בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
החשוב בחג סוכות הוא בערכים החברתיים שהוא מקנה ● ערכים, שבהצטרפותם זה לזה, הם יוצרים את נדבכי המערכות המשקפות את המסר היהודי בראייה החברתית
|
עם כל העמים [צילום: יעקב נחומי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
הסיפור המקראי - מספר שמות דרך ספר ויקרא וספר במדבר עד הגיענו לספר האחרון בתורה, ספר דברים - קובע קביעה חד-משמעית, שלחג סוכות יש צד לאומי מובהק, בהיותו זכר לסוכות, בהן שהו בני ישראל בדרכם רבת השנים במדבר ממצרים לארץ כנען. בקוראנו את מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ב' אנחנו גם עדים להיבט הבינלאומי: "בראש השנה כל באי עולם עוברים לפני כבני מרון". המסכת במשנה מבססת את האמירה הנחרצת על-פי מה שנאמר בספר תהילים פרק ל"ג פסוקים י"ג - ט"ו: "מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהֹוָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, הַיּוֹצֵר יַחַד, לִבָּם הַמַּבִּיט אֶל-כָּל-מַעֲשֵׁיהֶם". מן הראוי שניתן את דעתנו לביטוי - "הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם". ליחד הזה - ליחד הבינלאומי ניתן המבט האלוהי - המבט של היוצר את היחד - על כל מעשיהם. החשוב בחג סוכות הוא בערכים החברתיים שהוא מקנה. ערכים, שבהצטרפותם זה לזה, הם יוצרים את נדבכי המערכות המשקפות את המסר היהודי בראייה החברתית. בקוראי את פרק ח' בספר מלכים א' אני עד למנהג בחג הסוכות, אחד משלושת חגי העלייה לרגל, בו שומע העם בתפילת שלמה: "אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת-לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם" (פרק ח', פסוק מ'), ומיד אחרי הפסוק הזה באה בקשה, לא רק לבני ישראל, אלא "וְגָם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׁרָאֵל וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה" יוגש מלוא הסעד בעת "רַעַב כִּי יִהְיֶה בָּאָרֶץ... שִׁדָּפוֹן, יֵרָקוֹן, אַרְבֶּה, חָסיִל... וְכָל נֶגַע וְכָל מַחֲלָה" (פסוקים ל"ז- מ"א). אודה, שאני נרגש מהבלטת ערך שותפות הגורל עם עמים אחרים, עמים שדת ישראל אינה דתם. אני נרגש מהפניה החוזרת והנשנית בתפילת שלמה שגם למצוקת הנוכרי שאינו בן עמנו עלינו להיות רגישים - "וְעָשִׁיתָ כְּכָל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי..." (שם, פסוק מ"ג) חשוב מאד, שאנחנו בני העם היהודי נהיה קשובים למצוקותיו של בן עם אחר, החי לידינו ואתנו במיוחד בעת נגעי טבע קשים, המתוארים לעיל בתפילת שלמה. ישנה חשיבות רבה לשנן בימינו אלו את פניית שלמה לההענות "גָּם אֶל הַנָּכְרִי שֶׁלֹּא מֵעַמְּךָ יִשְׁרָאֵל". זו התשובה במקורות ישראל לדפוסי התנהגות כוחנית בוטה וגסת רוח, שהשתלטו על חיינו בשם מקורות ישראל, וזאת תוך כדי פגיעה קשה בערכי היהדות. בקוראי את תפילת שלמה (מלכים א', פרק ח') המתייחסת לתפילה בעת העלייה לרגל בחג סוכות, מתחזקת בי התחושה כמה יפה לומר: "אַתָֹה בְּחַרְתָּנוּ עִם כָּל הָעַמִּים". מאשר לומר: "אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים". בפירוש "תוספתות יום טוב" למשנה נכתב "אם בראש השנה כל באי עולם, לא רק ישראל, עוברים תהליך... בסוכות, הנקרא החג, גם ברכת הגשמים ניתנת למשמע כמיהתו של כל עובד אדמה, ברכת הגשמים האלוהית ניתנת לא רק לישראל, אלא לכל באי עולם, כדי שיתברכו בהם גשמי השנה". אודה, שאני סולד מקורבנות של בעלי חיים. הייתי מעדיף, שאלוהים היה שועה לקורבן של קין - קורבן יפה מפרי האדמה ולא שועה לקורבן של הבל - קורבן דמים מבשר של בעל חיים. אך אתגבר על סלידתי מקורבנות של בעלי חיים ואתייחס למנהג של הקרבת שבעים פרים בבית המקדש בחג הסוכות. אל המנהג הזה מתייחס בגמרא רבי אלעזר: "שִׁבְעִים פָּרִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אוּמוֹת הָעוֹלָם". ועל כך מוסיף רש"י: "לכפר עליהם, לכפר על חטאי שבעים האומות, כדי שירדו גשמים בכל העולם, לפי שנידונין בחג סוכות על המים". כן, אני נרגש מערכי שותפות הגורל עם עמים אחרים כפי שבא לידי ביטוי בדברי רבי אלעזר וביתר נחרצות בפירוש של רש"י.
