|   15:07:40
דלג
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
רינה ולהקת הגבעטרון [צילום: ארכיון גבע]

20 שנה למותה של "אם הגבעטרון"

ערב זמר במלאת 20 שנה ללכתה של רינה פירסטנברג המייסדת והמנהלת המיתולוגית של להקת הגבעטרון נערך (9.9.21) בקיבוץ גבע
14/09/2021  |   אלי אלון   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
רינה במטבח הקיבוץ [צילום: באדיבות המשפחה]

רינה פירסטנברג, המכונה "האמא של הגבעטרון", הייתה ממייסדי להקת "גבעטרון" וניהלה את הלהקה בדרכה המיוחדת והמתמידה במשך יותר מארבעה עשורים. יש אומרים, כי לא מעט בזכותה ובשל היותה בעלת כושר אירגוני ו"אלופה ביחסי ציבור" הגיעה להקת הגבעטרון למה שהגיעה.

רינה פירסטנברג נולדה בקיבוץ גבע בשנת 1931 בשם רינה בן יהודה, בת זקוניהם של מרדכי והלה בן-יהודה, מחלוצי ומייסדי קיבוץ גבע שבעמק יזרעאל, אחרי הבן הבכור עמוס בן יהודה והבת ורד אבן צור. כיום כבת למעלה מ-90, שהייתה אף היא חברת "הגבעטרון". בהיותה בת 12 לערך התייתמה רינה מאביה, מרדכי בן-יהודה, שנפטר בשנת 1944 והוא בן 49.

יסוד הגבעטרון

כבר מגיל צעיר מאוד עסקה רינה פירסטנברג בארגון אירועי תרבות. היא תכננה את אירועי החגים, את קבלות השבת, חגי המחזור ועוד כהנה וכהנה. ב-1948, לכבוד חנוכת מגרש הכדורסל בקיבוץ, הכין מחזור ה' של הקיבוץ בני ה-17 תוכנית אמנותית, משולבת עם מערכונים ושירים נוסח הצ'יזבטרון ואף שם דומה בחרו ללהקתם: "גבעטרון" - שילוב שמו של הקיבוץ עם שמה של להקת "הצ'יזבטרון" המיתולוגית ממלחמת השחרור.

בין חברי הלהקה הייתה, איך לא, רינה. היא הייתה היוזמת, המפעילה, הדוחפת. דידי מנוסי, בן קיבוץ גבע, כתב להם את השיר הראשון. הופעתם בטקס חנוכת המגרש, זכתה להצלחה רבה. הם המשיכו להופיע באירועים וטקסים שונים גם בקיבוצם גבע וגם בקיבוצים שכנים ואף הוזמנו להופיע במחנות צבא בפני חיילים. ההופעה כללה לרוב שירים ומערכונים הקשורים בהווי הקיבוץ כמו מזכיר הקיבוץ, בית הילדים, הרפת, תורניות בקיבוץ וכיוצא באלה. המילים נכתבו לרוב למנגינות ידועות ומוכרות, שאולות, חלקן הגדול מנגינות שירים רוסיים.

כבר מראשית ימיו התפרסם הגבעטרון בשל הצליל המיוחד של שירתו. רינה שרה בלהקה ושימשה גם כסולנית. קולה המיוחד - סופרן צלול עממי בגוון "רוסי", בלט תמיד בין קולות בנות הלהקה בצבע הקצת אחר שלו.

הגבעטרון בראשית דרכה

ב-1961 נערכה ב"גני התערוכה" בתל אביב אירוע "תערוכת הקיבוצים". שמנהלו האמנותי היה זאב חבצלת, איש בית אלפא. חבצלת הזמין את הגבעטרון להופיע באירוע והצמיד לה כמלווים קבוצת נגנים אלמונית שזה לא מכבר הוקמה, בשם "חמישיית גלבוע". על "חמישיית גלבוע" ניצח מלחין צעיר ומוכשר, אלמוני יחסית אז, בשם נחום (נחצ'ה) היימן, שהתגורר אז בקיבוץ בית אלפא, לימים מהמלחינים הבולטים בארץ. "השידוך" בין הגבעטרון ל"חמישיית גלבוע" עם נחום היימן הביא לתקליט מצליח משותף של שתי להקות אלה בשם "לאן נושבת הרוח".

