחזר לאחר שחירב את ירושלים והעלה באש את מקדש היהודים. "עצור, עצור", קרא לנהג המופתע. "חכה לי פה". הרב נשוא הפנים ירד בזריזות מהרכב וצעד במהירות אל הקשת המרשימה. הוא שלח מבט מהורהר לעבר התבליט המתעד את חורבנם של מקדש מלך עיר מלוכה.
|
|
|
|