על קדושת החיים ולקיחת אחריות

חיי אזרחי ישראל הערבים חשובים כמו חיי כל יצור אנוש, כמו חיי האזרחים הבדואים, חיי האזרחים היהודים, חיי המהגרים והמסתננים, חיי כל אדם. את הברור אין צורך לכתוב, את המובן אין צורך להעלות על נס, את הנהיר אין צורך לזעוק, קדושת החיים הם ערך עליון.

במציאות הנזילה של נהרות של דם ברחובות הערים, הכפרים, והיישובים הערבים במדינת ישראל נדמה מעת לעת כי זוהי גזרת הגורל. על חרבך תחייה, זהו ציווי אלוקי, בנשק תשתמש כל ימי חייך, ולא היא.

אזרח ערבי בישראל לא נולד עם סכין בידו, לא נולד עם יצר הרס עצמי. אזרח ערבי במדינת ישראל נולד כמו אזרח יהודי, תינוק דך עם חיוך מתוק חסר שיניים, עם כמיהה לחלב אם, עטוף, מוגן, אהוב ונאהב, עם תקוות, חלומות, שאיפות, תוכניות. אם כן מה השתבש בדרך? איך ייתכן כי אזרח אחד חי בסכנה מתמדת שמא כדור תועה יפגוש את מצחו או ליבו ואזרח שני יכול לחוש ביטחון וללא חרדה קיומית יום יומית שהיום זהו יומו האחרון.

ארסנל הסיבות וההסברים המוכר עולה על גדותיו, מחסני ההבטחות לטיפול בסוגיה מלאים עד אפס מקום, הטלת האחריות על האחר היא הזוכה הקבועה באולימפיאדת התירוצים, הניסיון לקשור לד.נ.א. הוא מביך, האשמת התרבות גם היא סוג של חרפה הנולדת מבורות. אם כן מכל זה עשינו ואנו סופרים מתחילת השנה בלבד תשעים חללים, גברים, נשים, זקנים, נערים וטף.

המחאה שהתפרצה, בתפילה ובתקווה שאינה ממומנת ומונעת על-ידי ארגונים הממומנים על-ידי ממשלות זרות, יכולה להתחיל להניע תהליכים מרמת המודעות דרך חיוב הממשלה וההנהגה לעסוק במערה המוות הזה ועד לשינוי אמיתי ומשמעותי מגילאי גן במגזר הערבי במדינת ישראל.

תשתית חינוכית

הזעקה, חיי ערבים חשובים, היא מתריסה, מאשימה, מעוררת, מובילה להתבוננות' אך אם תישאר רק ברשת החברתית ומוביליה יקבלו את ליטרת הפרסום הקצובה להם וייעלמו מחיינו כלעומת שהגיחו, זה יהי פספוס נורא.

חיי ערבים חשובים, הם אינם עניינו הפרטי של האזרח הערבי בלבד, הם נחלת כלל אזרחי המדינה, זוהי אמירה חוצת מפלגות, חוצת לאומים, חוצת דעות קדומות.

לכן צריך לא להתייחס להצהרות שר כזה או אחר העסוק בספירת מלאי של קולות פוטנציאלים והאשמות הממשלה הקודמת. לכן, חייבים לעמוד באומץ מול ההנהגה הערבית ולתבוע להפסיק להתנגד להקמת תחנות משטרה ועיבוי הקיימות, חייבים להקשיב ולשקול אפשרויות חריגות המוצעות לתהליך מיגור הפשיעה והרצח. חייבים כדי להציל את החיים לפעול ביחד עם המשטרה מול ארגוני הפשיעה והרצח המטילים חיתתם על הציבור הערבי לראות באנשי החוק את מי שאמונים על הגנתם וביטחונם של האזרחים.

חייבים לפענח את הרציחות, כל רצח, ולהביא את האשמים לדין. מערכת המשפט חייבת לשלב ידיים עם זרועות הביטחון כדי ליצור מערך הרתעה של תג מחיר כבד וקשה. חייבים לקיים מבצעים רוחביים של איסוף מאות אלפי כלי הנשק הנמצאים במגזר הערבי, חייבים להעניק ביטחון אישי לכל אזרח במדינת ישראל, ערבי כיהודי.

ברם, דומה כי מעל לכל חייבים ליצור תשתית חינוכית ערכית מגיל גן. חייבים להעניק חינוך לסובלנות חינוך המקדש את ערך החיים, חינוך ביתי ומוסדי מהמסד ועד הטפחות.

כל כך קל לכתוב תוכניות, ליצור מצגות, לנופף בניירות עמדה, להציג תוכניות, קל עד כדי כאב. אך החובה שלנו היא לא להשבית את הרוח המתעוררת, רוח חיי הערבים חשובים, אלא, להתחיל לעבוד וקשה, קשה מאוד, באופן רוחבי ועם משאבים ממשלתיים רבים. חייבים לא לכבות שרפות אלא לפזר חומרים מונעי ומעכבי בעירה, להתחיל ברצינות לא בסתימות פה ושם אלא בניקוי הצנרת ובשחרור הסתימות. חיי ערבים חשובים, עכשיו הזמן גם לעשות ולהפסיק לספור גוויות.