ב-1961 מונה נחצ'ה היימן למנהלה המוזיקלי של הגבעטרון. הלהקה הוזמנה להקלטות בתוכניות רדיו, קיימה הופעות ברחבי הארץ ובהמשך אף יצאה לחו"ל וקיימה הופעות בפני קהילות יהודיות ברחבי העולם. בין השאר ערכה מסע מחוף לחוף בארצות הברית. הלהקה מזוהה עם שירי ארץ ישראל של פעם ושירי ה"התיישבות העובדת", הוציאה תקליטים ואלבומים רבים, הופיעה בתוכניות טלוויזיה לא מעטות והרבתה להופיע בהתנדבות בבתי חולים ולפני חילי צה"ל. ב-1972 זכתה בפרס "כינור דוד". בין להיטיה המוכרים והאהובים של הלהקה נמנים שירים כמו "בת 60", "הו ארצי, מולדתי", "ים השיבולים", עמק שלי ועוד.

בשנות ה-80 הופיעה הגבעטרון בפני עשרות אלפי צופים בפארק הירקון בתל אביב. ב-2008 הוענק ללהקה פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה". בנימוקי ועדת השופטים נאמר בין השאר: הגבעטרון" - על קסם גווניה הקוליים וההרמוניים, על השירים המיוחדים לה, כמו-גם על אותם השירים שחידשה והעניקה להם צבע ייחודי - הפכה לסמל מרכזי בדברי ימי התרבות הישראלית. מורשתה היא מזה כבר נכס צאן ברזל של התרבות הישראלית.

מנהלת הלהקה במשך כ-40 שנה

מראשית הקמתו של הגבעטרון לאורך למעלה מ-40 שנה, הייתה פירסטנברג מנהלת הלהקה, כשלצידה מנהלים מוזיקליים לפי הסדר הכרונולוגי הבא: נחום היימן, דב כרמל, חיים אגמון, דני אור-סתיו וצביקה כספי. רינה פירסטנברג הפכה לסמל הלהקה זוהתה מאוד עם הלהקה וכונתה "האמא של הגבעטרון". היא הייתה מנהלת כריזמטית ועל פיה יישק דבר. היא קבעה את החזרות ותיאמה את התלבושות, לוח ההופעות וההקלטות. היא שקבעה גם במידה רבה מי יתקבל ללהקה ומי לא. רינה הייתה אלופת יחסי ציבור. היא יצרה קשרים עם מנהלי תרבות, עיתונאים, אלופי צה"ל ופוליטיקאים בכירים, דבר שתרם מאוד להצלחת הגבעטרון ולפרסומה בקרב הציבור הרחב.

רבים אולי לא יודעים, אבל להקת הגבעטרון למרות הצלחתה, פרסומה והופעותיה הרבות, כולל ברדיו ובטלוויזיה, לא הוכרה לאורך רוב שנותיה כענף כלכלי. רינה, כמו שאר חברי הלהקה, שובצו בעבודות היומיות השוטפות של הקיבוץ. רינה שובצה כעובדת במטבח הקיבוץ ואילו חברתה ללהקה ניקה ברזק עבדה כספרית בקיבוץ. היו לא מעט מקרים שחברי הלהקה הופיעו בהופעה בערב וחזרו מאוחר בלילה ולמחרת בבוקר התייצבו לעבודתם השוטפת בענפי הקיבוץ כרגיל.

חייה המשפחתיים של רינה

ערב מלחמת השחרור מגיעה לקיבוץ גבע קבוצת נערים יתומים מכפר הנוער שפיה ובניהם נער בשם שמואל פירסטנברג. שמואל עלה לארץ ב-1930 בגיל 3 מצרפת. הוא התייתם מאביו בצרפת ועלה עם אמו, שחזרה ב-1939 לפולין ומאז אבדו עקבותיה. שמואל גדל אצל קרובת משפחתו בגבעתיים, ולאחר מכן עבר לכפר הנוער שפיה ומשם עבר בשנות ה-40 לגבע. כאן פגש את בת הקיבוץ, רינה בן יהודה. כשחזר מהקרבות השניים נישאים, בונים ביתם בגבע ומביאים לעולם את חייק, נמרוד ("נימי") וגונן. בנוסף לשלושת ילדיהם אימצו בן רביעי.

בשנת 1957 יוצאים רינה ושמואל פירסטנברג עם משפחתם לקיבוץ משמר-דוד לסייע לקיבוץ שהיה אז בשלבי התארגנות וביסוס.

ב-1971 נוחתת על משפחת פירסטנברג בשורה מרה. אב המשפחה שמואל מתבשר כי בשל בעיה רפואית ייאלץ להיזקק מעתה וכנראה עד יומו האחרון לכסא הגלגלים. שמואל היה אז בן 45. בנו חייק מספר: "מגבר אופטימי, תמיר, זריז וחרוץ הפך אבא לשבר כלי בכיסא גלגלים".

