ברצועה כן ובגדה לא

ראשי חמאס וג'יהאד אסלמי יצאו במתקפה מוחצת נגד אבו-מאזן ותנועת פתח בגלל הפגישה עם שר הביטחון גנץ והכריזו כי מחמוד עבאס תקע פגיון בגב הפלשתינים. מטרת הפגישה היא נקיטת צעדים לשיפור רמת החיים של הפלשתינים בגדה המערבית. מיותר לפרט כי חמאס שואף לממש אותה מטרה והוא מסכן את חיי הצעירים על-ידי שליחתם לחימום הגבול ומכריז שהמחאה תימשך עד להשגת ההקלות לתושבי הרצועה.

אבו מאזן, כמו ישראל, רוצה להביס את חמאס. השאלה המכתיבה את עצמה: מדוע שיפור תנאי המחייה ברצועה הוא משימה לאומית עליונה, והפעילות להשגת אותה משימה בגדה היא בגידה ותקיעת סכין בגב? מנהיגי חמאס וג'יהאד חייבים לספק תשובה לא לכותב שורות אלה ולא לישראל, אלא לעם הפלשתיני בגדה וגם ברצועה.

חוזרים על אותה טעות

האמריקנים באפגניסטן חוזרים על אותה טעות שעשתה ישראל בנסיגתה החפוזה מדרום לבנון בשנת 2000. האמריקנים החלו בנסיגה בלי תוכנית שתבטיח את שלומם של הנסוגים בשדה התעופה קאבול וגם שלום האפגנים משתפי הפעולה. כך היה גם בעת נסיגת צה"ל מדרום לבנון. המוני חיזבאללה חמושים ולא חמושים רדפו אחרי חיילינו וגם לוחמי צד"ל וזינבו בהם בנסיגתם לכיוון שער פאטמה על קו הגבול.

לדעת מומחים צבאיים, מספיק היה כ-2 מסוקים שיורים באוויר מעל הרודפים של חיזבאללה כדי להניא אותם ולאפשר לכוחות הנסוגים להגיע ליעדם בשלום. הטעות איפשרה לחיזבאללה להתרברב ולטעון שהוא הבריח את חיילי הצבא הכי חזק במזרח התיכון.

על אלה שחוזרים על טעויותיהם וטעויות הזולת, אמר איינשטיין: "אלה שחוזרים על אותן טעויות, מצפים לתוצאות אחרות".

התהום הפעורה בין הטרוריסטים

הפיגוע בכניסה לשדה התעופה בקאבול גבה את חייהם של 180 אפגנים, 13 חיילים אמריקנים ועוד עשרות פצועים. הפיגוע בוצע על-ידי ארגון "חורסן מזרח" השייך לדאעש. המחלוקת בין דאעש לטליבאן היא בגלל הטיעונים של דאעש כי הטליבאן מתנגד לכינון מדינה אסלמית עולמית ומסתפק באפגניסטן, וטליבאן מכונה על-ידי דאעש "אוסף של לאומנים מלוכלכים".

השסעים והפערים הם נחלתם של רוב הארגונים הטרוריסטים האסלמיסטים הקיצוניים: דאע'ש, טליבאן, חורסן מזרח, ג'יהאד אסלמי, אחים מוסלמים, חמאס ומליציות שיעיות בעירק. כולם מאמינים באל אחד ובאותו קוראן ובאותו נביא מוחמד, אבל תהום פעורה בינהם.

בסודן נרצחו מאות אלפי מוסלמים על-ידי מוסלמים. משטרו של עומר אלבשיר רצח 350 אלף מוסלמים בדרפור, וזה מה שקורה בסוריה, עירק, תימן ומדינות באפריקה. למרות השסעים בין כל הארגונים, הם זהים במגמות התוקפניות שלהם כלפי המערב, ישראל והעולם החופשי בכלל.

מתי יהיה לה

אנו מוצפים במסרים שונים ומשונים על המועד בו תהיה בידי אירן פצצה גרעינית. אומרים שרק שנה וחצי עד שנתיים מפרידות בין אירן לבין יכולת מבצעית ליצור הפצצה. אומרים שקבוצת מדענים עובדת על "כדור אורניום מתכתי" באיספהן שהוא הליבה הגרעינית של הפצצה. אומרים שתוך חודשיים יהיה לאירן האורניום המועשר ליצור 2 פצצות.

אומרים שנשיא אירן החדש ראיסי מתחמק מהחזרה להסכם הגרעין כדי להרוויח זמן ליצור הפצצה. יש דבר אחד בטוח וודאי: אירן בדרכה לפצצה, כי היא מעשירה אורניום מעל ל-20 אחוז, ולזה אין שימוש מלבד נשק גרעיני.

משנים את כיוון הזעם

האיקונומיסט הבריטי מתייחס במאמר לעומק (גיליון 28.8.2021) לתמורות והשינויים שפוקדים את העולם הערבי. השבועון מסכם את מאמרו בכך, שעמי ערב במרוצת שבעים השנים האחרונות, משנים את כיוון הזעם מישראל למנהיגיהם ומגיעים למסקנה שישראל אינה הגורם למצבם האומלל, כפי שטענו מנהיגיהם.

עיסוקיהם וחלומותיהם של רוב הצעירים אינם מתמקדים בבניית מולדתם ושיפור רמת חייהם בה, אלא להגר למדינות שקטות יותר ויציבות יותר שמאפשרות לעבוד ולחיות בנחת.