|
תאריך:
|
21/09/2021
|
|
|
עודכן:
|
21/09/2021
|
|
איתן קלינסקי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חול המועד שמח
|
21/09/21 19:55
|
|
2
|
|
IMMORAL OFFICER
|
22/09/21 11:10
|
|
3
|
|
I lave peace
|
22/09/21 11:18
|
|
4
|
|
יהודי...
|
23/09/21 09:12
|
|
5
|
|
בקשה לאיתן
|
23/09/21 15:20
|
|
6
|
|
יהודי...
|
25/09/21 17:26
|
|
אחרי מספר עליות שהייתי בהן לחוצה בזמן ורצתי יותר משהלכתי, עליתי היום, ביום חופש, לשלוש עליות.- כיוונתי שעון מעורר לשעה 4:30, פקחתי עיניים, והזזתי את השעון ל5:15 בכוונה להמשיך לישון. בכל זאת, אתמול היה שבת, וכרגיל למוצ"ש, הלכתי לישון אחרי 1:00 לפנות בוקר. למי יש כוח לקום? בעיניים עצומות, תוך כדי ניסיון לחזור לישון, חישבתי שכל חמש דקות שינה נוספות עכשיו, יוסיפו לי בהמשך הבוקר עוד רבע שעה על הכביש בגלל הפקקים של הבוקר... קמתי, התארגנתי, ארגנתי בגדים לילדים, הכנתי צהריים (בבקשה בלי שאלות חכמות כמו: למה לא הכנת בלילה?).
|
|
|
לפני שלוש שנים לערך הקדשתי פוסט לנושא של העדר צל בתל אביב תחת הכותרת "תנו לשמש גב". המזרח, החממה של האנושות, במובן הרחב של המונח, התברך בשפע של שמש, והתושבים עשו מאמצים למנוע חשיפת יתר לקרניה. ככה הם בנו את החושות במדבר, הנותנות צל, ואוטמות חום, מבני הבוץ או החמר, או מאוחר יותר האבן שהגנה מפני קרני השמש הלוהטות. וככה מאהלי הבדואים במדבר שומרים יותר מפני קרינה מאשר רחובות תל אביב. אשר לעיר, הבאתי דוגמה מן העיר מודֶנָה בצפון איטליה. העיר הזאת הרשימה אותי בשל הרחובות המוצלים שלה. איטליה היא ארץ דרומית משופעת בשמש בקיץ, אבל רוב המדרכות שעליהם צעדנו בעיר הזאת היו מוצלות. הבתים היו בנויים כך שהחזית נשענה על עמודים, והתקרות, ביניהם מקומרות, הן שנתנו את הצל. במקומות אחרים אלה היו בצורת פרגולות.
|
|
|
מהי שיטת הסנדוויץ'? איך בוחרים איפה לבנות סוכה? איך עושים "ולא מן העשוי"? כל התשובות במדריך לבנית סוכה של הרבנות הצבאית הראשית שלפניכם!
|
|
|
כשאנחנו יוצאים מן הסוכה בתום ימי החג, אנחנו אומרים בתפילתנו בתחינה ובבקשה: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְי אֱלוֹהֵינוּ... כְּשֵׁם שֶׁיָּשַׁבְנוּ בְּסֻכָּה זוֹ, כֵּן נִזְכֶּה לְשָׁנָה הַבָּאָה לְיַשֵּׁב בְּסֻכַּת הַשָּׁלוֹם, שֶׁתִּפְרוֹשׁ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ...". הכמיהה לשלום מהדהדת בתפילה, בה אנחנו מביעים את כל מאוויינו ואת כמיהתנו לעתיד - עתיד של שלום. חג סוכות שלי הוא חג של אַהֲבַת הַשָּׁלוֹם, אותה אנחנו מבטאים ברטט וברגש בראש השנה.
|
|
|
כל מי שהתפלל מתוך מחזור התפילות לראש השנה ומן הסתם יתפלל בציבור מתוך המחזור ליום הכיפורים הבעל"ט, ימצא לאחר הפיוט המרגש והטעון 'ונתנה תוקף' את הקביעה של הפייטן האלמוני: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". מהי תפילה, אנחנו יודעים פחות או יותר. מהי צדקה, בוודאי יודעים. אבל מהי בעצם תשובה? מה משמעותה ומה מהותה? כיצד מיישמים אותה בפועל?
|
|
|
|