רינה המשיכה לשיר עם הגבעטרון ולנהל את הלהקה עד למעשה שנות ה-90. יש אומרים שבזכות מסירותה והתמדתה, הגבעטרון המשיך וממשיך להתקיים שנים כה רבות, כשהוא צולח שנות שפל קשות וקוצר הצלחות מרשימות.

פרישתה מהלהקה

בתחילת שנות ה-90, על-רקע חילוקי דעות עם הנהלת וחברי קיבוץ גבע על עתידה דרכה ודמותה של הלהקה, פרשה פירסטנברג מתפקידה, כמנהלת הגבעטרון. הדור המייסד של הלהקה וזה שבא אחריו החל מזדקן. חוגים צעירים וחדשים בלהקה דחפו להפוך את ניהול הגבעטרון ל"מודרני" יותר.

במקומה של רינה מונה למנהל הלהקה יואל פרנס שניהל עד כה את המפעל המצליח המקומי "בקרה". ללהקה צורפו שבעה זמרים וזמרות חדשים, אף כאלה המתגוררים מחוץ לגבע. מספרים שלרינה הוסבר שהיא תוכל להמשיך לשיר בלהקה אך לא תנהל אותה. רינה ראתה בהחלטה זו פגיעה במפעל חייה ובה אישית ופרשה מהלהקה (יש אומרים, בזעם).

מתנדבת בעמותת משמר הגבול

לאחר שעזבה את הגבעטרון עסקה רינה פירסטנברג בפעילות התנדבותית למען שוטרי משמר הגבול ובין השאר הדריכה חבורת זמר של חברי יישובים מעמק יזרעאל. ניצב ישראל יצחק, מי שהיה מפקד משמר הגבול, סיפר שרינה הייתה פעילה מאוד בעמותה לרווחת אנשי מג"ב וכי במסירות וב"בולדוזריות" שאפיינה אותה תרמה מאוד לשיפור תנאי שירותם ורווחתם של אנשי מג"ב.

מותה והלוויתה

בשנים האחרונות לחייה חלתה רינה פירסטנברג, רגלה נקטעה ונזקקה לכיסא גלגלים. בנובמבר שנת 2001, כחודש לפני חגיגות ה-80 לגבע, לקתה בדום לב פתאומי והלכה לעולמה והיא בת 70. מאות השתתפו בהלוויתה. על מצבתה בבית העלמין בגבע נחקק: "אם הגבעטרון" - מאבני הפינה של הזמר הישראלי, ה"אמא של משמר הגבול", "אחות אם וסבתא אהובה". בנוסף נחקקו על המצבה מילים מהשיר "זמר" אותו הלחין דוד זהבי למילותיה של המשוררת רחל: "בֹּקֶר וָעֶרֶב לְךָ וְעָלֶיךָ, לְךָ וְעָלֶיךָ שָׁרוּ שִׁירָי סַעַר וָדֹמִי, צַהַל וּבֶכֶה, פֶּצַע וָצֹרִי, נַחַת וּדְוָי". בסמוך לקברה של רינה נמצא קברו של בעלה שמואל פירסטנברג (2010-1927) שנפטר 8 שנים אחרי מות רעייתו האהובה. לא רחוק משם במרכז בית העלמין בגבע נמצאים קברי הוריה של רינה, מרדכי והלה בן-יהודה ושל אחיה עמוס בן-יהודה.

סרט אודותיה

בערוב ימיה הופק סרט בשם "האמא של הגבעטרון", שביימו שחר מגן ואילת גיל. הסרט מגולל את סיפורה של הלהקה ואת סיפורה של רינה. רינה לא זכתה לראות בהשלמתו של הסרט. במהלך עריכת וצילומי הסרט הלכה לעולמה.

תאריך:  14/09/2021   |   עודכן:  14/09/2021
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
20 שנה למותה של "אם הגבעטרון"
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מגיב ותיק
15/09/21 14:49
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הלילה היו לי נדודי שינה שמא פגעתי במאן דהוא שכיניתי אותו בלהט הכתיבה טיפש במאמר שלי מאמש. אומנם לא התייחסתי לאף אדם באופן ספציפי, אלא למנהיגים באופן כללי, לתומכים במדיניות כזאת או אחרת, ומי אני שאכנה אותם טיפשים? אולי הם החכמים ואני הטיפש? מכיוון שאני ספקן מטבעי, כלפי כולם, כלפי השלטונות, כלפי הדיעות הרווחות בחברה, כלפי הדת ואלוהים, אבל בראש וראשונה כלפי עצמי, החלטתי לבדוק את סוגיית הטיפשות ולבדוק אם זאת אכן קללה או רק תיאור תכונה, כמו תמימות, טוב לב או רישעות. אבל לפני שניכנס לעובי הקורה, אם מישהו נפגע מכך בסוברו שהתכוונתי אליו כשדיברתי על הטיפשים, הריני מתנצל ומבקש ממנו מחילה, ערב יום הכיפורים, לא בגלל שרואה החשבון שם למעלה יטה בכך את הכף לחובתי וישלח אותי לגיהינום, אלא בגלל שמצפוני יציק לי עד קץ הימים אם פגעתי במישהו, ואני הרי מצפוני. אבל אולי עדיף מאידך להיות נחרץ ו"חד-משמעי", כמו רבים וטובים בקירבנו שקיבלו תשעה קבין של חוכמה, משוכנעים שהם הפילו את ביבי כי עמדו בכיכרות עם שלט "לך" והוא הלך, ומעולם לא יודו באף טעות שעשו.
14/09/2021  |  יעקב קורי  |   יומני בלוגרים
בהיותי מורה צעירה, זכורה לי שיחה שנחרתה בליבי עם מורה שיצאה לגמלאות. המורה, שהייתה אישה מלאת מרץ וחיוניות, אמרה לי פעם ברגע של גילוי לב: "כשמזדקנים, רק הגוף מזדקן. הנשמה תמיד נשארת צעירה".
הטלטלה שחוללה בריחת המחבלים בחברה הישראלית ראויה להתבוננות. בהיסטריה אופיינית תיארו את האירוע כ"מחדל", בהנחה שאם כל האחראים בשטח היו ממלאים את תפקידם כראוי, על-פי אמות המידה המקצועיות הנדרשות והנהלים הקבועים, ה"מחדל" לא היה מתרחש.
14/09/2021  |  גרשון הכהן  |   יומני בלוגרים
המרדף של כוחות הביטחון אחרי 2 מחבלי הג'יהאד האיסלאמי שברחו כלא גלבוע נמשך, האופוריה הפלשתינית שהייתה לפני שבוע בעקבות בריחת 6 המחבלים מתחילה להתפוגג, המחדל הביטחוני בשב"ס היה גדול אך ההתעשתות המהירה של כוחות הביטחון ולכידת 4 מחבלים אחרי 5 ימי מרדף נחשבת להצלחה שניקבה חור בבלון הגאווה הפלשתיני, האוויר מתחיל אט אט לצאת החוצה והבלון מתרוקן, המציאות חזקה יותר.
מבצע "שומר החומות" בחודש מאי האחרון, שבו הפתיע חמאס את ישראל ותקף את ירושלים במטח רקטות גדול ב"יום ירושלים", חיזק את מעמד ארגון חמאס בשטחי הגדה ובמזרח ירושלים והחליש מאוד את הרש"פ. חמאס שיווק את עצמו, באמצעות ההתקפה על ישראל ומבצע "חרב ירושלים" שעליו הכריז ונמשך 11 ימים, לרחוב הפלשתיני כמי ש"מגן על ירושלים ומסגד אאל-אקצה" מפני הסכנה הישראלית וזכה לפופולריות עצומה ברחוב הפלשתיני.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
במרכז האמנויות בתל אביב, באולם ענק שהיה מלא עד אפס מקום, התקבצו יהורם גאון וחברי הגבעטרון להנעים משירי נעמי שמר, שהלכה לעולמה לפני 20 שנים
יוסף קנדלקר
יוסף קנדלקר
מאז ועד היום איש לא מעז לקרוא לבן שלו המן, למרות ששמעתי על מישהו שקראו לו כך, אבל זה בגדר שמועה
בלפור חקק
בלפור חקק
הזמנתי את ההורים לשיחה. סיפרתי להם שהמצב בכיתה נואש, המורה פרישטיק אדם עדין מאוד, ואינו יכול ללַמד כאשר בנם בכיתה    הם נראו מתוחים, התייעצו ביניהם והיו במבוכה
חיים נוי
חיים נוי
ביקורת מחזמר: מרגש ותוסס - סרט הפולחן הפך לחוויה מוזיקלית - תיאטרון בית ליסין    פרט מרגש הוא ההחלטה להנציח את זכרה של השחקנית הנודעת עדנה פלידל ז"ל ששיחקה בסרט בתפקיד המנהלת ושמה ה...
עולם מוסלמי [צילום: ג'ון מינצ'ילו/AP]
שי גולדשטיין
הערבים הם כוח הולך וגובר באירופה ואמריקה ולכן העולם המערבי מפנה לנו את גבו    אין לנו ברירה אלא להבין שאנחנו הולכים ומבודדים מול עולם מתאסלם
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il